בהפגנות הסוערות שקיימו השבוע בני העדה האתיופית נגד אלימות המשטרה כלפיהם, בלטו מפגינים שלבשו חולצות עם דמותו של צעיר אתיופי ומתחתיה הכתובת "גם אנחנו יוסף סלמסה". עשרה חודשים חלפו מאז נחשף לראשונה סיפורו של סלמסה בוואלה! NEWS - סיפורה של המשפחה שבדיעבד, כך נראה, החלה את צעדיה הראשונים של העדה למסע המחאה שהגיעה השבוע לשיא חסר תקדים.
עם מציאת גופתו של סלמסה בן ה-22 במחצבה בבנימינה ב-4 ביולי אשתקד, טענה משפחתו כי התעללות של שוטרים בו היא זאת שהובילה אותו אל גורלו המר. עם זאת, החליטה המשפחה להמתין לתוצאות נתיחת גופתו מתוך תקווה כי קביעת סיבת המוות על ידי הפתולוגים תשפוך אור על הפרשיה המסתורית. "קיבלנו את הדוח הפתולוגי לאחרונה, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה קרה שם, אין סיבת מוות", אמרה בנצ'מלק (אילנית) מששה סלמסה, אחותו של יוסף. "בדוח הפתולוגי כתובים הרבה דברים, יש הרבה פרשנויות שחסרים בהם הרבה מאוד מרכיבים, אבל בשורה התחתונה לא כתובה שם סיבת המוות".
"המכון הפתולוגי מוציא הרבה פעמים דוחות נתיחה אפילו ביום הקבורה, אבל באופן תמוה, אנחנו קיבלנו את הדוח רק במרץ או באפריל, זה היה קצת לפני פסח", הוסיפה טהונה מהרט, בת דודתו של סלמסה. "כששאלנו אותם לאורך הזמן למה אנחנו לא מקבלים את הדוח, היו להם הסברים שונים ומשונים. בהתחלה הם טענו שחטיפת שלושת הנערים ביהודה ושומרון גרמה להם לצערם לעומס בעבודה, אחר כך הם אמרו שהדוח מתעכב בגלל מבצע 'צוק איתן' ואז המשכנו לקבל את אותן התשובות שהוצאת הדוח מתעכבת. זה היה הזוי. קיבלנו את דוח הנתיחה יותר מחצי שנה אחרי שיוסף כבר נקבר. הכל מהתחלה ועד הסוף מאוד תמוה. הדוח הפתולוגי נותן לנו לחשוש שיש כאן אולי קשר מערכתי בין המשטרה לבין המכון הפתולוגי שלא יודע לתת לנו תשובות לסימן השאלה הכי גדול שלנו: מה גרם למותו של יוסף?".
מציאת גופתו של יוסף הייתה סוף טראגי לפרשה שהחלה כבר ארבעה חודשים קודם לכן. לפי עדות המשפחה ומקורביה, ב-1 במרץ בשעות הערב, בשעה שסלמסה ישב עם חבריו בגינה ציבורית, ניגשו אליו שוטרים ממשטרת זיכרון יעקב והטיחו בפניו כי הוא חשוד בפריצה למעון. סלמסה הופתע מהחשדות שהופנו כלפיו וטען כי הוא לא עשה דבר. לפני שמצא את מותו למרגלות מצוק במחצבות הסמוכות למקום מגוריו, סיפר כי בתגובה לתשובתו, השוטרים חשמלו אותו באמצעות אקדח אלקטרוני מסוג "טייזר".
"לפי עדות חבריו, בשעה שהוא פרפר על הרצפה כתוצאה מההתחשמלות, השוטרים בעטו בו, אזקו אותו בידיים וברגליים, גררו אותו לניידת וזרקו אותו למושב האחורי תוך שהם טורקים את דלת הניידת על רגלו", סיפר בשעתו חבר מועצת בנימינה שלומי סלמה, שליווה את המשפחה. "כשהם הגיעו לתחנת המשטרה, הם זרקו אותו על האספלט במגרש החנייה והותירו אותו שם לבדו במשך חצי שעה".
לאחר שנלקח על ידי השוטרים, התקשרה שכנתם של משפחת סלמסה להוריו והודיעה להם כי הוא נקלח לתחנת המשטרה. האב הגיע לתחנת המשטרה והפציר בשוטרים להזעיק אמבולנס על מנת לפנות את בנו הפצוע לבית החולים. "הוא הובהל לבית החולים הלל יפה שבחדרה, אבל ללא כל ליווי משטרתי", אמר בשעתו סלמה. "כעבור כמה שעות, בית החולים שחרר אותו לביתו, וגם הפעם ללא כל ליווי משטרתי. אם הוא היה חשוד בפריצה, אז מדוע המשטרה לא ביצעה את תפקידה וחקרה אותו? למה היא לא ביקשה להאריך את מעצרו? ואם היה להם חשוב להוכיח למשל שהוא היה שיכור, מדוע הם לא דאגו לנסוע איתו לבית החולים ולערוך לו בדיקת שיכרות? בדיקות דם? או כל בדיקה אחרת? אולי הם לא עשו את זה בגלל שהם חשבו שמדובר בעוד משפחה אתיופית חלשה".
"מח"ש פנו להורים שלא מבינים טוב עברית וככה התיק נסגר"
לדברי בני המשפחה, חודש אחרי תקיפתו של יוסף הוא הגיש תלונה נגד השוטרים שהיו מעורבים לכאורה בתקיפתו למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). "בעקבות התלונה למח"ש התחילו להגיע ליוסף ולמשפחה איומים", סיפרה אחותו של יוסף. "התקשרו אליו באופן אישי והגיעו לבית המשפחה בלי כל הודעה מוקדמת ובלי צו חיפוש. היה שם בכי נוראי והיסטריה. לא הבינו מה השוטרים רוצים מיוסף. הם כל הזמן אמרו שהם מחפשים אותו לחקירה".
זמן קצר אחרי מותו נמסר ממח"ש: "בעקבות פניית אחותו של הצעיר למחלקה לחקירות שוטרים, פנתה המחלקה לצעיר במכתב אשר הזמין אותו למסור תלונה מפורטת. כמו כן, המחלקה יצרה קשר עם אמו וביקשה לזמנו להגיש תלונה באמצעותה. למרות זאת, הצעיר לא מסר תלונה בעניין למח"ש".
לדברי המשפחה ההודעה על סגירת התיק הגיעה למשפחה שבוע אחרי שמצאו את גופתו של יוסף. "הם פנו להורים שלא מבינים טוב עברית, בלי שהיה בבית מישהו שתיווך בין הצדדים וככה התיק נסגר", טען אשר סלמסה, אחיו של יוסף. רק בהמשך, במסגרת ערר שהגישה המשפחה, התקבלה התלונה שהגישה המשפחה למח"ש נגד השוטרים המעורבים לכאורה בתקיפתו של בנם המנוח.
בחודשים שחלפו מאז מותו, יצאה המשפחה למסע שכלל כנסים, צעדת מחאה מבנימינה ללשכת המפכ"ל בירושלים והפגנה גדולה מול משרדי מח"ש שנערכה לפני כחודשיים במחאה על הסחבת, לטענתם, בחקירה. במח"ש אמרו לוואלה! NEWS כי המחלקה חקרה את הפרשה וכי השוטרים המעורבים תושאלו. עם זאת, מזה כמעט שנה טרם התקבלה החלטה בעניין התיק.
"השוטרים עוד ממשיכים בתפקידם. אין דין ואין דיין. הדברים עדיין פתוחים, ואנחנו ממשיכים לחכות שאותם שוטרים יועמדו לדין", סיכמה מהרט, בת דודתו של יוסף. "אנחנו דורשים תשובות, אנחנו דורשים שיעשה כאן צדק. היה ברור לנו ששיטור היתר הזה יתפוצץ מתישהו. זה התחיל עם המאבק שאנחנו עשינו והמשיך עם החייל. יוסף הפך לסוג של סמל, הסיפור שלו קיבל עוצמה מטורפת. אנחנו כן מאמינים שאפשר לשנות את המערכת, אבל חשוב שיבינו שהזעקה שאנחנו מוציאים עכשיו, היא למעשה בעיה לא רק של העדה האתיופית, אלא של כל החברה הישראלית".
בהכנת הכתבה השתתף יוסי אלי
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.com