עלייה של 20% במספר הממתינים לדיור ציבורי, זמן המתנה ממוצע של 2.7 שנים, מאות דירות לא מאוכלסות וקידום משפחות מרובות ילדים בתור - אלו רק חלק מהליקויים שמצא משרד מבקר המדינה בבדיקתו את תחום הסיוע בדיור לנזקקים במשרד הבינוי.
משרד הבינוי מסייע לזכאים לדיור בשכר דירה ובדיור ציבורי. בשנת 2014, על פי הנתונים, 68 אלף בני אדם קיבלו סיוע בשכר דירה ו-60 אלף התגוררו בדיור ציבורי. בשנה זו עמד מספר הממתינים לדיור או להחלפת דירה על 2,570 זכאים. הסיוע בשנה זו עמד על סכום של 1.5 מיליארד שקל.
מהביקורת שנעשתה בחודשים פברואר עד אוגוסט בשנת 2014, עולה כי משרד הבינוי, שמחזיק בידו את כל המידע אודות מלאי ומצב הדירות והזכאים, לא פעל לקביעת תכנית ארוכת טווח לסיוע בדיור לזכאים וכן לא הכין תחזיות לדירות או תקציבים שיידרשו. כמו כן, המשרד לא נקט פעולות להבטחת מיצוי זכויות על אף היותו מודע לכך שהזכאים לדיור ציבורי משתייכים לאשכול סוציו-אקונומי נמוך, שבהם קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים. מדובר באוכלוסייה שלא תמיד מודעת למלוא זכויותיה ופעמים רבות נגישותם למידע על זכויותיהם מוגבלת. עוד העלתה הביקורת כי משרד הבינוי אינו בוחן באופן קבוע את השינויים בשכר הדירה ואת היכולת הפוטנציאלית של הזכאים לסיוע בשכר דירה להתמודד עם עלייה במחירי השכירות. בולטת בהיעדרה תכנית לעדכון גובה הסיוע בשכר דירה.
אחד הליקויים המשמעותיים ביותר בדוח, הוא זמן ההמתנה לדיור ציבורי. בשנת 2007 המתינו לדיור ציבורי כ-2,160 זכאים. בשנת 2011 עלה מספרם של הממתינים ל-2,340 ובשנה שעברה עלה המספר ל-2,570 ממתינים. כך, קיימת עלייה של 19% בשש שנים. בשנת 2014 עמד זמן ההמתנה הממוצע לקבלת דירה בדיור הציבורי על כ-2.7 שנים. פילוח הממתינים מעלה כי כ-856 זכאים ממתינים יותר משלוש שנים, כ-250 ממתינים יותר משבע שנים, 19 ממתינים בין 10 ל-15 שנה ושניים ממתינים יותר מ-15 שנים. "במציאות כזאת ניטעת בזכאים תקווה למימוש זכאותם, אך לנוכח היעדר מלאי דירות זמינות אין לתקווה זו כל תוחלת ממשית", נכתב בדוח, "אי-מימוש הזכאות לדיור ציבורי וההמתנה הארוכה ללא כל תכלית עלולים לעורר בזכאים, נוסף לפגיעה בכבודם, גם תחושת תסכול ומרמור".
עוד עולים מהדוח ליקויים בהתאמת הדירות לזכאים הממתינים או המתגוררים בדיור ציבורי. על פי הנתונים, יותר מ-26 אלף דירות נמצאות בחזקתם של זכאים שעל פי נוהל המשרד זכאים לדירות קטנות יותר. במקרים מסוימים מדובר בזכאים שהחזיקו בדירות כפולות ששטחן המצטבר גדול מ-140 מ"ר בהן דיירים מעטים, ולעתים אף דייר אחד בלבד. בביקורת עלה שכ-1,200 דיירים מחזיקים בשתי דירות וחלקן אף אוחדו לדירה אחת. מתוך הדיירים האמורים, 647 דיירים שמתגוררים בדירות שבניהול עמידר ו-115 דיירים שמתגוררים בדירות שבניהול עמיגור, מחזיקים בשתי דירות נפרדות שלא אוחדו.
שש משפחות, שבכל אחת מהן שלוש נפשות בלבד, מחזיקות כל אחת בשלוש דירות נפרדות שסך שטחן עולה על 140 מ"ר לכל משפחה. יצוין שאחת מהמשפחות מתגוררת בזיכרון יעקב, שם ממתינות שש משפחות זכאיות לדיור ציבורי. שתיים מהן ממתינות יותר משלוש שנים. מקרה דומה נמצא בדימונה, שם משפחה עם תשע נפשות מחזיקה בארבע דירות נפרדות בשטח גדול מ-200 מ"ר. נוהלי המשרד אינם מתייחסים למצבים מעין זה, והמשרד וחברות האכלוס לא נקטו פעולות להחלפת דירות הזכאים לדירות קטנות יותר.
609 דירות דיור ציבורי אינן מאוכלסות
ליקוי נוסף שנמצא בביקורת הינו דירות שאינן מאוכלסות. 609 דירות דיור ציבורי אינן מאוכלסות, חלקן במשך שנים, על אף שהן ממוקמות ביישובים במרכז הארץ. מנתוני עמידר עולה כי 471 דירות מוגדרות על ידי משרד הבינוי כמיועדות לאכלוס. 146 מהן אינן מאוכלסות יותר משנה, שתי דירות אינן מאוכלסות מאז שנות החמישים והשישים, ותשע דירות אינן מאוכלסות יותר מ-20 שנים.
על פי הדוח, משרד הבינוי לא בחן את הסיבות בגינן הדירות עומדות ריקות ולא גיבש תכנית להשבתן למצב תקין. כמו כן, הוא לא בדק את התאמתן לזכאים או במקרים נדרשים, לא מכר אותן בשוק החופשי כדי לרכוש במקומן דירות אחרות למאגר הדיור הציבורי. רק בדצמבר 2014, לקראת מועד סיום הביקורת, יצאו במכרז למכירת 36 מהדירות בשוק החופשי, מהן נמכרו 31 דירות.
ליקויי נוסף שעולה בדוח נוצר עוד בתקופת שר הבינוי הקודם, אריאל אטיאס. בהמלצת הדרג המקצועי במשרד החליט אטיאס לשנות את הקריטריונים לזכאות לדירות שמיועדות לנכים רתוקים, ולאפשר גם למשפחות מרובות ילדים להיכלל במסגרת זו. החלטה זו שינתה את הקריטריונים שהמשרד קבע והפכה את קריטריון מספר הילדים במשפחה לקריטריון ראשי. בעקבות זאת, 271 משפחות מרובות ילדים עקפו את שאר הממתינים שאינם נכים רתוקים ועברו לתחילת התור. בהמשך לשינוי הקריטריונים, 95 דירות נרכשו לטובת משפחות מרובות ילדים שנמצאו זכאיות בסכום של מאה מיליון שקלים.
בחינת סדרי קבלת ההחלטה ויישומה העלתה ליקויים רבים וחמורים. ההחלטה התקבלה בלי שמשרד הבינוי קיים עבודת מטה שניתחה ואפיינה את רשימת הממתינים לדיור ציבורי ואת מצוקותיהם, ובלי שגובשו חלופות לניצול התקציב לטובת זכאי הדיור הציבורי. בנוסף, ההחלטה התקבלה ללא חוות דעת משפטית ובלי שעודכן נוהל המשרד או לחילופין נקבעה הוראת שעה מיוחדת.
"משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבינוי כי המלצתו של הדרג המקצועי של המשרד לקדם פתרונות למשפחות שבהן שישה ילדים לפחות לוקה בבסיסה", נכתב. "מדובר בהחלטה שמיטיבה באופן ניכר עם זכאים מסוימים ומאפשרת את קידומם לראש רשימת הממתינים הארוכה, וזאת בשל היותם בעלי משפחות גדולות".
חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת), יו"ר שדולת הדיור בכנסת, התייחס לדוח המבקר בעניין הדיור הציבורי: "התמונה הקשה המסוכמת בדוח המבקר איננה מפתיעה את מי שמכיר את המצב הקשה בשטח. איננו מדברים כאן על שורה של כשלים נקודתיים, אלא על תוצאות של מדיניות שיטתית של ייבוש הדיור הציבורי וחיסול האפיק החיוני הזה להתמודדות עם בעיות דיור קשות. המדיניות הזאת נובעת מאידאולוגיית ההפרטה והייבוש של המערכות הציבוריות בכלל והתנערות של המדינה מחובותיה לאזרחים. במקום להרחיב את המלאי הממשלה רק ממשיכה להקשיח את הקריטריונים, וגם מי שכבר עומד בקריטריונים ממתין שנים ארוכות בתור למימוש הזכאות. ניאבק נגד כך גם בכנסת הקרובה".
באשר להיעדר מוחלט של פתרונות דיור ציבורי במגזר הערבי, אמר חנין כי "זה מצב מביש שביישובים הערבים, שהם העניים והמוחלשים ביותר בישראל, נמצאות רק 0.3% מהדירות של הדיור הציבורי. מצב זה מחייב התייחסות מיוחדת לצורכי הדיור הציבורי בציבור הערבי".
משרד הבינוי: "הפערים בין הרצוי למצוי ידועים"
ממשרד הבינוי נמסר כי הוא "מסכים עם טענות מבקר המדינה כי קיים מחסור במלאי דירות הדיור הציבורי ובמתן פתרונות לזכאי הדיור הציבורי, דבר הגורר תסכול רב אשר המשרד שותף לו. בידי המשרד מידע עדכני ומפורט בכל זמן נתון, של מספר הדירות הנחוצות, מיקומן בארץ, גודלן ואפיונן. כמו כן קיים מידע עדכני ומפורט של מספר האיכלוסים לפי יישוב, מאפייני הדירה (מספר חדרים, שטח, קומה) ומאפייני המתאכלסים (ותיקים או עולים, חסרי דירה או מחליפי דירה). המשרד עוקב אחר הנתונים באופן שוטף והם אלו שהיוו בסיס לגיבוש רשימת הדירות הצפויות להירכש מתקבולי מכירת דירות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)".
"הפערים בין הרצוי למצוי ידועים ואף הוצגו פעמים רבות. הבעיה איננה תכנית העבודה של המשרד, אלא מקורות תקציביים למימון רכישת אלפי דירות שעלות רכישתן ותחזוקתן, מסתכמת במיליארדי שקלים. לצורך רכישת דירות עבור זכאי הדיור הציבורי לרבות אלו המטופלים על ידי משרד הקליטה (כ-30,000 משקי בית) נדרשת המדינה להקצות 35 מיליארד שקלים".
"במסגרת המשאבים הקיימים ברשות המשרד, פעל המשרד למיפוי כלל הדירות הפנויות בכל אזורי הארץ והורה למכור דירות פנויות באזורים שאינם אזורי ביקוש, כאשר כל התקבולים ממכירתן יועברו לרכישת דירות עבור זכאים. הנושא עוכב לבקשת המשנה ליועץ המשפטי לשם בדיקתו, ואושר לאחר מכן על ידו. נוסף לכך, הסיר המשרד את כל מגבלות השיפוץ גם כשמדובר בעלויות גבוהות, כך שכיום כל דירה שיש לה ביקוש תשופץ ותאוכלס, למעט במקרים חריגים".
"המשרד שותף לדעתו של המבקר כי ניתן לעשות שימוש יעיל יותר במלאי הדיור הציבורי אך זאת תוך עירנות לקשיים הכרוכים בהעברת הדיירים מדירה לדירה, שלעתים קרובות מחייבים בנקיטת צעדים משפטיים עד כדי פסק דין לפינוי. עם זאת, בתאריך 11.6.14 קיבל המשרד החלטה שלפיה דייר המתגורר בעודף שטח לאור שינוי בנתוניו האישיים, תוצע לו דירה חלופית המתאימה לנתוניו, ואם יסרב, יידרש לשלם שכר דירה ריאלי בגין השטח העודף. העלאת שכר הדירה אינה המטרה במקרה זה, אלא אמצעי לשם השגת המטרה שהיא העברת הדיירים לדירות התואמות את גודל משפחתם ופינוי דירות גדולות למשפחות מרובות ילדים. המשרד נמצא בשלבי התארגנות מתקדמים ליישום מדיניות זו. יודגש כי המשרד לא יפנה דיירים שמשפחתם קטנה עקב נישואי ילדיהם וכו' לדירה קטנה יותר, עד שיעוגנו כלים חוקתיים לכך".
"משרד הבינוי מקבל את עמדת המבקר לפיה יש מקום להגביר את מיצוי הזכויות של זכאי הדיור הציבורי. לאור זאת המשרד פרסם מכרז לחברות המטפלות בדיירי הדיור הציבורי, ושונה ממכרזי העבר בהם קיבלו החברות עמלות רק בגין מימוש הסיוע, כיום תקבלנה החברות עמלות בגין הוצאת תעודת זכאות, גם ללא מימושה. תכליתו של צעד זה הינה תמרוץ החברות לאתר זכאים חדשים ולמצות את זכויותיהם".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il