ש"ס בדרך לממשלה: "נתניהו הסכים לחוק מע"מ אפס"

הרכבת הקואליציה נמשכת: ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח הבוקר (חמישי) עם יו"ר ש"ס אריה דרעי. לפי גורם בש"ס, נתניהו הודיע לדרעי שהוא מקבל את התנאי שהציב לכניסה לממשלה ולפיו יוחל מע"מ 0 על מוצרי בסיס. השניים ייפגשו היום בשעה 17:00. זאת אחרי שבין שתי המפלגות היה נתק ממושך בימים האחרונים.

בתוך כך, דרעי הודיע היום כי הוא מוותר על תפקיד שר הפנים כדי "למנוע לזות שפתיים". בריאיון לגלי צה"ל אמר כי "בשביל התיקון החברתי הייתי צריך לחזור למשרד הפנים, אבל אני קשוב גם לביקורת ציבורית ולא אכנס למשרד על רגל שמאל, אז אני לא נאבק על הפנים".

אתמול חתמה מפלגת הליכוד על הסכמים קואליציוניים עם יהדות התורה וכולנו. עם זאת, עם מפלגת הבית היהודי נותרו עדיין מחלוקות, חלקן מהן נוגעות לתיק הדתות. בליכוד מנסים לפשר במשבר בתיק שנוצר בין ש"ס לבית היהודי, ובין ההצעות שעלו היא שדרעי יכהן כשר עם שני סגנים, ממפלגתו ומהבית היהודי. בש"ס התעקשו עד כה לקבל את תיק הדתות כולו, לכן, טרם ברור אם ההצעה תתקבל. נוסף לכך, דרעי מעוניין בתיק הכלכלה, ומעוניין להרחיב אותו באמצעות תיק נוסף - הרווחה או המשרד לפיתוח הנגב והגליל. בש"ס גם מנסים למנות את חבר הכנסת יצחק כהן לתפקיד שר או סגן שר במשרד האוצר.

לקריאה נוספת על ממשלת נתניהו הרביעית
הישגי יהדות התורה: חוק הגיוס ישונה, השר יקבע את היעדים
קריאה לנתניהו: הפסק את מעורבות נתן אשל במו"מ הקואליציוני

על פי ההסכם עם יהדות התורה, יועלו קצבאות הילדים לרמתן הקודמת, יבוטלו הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס, רפורמת טיפולי שיניים תוכנס לסל הבריאות, ויישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. כמו כן, תוקפא הרפורמה בגיור, יוחזר חוק נהרי שמאפשר לרשויות מקומיות לתקצב מוסדות חינוך שלא מלמדים לימודי ליב"ה, ותופעל רפורמת סיעוד לקשישים.

בהסכם עם כולנו נקבע כי יו"ר המפלגה משה כחלון יכהן כשר האוצר, יהיה אחראי על מנהל מקרקעי ישראל ועל מנהל התכנון ויעמוד בראש קבינט הדיור. יואב גלנט צפוי להתמנות לשר הבינוי ולמשקיף בקבינט המדיני ביטחוני. לפי המסתמן, הקבינט המדיני ביטחוני יכלול 11 שרים, שבעה מהם מהליכוד וארבעת הנוספים יהיו ראשי ש"ס, ישראל ביתנו, הבית היהודי וכולנו. מקורבו של כחלון ומנכ"ל בזק לשעבר, אבי גבאי, יתמנה ככל הנראה לשר להגנת הסביבה.

עוד נקבע בהסכם כי הסיעה תקבל תפקיד של סגן שר, מבלי שנקבע באיזה משרד, ואותו ימלאו יפעת שאשא-ביטון או אלי אלאלוף. האחרון מועמד גם לכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה. נוסף לכך, תוקם ועדת רפורמות עצמאית שתטפל ברפורמות בדיור ובבנקים, ובראשה יעמוד ככל הנראה חבר הכנסת אלי כהן. אנשי המפלגה יעמדו בראש הוועדה לפניות הציבור בכנסת או בראשות הוועדה לשלום הילד.

במסגרת פרטי ההסכם, יישום מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני יתוקצבו בכמיליארד שקלים בשנה, על פני שבע שנים כאמור. כמו כן, 200 מיליון שקלים בשנה יוקצו לטובת דמי אבטלה לעצמאיים, ויקודם חוק לתשלום שכר לעצמאיים בפרק זמן שלא יעלה על שוטף פלוס 30. נוסף על כך, הוחלט כי תקציב המדינה יאושר רק בעוד 160 ימים - אחרי חגי תשרי - ולא בתוך 100 ימים, כפי שנקבע בחוק. התקציבים עד לשנת 2018 יהיו דו-שנתיים.

בהסכם עם יהדות התורה נקבע כי יעקב ליצמן ימונה לסגן שר הבריאות, משה גפני ימונה ליו"ר ועדת הכספים, וחבר כנסת נוסף, ככל הנראה מאיר פרוש, ימונה לסגן שר החינוך. כמו כן, חבר כנסת אחר, ככל הנראה אורי מקלב, יכהן כיו"ר ועדת המדע, וח"כ ישראל אייכלר צפוי לאייש את תפקיד סגן יו"ר הכנסת במשך חצי קדנציה.

בהסכמים הקואליציוניים לא נכתב מפורשות כי מספר השרים יגדל, אך בהסכם עם יהדות התורה נכתב כי יישום הסעיף שהיה אמור להקטין את מספר השרים ל-18 יידחה, כך ש"יחול החל מהבחירות לכנסת ה-21". בכך, נתניהו יוכל להגדיל את מספר השרים מבלי לשנות את חוק יסוד: הממשלה.

ההסכם גם קובע כי ניתן יהיה להגדיל את מספר סגני השרים וכי ניתן יהיה למנות יותר משר אחד באותו משרד ממשלתי. הסעיף נועד ככל הנראה לשמור לליכוד את האפשרות למנות שני שרי דתות או שרי אוצר, כפיצוי עתידי לאריה דרעי. סעיף 12 בטיוטה הסופית של ההסכם עם יהדות התורה, קובע כי "במסגרת הניסיון להגברת המשילות, תיבחן הצעה להגדלת משרות אמון במשרדי הממשלה לשם טיוב עבודתם של משרדי הממשלה".

בנוגע לשירות בצה"ל, נכתב בהסכמים כי הממשלה תקצה סכום של מיליארד עד 1.3 מיליארד שקלים לטובת הגדלת פיקדון השחרור או שכר החיילים בשנה השלישית לשירותם. חוק הגיוס עצמו ישתנה גם הוא, כצפוי, כך שלמעשה יבוטלו הסנקציות הפליליות בחוק. בידי שר הביטחון תישאר הסמכות לקבוע מדיניות גיוס חדשה באמצעות צוות חדש שיוקם וידון בעניין, ויגיש את מסקנותיו בתוך חמישה חודשים.

ההסכם עם יהדות התורה קובע עוד כי יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה, וכי לא תקודם חקיקה פרטית שיש בה משום שינוי בסטטוס קוו. עוד צוין בהסכם כי "הממשלה תפעל לכיבוד השבת ומועדי ישראל".

כמו כן, נקבע בהסכם עם יהדות התורה כי יועלו קצבאות הילדים לרמתן הקודמת ורפורמת טיפולי שיניים תוכנס לסל הבריאות. הרפורמה בגיור תוקפא, יוחזר "חוק נהרי" שמאפשר לרשויות מקומיות לתקצב מוסדות חינוך שלא מלמדים לימודי ליבה, ותופעל רפורמת סיעוד לקשישים.

בכל הנוגע לרפורמה במערכת המשפט, בטיוטה הסופית של ההסכם עם יהדות התורה נכתב כי בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק ברוב של שמונה שופטים מתוך הרכב של 15, ולא בכל הרכב. הכנסת תוכל לשוב ולחוקק את אותו החוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת כך שיחול במשך כל אותה קדנציה. עם זאת, סעיף דומה לא מופיע בהסכם הקואליציוני עם כולנו, כך שלקואליציה לא בהכרח יהיה רוב של 61 חברי כנסת כדי להעביר אותו כחוק.

יתרה מזו, סעיף 28 בטיוטה הסופית של ההסכם עם יהדות התורה קובע כי שינוי בחוקי יסוד לא ייעשה אלא אם כן כל הסיעות החברות בקואליציה מסכימות לו. הסעיף מעניק למעשה לסיעת כולנו זכות וטו בכל הנוגע לשינויים במערכת המשפט.

סעיף מעניין נוסף, שנכנס להסכמים ברגע האחרון, כונה "חוק נורווגי קטן". לפיו, חברי כנסת מסיעה שמונה עד 12 ח"כים אשר יתמנו לשרים, יוכלו להתפטר מהכנסת אך לא מהממשלה, ובמקומם ייכנסו הח"כים הבאים בתור. אם השר יעזוב את תפקידו, הוא יוכל לשוב לכנסת. בליכוד הקפידו שהחוק לא יחול על סיעות של יותר מ-12 ח"כים, כך שלא יהיה רלוונטי לליכוד, ככל הנראה מחשש שיופעל לחץ מצד הבאים בתור ברשימת הליכוד על השרים שהתמנו להתפטר מהכנסת.

בנוגע לתקציבים למערכת החינוך החרדית, הוסכם כי "סכום התמיכה במוסדות התורניים לא יפחת מהסכום שנקבע בהסכם הקואליציוני בשנת 2009". ההסכמים גם מתייחסים לנושא הקריטריונים לזכאות לסיוע בדיור הציבורי. בהסכם עם יהדות התורה נרמז כי יבוטל סעיף מיצוי כושר ההשתכרות. בהסכם נכתב: "הממשלה תפעל לביטול אפליה בקריטריונים לדיור, ותשוב לקריטריונים שהיו נהוגים בשנת 2012". סעיף אחר בהסכם קובע כי במקרה שיימצאו עצמות אדם במהלך חפירות ארכיאולוגיות, "הרי חידוש העבודות באתר יהא על פי הסדר שתקבע הממשלה".