פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החמרת עונשו של לחיאני תדרבן את המדינה לערער גם בתיק גפסו?

      בזמן שהפך המחוזי בתל אביב את עונשו של ראש העיר בת ים לשעבר וגזר עליו 8 חודשי מאסר, שב למשרדו בנצרת עילית ראש העיר המורשע שמעון גפסו. עתה הפרקליטות שוקלת לערער על העונש הקל שספג

      החמרת עונשו של לחיאני תדרבן את המדינה לערער גם בתיק גפסו?

      הבוקר, בשעה 8:00, נכנס ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני לאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב, שם המתינה לו השופטת דבורה ברלינר. לחיאני נכנס בחיוך כדרכו, אבל סביר להניח שאת החיוך ליווה גם חשש - הרכב ברלינר נחשב להרכב קשוח מאוד, ולא בכדי החליטו בפרקליטות מיסוי וכלכלה לערער על העונש שנגזר על לחיאני, ביודעם שהרכב הערעור היחידי במחוזי תל אביב הוא די נוח עבורם.

      ההחלטה לערער לא הייתה אוטומטית - העונש שגזר על לחיאני שופט בית משפט השלום בני שגיא היה במסגרת הסדר טיעון. לחיאני הודה בשלוש עבירות של הפרת אמונים, שהומרו מעבירות של שוחד, ועבירת שוחד אחת נמחקה. במסגרת ההסדר, ביקשה הפרקליטות עונש מאסר של שנה והוסכם כי לחיאני יישא בקלון – כלומר, הוא לא יוכל להתמודד על תפקיד ציבורי במשך שבע שנים. פרקליטיו, לעומת זאת, ביקשו לגזור עליו רק עבודות שירות. השופט שגיא נימק את העונש הקל - שישה חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות - בשל העובדה כי קיבל אחריות על מעשיו, לנוכח מעשיו הטובים כראש עירייה ובשל ההליך הארוך שחסך.

      עם זאת, חמש דקות לאחר שנכנס לחיאני לאולם הדיונים, הפך החשש שלו לממשי. השופטת ברלינר הקריאה את סיכום פסק הדין וטענה כי העבירות הן על גבול עבירת השוחד. לכן, היא החמירה את עונשו לשמונה חודשי מאסר בפועל ולחיאני צפוי להיכנס לכלא, אלא אם כן יקבל בית המשפט העליון את בקשת הערעור שלו וישנה את ההחלטה.

      שלומי לחיאני, בית משפט המחוזי בתל אביב, אפריל 2015 (צילום מסך , דוד קורן)
      רעש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני, בבית המשפט, היום (צילום: דוד קורן)

      פחות או יותר באותו זמן, נכנס גם ראש עיריית נצרת עלית המושעה שמעון גפסו בחזרה למשרד ראש העיר. זאת, לאחר שאתמול קבע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה עודד גרשון כי אין להטיל קלון על מעשיו של גפסו, שהורשע בלקיחת שוחד. בין היתר, הוא נימק זאת בשל השיהוי הניכר בהגשת כתב האישום נגדו ב-2013, כארבע שנים מאז מועד ביצוע העבירה. בזמן הקצר שעבר מאז, הספיק גפסו להודיע לראש העירייה הזמני שהחליף אותו כי הוא מדיח אותו מתפקיד ממלא מקום ראש העירייה, לבטל תכנית התייעלות ולהקפיא מכרז. גפסו, למרות תיק פלילי נוסף שמתנהל נגדו, חזר לעניינים.

      מאז אתמול, נשמעים קולות שקוראים לפרקליטות לערער על גזר הדין הקל של גפסו, כשסוגיית הקלון היא הבעייתית ביותר. "אין קלון הופך לאי-קלון בשל מעבר הזמן", קבע בעבר בית המשפט העליון. אם הפרקליטות הייתה זקוקה לחיזוק נוסף, אז היא קיבלה אותו היום בדמות ההחמרה בגזר הדין של לחיאני. ההחמרה לא הייתה מובנת מאליה, לנוכח העובדה כי העונש שנגזר עליו נמצא במסגרת הסדר הטיעון. "לא ייתכן שנבחר ציבור שמעל באמון הציבור בצורה חריפה לא ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח", כתבו השופטים. בינתיים, במשרד הפנים עדין לא החליטו על מעמדו של גפסו בתקופה שבה הוא מבצע את עבודות השירות. זאת על אף שבית המשפט הורה על מתווה ברור.

      "ככל שמר גפסו יתחיל בריצוי עבודות שירות ובהתאם לעבודות השירות שיקבעו, תיבחן בהתאם משמעות הדבר ויכולתו לכהן בתפקידו בתקופה האמורה", נמסר ממשרד הפנים. ממשרד המשפטים נמסר כי "אנו לומדים את גזר הדין שניתן אתמול. במקביל, נבחנות האפשרויות באשר לגזר הדין ומשמעותו ביחס לסיום השעייתו של מר גפסו מתפקידיו בעירייה".

      בינתיים, כבר פנתה התנועה לאיכות השלטון לפרקליטות בבקשה כי תגיש ערעור. לטענת התנועה, יש צורך להגיש ערעור, משום שהטלת הקלון אינה חלק מהעונש הניתן, אלא מטרתו להגן על הציבור מפני מבצע העבירה. לטענתה, "טיעון זה נסמך בין השאר על הלכת בית המשפט העליון שלפיה תו הקלון נטבע במצחו של מבצע העבירה, ומעבר הזמן לאחר ביצוע העבירה אין בו, כשהוא לעצמו, כדי למחותו. קלון הוא קלון, ואין קלון הופך אי-קלון רק בשל מעבר הזמן".

      ד"ר איתי בארי, ראש התכנית לתואר שני במנהל השלטון המקומי באוניברסיטת חיפה, מתח ביקורת על ההחלטה שלא להטיל קלון על גפסו. לדבריו, "מחקרים שערכנו העלו שבישראל יש סבלנות רבה מדי לשחיתות, מטעם הציבור, מטעם שומרי הסף וייתכן שגם מבתי המשפט". עוד הוסיף ד"ר בארי כי "אחד המחקרים העלה כי ככל שראש רשות מוכן ללכלך יותר את ידו, הערכת הציבור כלפיו עולה, וככל שהוא ישר יותר, הדבר נתפס כחסרון ניהולי".

      שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית, במשרדו (יח"צ , דוברות עיריית נצרת עילית)
      ראש העיר נצרת עלית שמעון גפסו במשרדו, היום (צילום: דוברות עיריית נצרת עילית)

      לחיאני, שהורשע בעבירות קלות מאלה של גפסו, שמבלה בינתיים בלשכת ראש העיר הממוזגת, הולך ככל הנראה לבלות מאחורי הסורגים. הטענה של שיהוי הזמן שבה השתמש בית המשפט המחוזי בחיפה כדי להסביר את העונש הקל לא הייתה רלוונטית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כמו כן, השופטים גם לא התרשמו מטענת סנגורו של לחיאני, עו"ד ירון קוסטליץ, כי העובדה שהמעשים בוצעו בתחילת כהונתו, כשעוד לא ידע מה הנורמות המצופות ממנו ובתקופה שבה הענישה והאכיפה של עבירות מסוג זה הייתה מקלה יותר.

      ההחלטה של לחיאני להגיע להסדר עם הפרקליטות כונתה "אפקט הולילנד", משום שהיא התרחשה זמן קצר אחרי ההרשעה המהדהדת של אנשי ציבור ובראשם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. באווירה הציבורית היה חוסר סובלנות מוחלט לעבירות של שחיתות, ולחיאני עצמו לא הכחיש כי זו אחת הסיבות העיקריות שהביאו אותו לחתום. עכשיו צריך רק לחכות ולראות אם תגובת השרשרת תגיע עד לגזר דינו המתקרב של ראש עיריית רמת השרון לשעבר יצחק רוכברגר. רוכברגר הורשע בדצמבר האחרון בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות של רישום כוזב, מרמה והפרת אמונים, זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף. עם זאת, השופט עדו דרויאן, בדומה לשופט שגיא, נראה בדיונים לטיעונים לעונש קשוב לראש העירייה לשעבר ולמעשיו הטובים עבור אזרחי עירו. עתה יש להמתין ולראות אם יוטל קלון על מעשיו של רוכברגר ואם ייגזר עליו עונש משמעותי.