ב', מאבטח באוניברסיטה המורמונית בירושלים ומתנדב במד"א, היה בדרכו למכוניתו ביום שבת האחרון בשכונת א-טור שבמזרח העיר. באותו זמן, מרחק מאות מטרים מביתו, התרחשו עימותים בין תושבי השכונה למשטרה במחאה על הרג נער בן 16 במחסום א-זעים יום קודם לכן, לאחר שעל פי החשד ניסה לדקור שוטר משמר הגבול (מג"ב) שהוצב במקום. ב' נפגע מכדור גומי שנורה מגג בניין באזור - אף שכלל לא היה מעורב בהפרות הסדר - וכתוצאה מכך נשברו צלעותיו. "היה שם בלגן, ואני בסך הכול הייתי בדרך לעבודה", אמר. "הם עשו את זה רק כי אני ערבי והייתי ליד הפרות סדר, בלי שום הבחנה". מקרה זה הוא עדות נוספות לפגיעה בחפים מפשע מירי שוטרים, ובפרט אזרחים ערבים, לאחר שרק בשבוע שעבר נהרג אזרח ערבי נוסף במהלך ניסיון שוד לכאורה.
לדברי ב' בן ה-35, השוטרים יכלו לראות בבירור שהוא לא קשור למהומות. "בערך בשעה 13:00 יצאתי לכיוון הרכב", סיפר. "במרחק 200 מטרים ממני התעמתו צעירים עם שוטרי מג"ב. אני הלכתי לכיוון הנגדי, כשיד אחת אוחזת בטלפון הנייד והיד השנייה בכיס. היה ברור שאני לא קשור להתפרעויות, ואף לא הייתי באותו מקום או באותו כיוון. לפתע חשתי מכה חזקה בצד שמאל של הגוף, ונפלתי לרצפה. לא הבנתי מה קרה, מה פגע בי או מי. רק ידעתי שנפגעתי".
הוא הוסיף כי חרף הפגיעה, שלטענתו נעשתה בכוונת זדון, השוטרים לא הגישו לו סיוע. "ראיתי שלושה שוטרי מג"ב על גג בית במרחק 70 מטרים ממני. שאלתי אותם: 'מדוע יריתם בי? מה עשיתי?' אבל השוטרים רק הורו לי להתרחק לאחור. לא היו לידי או בכיווני מפגינים או שוטרים, והבנתי שהירי נעשה בכוונה. אף שניכר כי נפגעתי ושכבתי על הרצפה, גם לא עזרו לי", האשים.
מיד לאחר התקרית ניגש ב', שטיפל מתוקף תפקידו בכמה אירועים ביטחוניים ומחזיק בתעודת יושר, לתחנת המשטרה במרחב מוריה, ושם הוזמן לו אמבולנס לבית החולים שערי צדק בעיר. "במקרה נפגעתי קל יחסית, אבל הוא גם יכול היה להרוג אותי", הוסיף ב'. "אני אזרח ישראל שומר חוק, מתרחק מכל הבלגן הזה, ובאופן אישי נגד הפרות סדר כאלו. הדבר הזה חייב להיפסק, מישהו צריך לשים לו גבול. אני בעיקר חושב שזה עצוב מאוד ומזעזע מאוד.
"המשטרה אמורה לשמור גם עליי, ולא לתקוף עוברי אורח ללא סיבה. הגענו למצב שבו אתה מפחד ללכת ברחוב", הוסיף ב'.
"אם הייתי מפר את הסדר צריך היה לעצור אותי, אבל הוא (השוטר - י"א) עשה את זה סתם. לא סיכנתי אף אחד, לא הייתי אחד מהמתעמתים. האשמה היחידה שלי היא שאני ערבי ושבמקרה עברתי שם". בעקבות המקרה הגיש ב' תלונה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).
המקרה של ב' הוא אחד מתוך שרשרת ארוכה של אירועים שבהם נפגעו אזרחים ערבים מירי מפוקפק של שוטרים. רק ביום החמישי האחרון נהרג איאד עבדאללה, תושב עין נקובא, במהלך מרדף משטרה בסמוך לכפר. לטענת המשטרה, למרדף קדם ניסיון שוד של עובד בתחנת הדלק של קריית ענבים הסמוכה בידי שלושה מתושבי הכפר. על פי חשד המשטרה, ההרוג היה מעורב בניסיון השוד. מנגד, משפחתו של עבדאללה מתעקשת כי הוא לא היה קשור לאירוע ונקלע לשם במקרה. "יש לו בת, בת 13, ושני בנים, בני 12 ו-11, שחיכו לו, ועכשיו שואלים מדוע לקחו את אבא שלהם", סיפר מוחמד עבדאללה, דודו של ההרוג.
לפי גרסת המשטרה, עבדאללה היה בין יושבי כלי רכב שאחד מהם הכה את המתדלק ולקח ממנו את כספו. לאחר מכן השלושה נמלטו מהמקום. עם זאת, תושבי הכפר, כמו גם המתדלק שנשדד, טוענים כי עבדאללה לא היה בכלי הרכב. כעבור שעה, ולאחר שהוגשה תלונה במשטרה, זיהה בלש משטרה את המכונית בעין נקובא. בשלב זה, לפי התושבים, נכנס לכלי הרכב גם עבדאללה, שהיה בדרכו לחתונת חברו בכפר. לאחר מרדף של כ-20 דקות, שבמהלכם הכריזה המשטרה על ניסיון דריסה, החלו השוטרים לירות על המכונית אף שבקרבת המקום התקיימה חתונה ונמצאו במקום אנשים רבים, ובהם ילדים. כתוצאה מהירי נהרג עבדאללה.
כמו כן, במקום נמצאו חמישה קליעים שפגעו בשלושה כלי רכב שונים. הפגיעות אינן קשורות כלל לירי לכיוון כלי הרכב, שנורה מאחור ולא מלפנים. עין בלתי-מזוינת יכולה להבהיר כי באירוע זה לא נשקפה ממשית לחיי השוטרים, כזו שמחייבת פתיחה באש. מצלמות אבטחה באזור אף תיעדו את המקרה הקטלני.
בניגוד למקרה זה, שלא עורר מהומות, בחודשים האחרונים אירעו כמה מקרים דומים שהציתו את הרחוב הערבי. מותו של סמי אל-ג'עאר, צעיר בן 21 מרהט, מירי של שוטר במהלך פשיטת סמים בינואר השנה, הובילה לכוננות מוגברת של שוטרי מחוז הדרומי. הם התמודדו עם הפרות סדר המוניות בהשתתפות אלפים, שחלקם יידו אבנים לעבר המשטרה. גם מותו של חיר א-דין חמדאן, צעיר בן 22 מכפר כנא, שנורה למוות בנובמבר האחרון כששוטרים הגיעו לעצור את קרוב משפחתו, ותועדו יורים בו לאחר שזה איים עליהם בסכין, הביא להיערכות מוגברת במחוז הצפוני.
ההרג שהוביל ל"אינתיפאדה" הנוכחית בירושלים
אחד האירועים המכוננים מבחינתם של ערביי ישראל בתקופה האחרונה, שאף הביא לגל של ניסיונות פיגוע, הוא הריגתו של מוחמד סנוקרוט, נער פלסטיני בן 16, במהלך מבצע "צוק איתן". הנער הפלסטיני, שנקלע במקרה למהומות בשכונת ואדי ג'וז שבירושלים, נפגע מכדור ספוג ונהרג. גרסת המשטרה הראשונית הייתה כי הכדור פגע ברגלו של סנוקרוט, מה שהביא לנפילתו ולפגיעה בראשו כשזה נפל על המדרכה. רק לאחר התעקשות המשפחה נכנסו שוטרי מח"ש לתמונה. אלה הובילו למסקנה חד-משמעית: סנוקרוט נפגע מכדור גומי שכוון אל ראשו. שבוע לאחר פציעתו הוא מת מפצעיו בבית החולים.
הריגתו של סנוקרוט אירעה באחת התקופות המתוחות ביותר בעיר בשנים האחרונות. טרם מותו, נרצח באכזריות הנער מוחמד אבו-חדיר בידי שלושה פעילי ימין ששרפו אותו למוות בתגובה לחטיפת שלושת הנערים ולרצח שלהם. מבחינת תושבי מזרח ירושלים, המקרה של סנוקרוט היה לקו פרשת המים. בירושלים אירעו באותה תקופה כמה פיגועי דריסה ומקרים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה. אחד המפגעים אף הגיע לבקר את סנוקרוט בטרם הוציא לפועל פיגוע בעיר.
כשנה לאחר המקרה, ניתן לקבוע כמעט בוודאות כי מותו של סנוקרוט הצית בירושלים "אינתיפאדה" נוספת, זו שנמשכת עד היום. במשטרה נמנעים מלכנותה כך, אך בפיקוד הבכיר במשטרה מתחילים להבין כי שוטר שעושה שימוש לא נכון בכלי נשק ומביא להרג ברחוב, יכול להצית שכונות שלמות. "השוטרים חייבים להבין שגם אם לא ממש אכפת להם מהאזרחים או מהעבריינים שהם יורים בהם, לכאורה, הם מסכנים את עצמם בטווח הארוך", אמר גורם בכיר במשטרה. "זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה, סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה נכנס לכוננות ספיגה".
ההנחיות במטה הארצי ברורות: נוהל מעצר חשוד מחייב שימוש בכלי נשק רק כשמדובר בסכנה ממשית לחייו של השוטר. במקרים רבים הקביעה הזאת נעשית על סמך התחושה האישית של השוטרים בשטח. בחלק מהמקרים הדילמה מצריכה שיקול דעת בתוך שניות, ולעתים ההחלטה על ירי היא ההבדל בין צל"ש לטר"ש. הסכנות כלפי כחולי המדים היא תמידיות, ולא ניתן להתעלם מאפשרות של סכנה ממשית לחיי השוטר, אך במקרים אחרים, שבהם השוטר ירה כשלא נשקפה סכנה לחייו, שיקול דעת מוטעה מביא לאסון לא רק למשפחת ההרוג, אלא למשטרה כולה.
במשטרה מתגאים בכך שלאחר כל אירוע ירי שבו מעורבים שוטרים, מגיעים למקום חוקרי מח"ש על מנת לבחון את הממצאים שהובילו לירי. במרבית המקרים, כמו זה שמסתמן באירוע בכפר כנא, מוצאים החוקרים כי הירי של השוטרים היה מוצדק.
אחת ההנחות של ראש מח"ש, עו"ד אורי כרמל, היא שהשוטרים אינם עבריינים בפוטנציה. "היעד האיכותי שנמדד במח"ש הוא מיצוי חקירה והגעה לחקר האמת, תהא אשר תהא", אמר כרמל על הביקורת בדבר מספר זניח של המלצות להגשת כתב אישום. "מח"ש איננה סופרת כתבי אישום ואיננה קבלנית מעצרים".
עם זאת, נראה כי בשנים האחרונות הדגש המרכזי של אנשי משרד המשפטים הוא עבירות מין המתרחשות בדרגים הגבוהים במשטרה. אירועי ירי שמסתיימים במוות מועלים על סדר היום ומגיעים לטיפול מח"ש, אך ראוי לשאול אם מקרה כמו של ב', שהסתיים "רק" בפציעה, מזיז את גלגלי החקירה במחלקה. התשובה, כנראה, היא שכאשר החקירה רחוקה מהעין הציבורית, המוטיבציה לבדיקה פחותה בהרבה.
לפניות לכתב יוסי אלי: yossieli1982@gmail.com
לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com