בשנת 2012 תרגלו גופי ההצלה ומשרדי ההצלה תרחיש אימים של 7,000 הרוגים ו-20 אלף פצועים ברעידת אדמה. גופים רבים תחקרו את התרגיל והעבירו תובנות למשרדי הממשלה השונים. למרות זאת, עדיין קיימים כמה נושאים שמעלים דאגה באשר למידת המוכנות של העורף הישראלי לרעידות אדמה. דאגה זו התעוררה אמש (שבת) שוב, בעקבות רעידת האדמה בעוצמה 5.1 בסולם ריכטר שהורגשה ברחבי הארץ.
מחקרים שניתחו רעידות אדמה גילו כי עיקר הנפגעים הם אזרחים שנותרו במבנים ולכן התראה של חצי דקה מאפשרת להם לרוץ החוצה או להסתתר במקום יחסית מוגן. לפני חמש שנים התקבלה החלטת ממשלה להעביר תקציב בסך 50 מיליון שקלים למימון מערכות התראה חדשות לרעידות אדמה, אך הכסף לא הועבר עד היום. התקציב היה אמור לממן יותר מ-120 גלאים מיוחדים שיותקנו בשבר הסורי אפריקני ובשבר יגור, ומערכות שליטה ובקרה שיאפשרו להעביר לאוכלוסייה מידע בזמן אמת, באזור המתבקש, להתפנות ממבנים.
החלטה נוספת שלא מומשה היא התקנת גלאים בבתי ספר. השר להגנת העורף לשעבר גלעד ארדן החליט להוציא למכרז רכש גלאים בהיקף של 15 מיליון שקלים ל-1,600 בתי ספר שנבנו לפני שנת 1980. מסיבות שאינן ברורות המכרז לא הצליח ולא בוצעה הרכישה.
מומחה לאסונות טבע הסביר בשיחה עם וואלה!NEWS: "לפיקוד העורף יש מערכות להפצת המידע. מה שנדרש הם גלאים מתאימים שיאפשרו את הניתוח והערכה היכן הוא ישפיע כדי להתריע בפני התושבים ולהציל חיים".
חיזוק מבנים ישנים
ברחבי הארץ ישנם יותר ממאה אלף בניינים שעלולים להפוך למלכודות מוות בזמן רעידת אדמה. מדובר בבניינים שנבנו לפני שנת 1980 ואינם עומדים בתקן 413 לרעידות אדמה. בשנת 2005 יצא חוק חיזוק מבנים, אך בעשור האחרון חוזקו מאות בודדות של בניינים המהווים טיפה בים של מבנים ישנים.
חילוץ והצלה בזמן אמת
בישראל יש 257 רשויות מקומיות. פחות ממחצית מהן ערוכות במצב המוגדר "טוב" לאסונות טבע ולמצב מלחמה בעורף. היתר מתקשות להקים חדרי מלחמה וצוותי מתנדבים שיתפקדו בזמן אמת בשל מצב כלכלי קשה מיוחד.
מומחים לאסונות טבע מעריכים כי בזמן רעידת אדמה ומוקדי אסון רבים ברחבי המדינה האחריות המידית להצלת חיי אדם וטיפול בנפגעים ובאלו שנותרו ללא קורת גג תהיה בידי הרשות המקומית, אך בעיקר בידי התושבים. החטיבה הסדירה של פיקוד העורף, שמתמחה בין היתר בחילוץ והצלה ברעידות אדמה, פועלת בשגרה בפעילות ביטחון שוטף בגבולות המדינה או ברחבי יהודה ושומרון. כדי להחליף אותה בכוחות לוחמים אחרים תידרש לפחות יממה, זמן קריטי להצלת חיים. זמן דומה יידרש לגיוס כוחות המילואים להם זקוק הצבא כדי לעמוד בהיקף אסון שכזה. להערכת המומחים, על הרשויות המקומיות להכשיר צוותים, בתוך הרשות והאוכלוסייה, שייתנו מענה בזמן אמת להצלת החיים. זאת, כדי למנוע עלייה בהיקף ההרוגים.
משרד החינוך לעומת זאת, מקיים תרגולות במוסדות החינוך בשיתוף פיקוד העורף והכשרת המורים והתלמידים למצבי קיצון כמו רעידות אדמה, בדגש על התפנות ממבנים. המגזר העסקי, שאיננו מתורגל לתרחישים קיצוניים כמו רעידות אדמה, הפך לנקודת התורפה בכל מה שקשור למוכנות העורף.
קליטת סיוע מחו"ל בזמן אסון לאומי
במועצה לביטחון לאומי מתנהלת בשנתיים האחרונות עבודה ענפה בסוגיית קליטת סיוע מחו"ל בזמן אסון, כדי לסייע לאתר ולחלץ נפגעים ולטפל בפצועים. זאת, בשל ההיקף הרב של נפגעים, שיטיל עומס קיצוני על בתי החולים. נוסף על כך, יהיה צורך גם בקליטת אספקת מוצרים חיוניים, כתוצאה מפגיעה במפעלים חיוניים. סוגיה זו חייבת להיות מתורגלת בהיקפים רחבים מאוד, כולל מעורבות מדינית ליצירת בריתות אזוריות למתן מענה בזמן אמת.
חשוב לציין, כי ההיערכות לרעידת אדמה משמעותית כוללת רבדים רבים של אחריות, בין היתר של המשרד לביטחון הפנים, משרד הביטחון ומשרדי ממשלה נוספים, פיקוד העורף בסדיר ובמילואים וגופי ההצלה שכוללים את מד"א וכיבוי האש. בשל הרבדים הרבים, תחומי ההתמודדות משתנים. אחד התחומים, המעורר מחלוקת בהקשר של רעידות אדמה, נוגע לתכנית לטיפול באלפי גופות וכיצד יש לקבור אותן בזמן אמת, על מנת למנוע התפשטות מחלות.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "ראשית, פרויקט הקמת מערכת התרעה קצרת זמן ארצית מתקדם על פי המתוכנן. הפרויקט מנוהל על ידי המכון הגיאולוגי לישראל, שמשלים בימים אלה הכנת מכרז לרכישת כלל הציוד הנדרש והתקנתו. במקביל, המכון הגיאופיזי לישראל משלים תהליך בדיקה ובחירה של האתרים בהם יותקנו מערכות המדידה. הצפי, נכון להיום, שהמערכת תתחיל לפעול בסוף 2017.
"שנית, ההחלטה היא של ראש הממשלה לבקשת משרד החינוך ובהמלצות ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה והמועצה לביטחון לאומי. מכרז שיצא ע"י החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, נמצא כרגע בדיון משפטי. אנו מעריכים כי בשבועות הקרובים יעביר משרד החינוך לרשויות המקומיות את ההסדרים לרכישת מערכות ההתרעה.
"שלישית, אנו שמחים על חיזוקו של כל בניין בישראל. חשוב לזכור שתכנית תמ"א 38, נועדה לסייע לאזרחים שמעוניינים בכך לחזק את בתיהם. אכן לצערנו רק אחוז קטן של האזרחים מנצל את תמריצי תמ"א 38, על אף העובדה שיש כדאיות כלכלית בחיזוק המבנה שברשותם.
"רביעית, כמו בכל נושא, השאלה היא שאלה של עדיפות. אנו משתדלים להגביר את התובנה בקרב האזרחים והרשויות המקומיות שסוגיית רעידות האדמה חשובה ודחופה.
"חמישית, רשות החירום הלאומית פועלת להגביר את המודעות בקרב הרשויות המקומיות, על מנת שכל רשות תקצה את המשאבים המתאימים להיערכות והסברה בקרב התושבים מפני רעידות אדמה".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com
(עדכון ראשון: 23:00)