הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) צפויה לדון בקרוב בבקשת חברת החשמל למתוח קו מתח עליון לרוחבו של כל עמק החולה שבצפון הארץ. הפרויקט, שנועד לזרז אישור של מיזם אקולוגי להפקת חשמל ממקורות חלופיים, עלול לקטול בכל שנה מאות עופות, שחלקם בסכנת הכחדה. הקו המתוכנן אמור לחבר חוות טורבינות רוח מתוכננת בעמק הבכא, שבנייתה טרם אושרה, לתחנת השנאים של חברת החשמל בצומת כ"ח שלמרגלות הרי נפתלי.
ברשות הטבע והגנים, בחברה להגנת הטבע ובקק"ל מסבירים כי קווי מתח עיליים הם סכנה חמורה לעופות וקוראים לקדם את קווי המתח בהטמנה בקרקע. רבבות העגורים שהעבירו את החורף בעמק החולה כבר עזבו את האזור, אולם עתיד ציר הנדידה, אחד החשובים ביותר בעולם, עדיין לוט בערפל לקראת הסתיו הבא.
עוד בוואלה חדשות:
5 פתרונות קלים לשינוי האקלים ולמה עדיף שלא ננסה אותם
אל תמהרו לשמוח מהחורף הארוך: החדשות הרעות לאקלים בישראל
יהב ביטל צווי הסגירה למפעלים במפרץ: "המדינה הפקירה אותנו"
"אין שני לעמק החולה כאתר צפרות בישראל", הסביר מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בעמק החולה, נדב ישראלי. "ציר התנועה העיקרי של הציפורים הוא מצפון לדרום ולהיפך, וקו המתח העילי מבקש לחצות את העמק ממזרח למערב. זה הזוי לתקוע במקום כזה קו מתח עליון שצפוי להתנשא לגובה של 50-30 מטרים". לדבריו, מחקרים אמריקניים העלו כי עופות רבים מתים מהתנגשות בכבלים או מהתחשמלות.
"עמק החולה הוא אחת האוטוסטרדות העמוסות ביותר בעולם בציפורים נודדות, והוא מנקז אליו גם עופות דורסים רבים הנמצאים בסכנת הכחדה", הוסיף ישראלי. הוא עוד ציין כי כל האוכלוסייה הנודדת של השקנאים הלבנים בעולם עוברת מעל עמק החולה, ומספר השקנאים ירד מאוד בעשורים האחרונים. "עמק עוברות גם מאות אלפי חסידות לבנות, חסידות שחורות, עגורים, ציפורי שיר, ברווזים, חופמאים, קורמורנים וביצניות למיניהן", הוא הוסיף.
ייבוש ימת החולה בשנות ה-50 גרם לאובדן בית הגידול הייחודי שהיה במקום, והוליד את המאבק הסביבתי הראשון בישראל. בשנות ה-90 עבר על האזור מהפך נוסף עם פרויקט הצפת החולה, שהחזיר לעמק את המעמד היוקרתי כאתר צפרות פופולרי בעל חשיבות עולמית. התנאים החדשים שנוצרו בעמק החולה, וכללו גם גידולים חקלאיים נוספים שלא היו קיימים בו קודם, החזירו כ-400 מינים של ציפורים נודדות, חורפות ומקייצות למקום.
ריבוי הציפורים שהגיעו לאזור בעונת החורף, ובראשם העגורים, החלו למשוך מאות אלפי תיירים, וכך נולדה לה "תיירות החורף" המשגשגת באזור. למאבק הסביבתי הצטרפו גם תושבים מהאזור המתפרנסים מאתר הצפרות הפופולרי.
"אם כבר ירוק, אז עד הסוף"
"פסטיבל הצפרות והעגורים מתחיל באוקטובר ונגמר בדצמבר, אבל הציפורים החורפות נשארות כאן לרוב עד מרץ", הסביר מנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה האזורית גליל עליון, מאיר לוי. "נושא הצפרות הוא העוגן העיקרי של תיירות החורף בגליל העליון". לדבריו, התכנית "צפויה גם לחצות אתרים שמתוכננים בעתיד להפוך לאתרי קמפינג ונופש".
ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, בני בן מובחר, הוסיף: "אנחנו נרתמנו למאבק כי ברור לנו שקו המתח העליון יפגע לנו בתיירות. היום אגמון החולה הוא גורם המשיכה מספר אחת של התיירות בצפון. לא רק צימרים, חדרי אירוח ובתי מלון, אלא גם עסקי שיט הקיאקים, הטרקטורונים, טיולי הסוסים, אטרקציות, מסעדות, בתי קפה ואפילו תחנות דלק".
התושבים, ארגוני הסביבה והמועצות האזוריות והמקומיות דורשים מחברת החשמל להעביר את החשמל מחוות הטורבינות באמצעות כבל מוטמן, שינטרל את הסכנה שתאיים על הציפורים הנודדות ועל פרנסת התושבים. ואולם, עלות הטמנת קו החשמל צפויה לייקר את הפרויקט בלא פחות מ-150 מיליון שקלים, ולכן הם דורשים כי משרד האנרגיה והמים יהיה זה שיורה לחברת החשמל להטמין את הקו מתחת לקרקע.
"אנחנו מברכים על מיזם טורבינות הרוח, אבל אנחנו אומרים שאם כבר ירוק, אז שיהיה ירוק עד הסוף", סיכמה ענבר רובין, מאתר אגמון החולה שבניהול קק"ל. "זאת לא חוכמה לעשות פרויקט סביבתי של אנרגיה ירוקה מצד אחד ולפגוע בכל השאר מצד שני. הפתרון הטוב ביותר הוא להטמין את הקו מתחת לקרקע; לטובת הציפורים, לטובת התיירות, לטובת הנוף של הגליל ולטובת בריאות התושבים".
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "מדובר בקו שיוליך חשמל המיוצר על ידי כמה חוות טורבינת רוח, שנועדו להפיק אנרגיה נקייה בצפון רמת הגולן. איתור התוואי נמצא בהליכים מוקדמים של בחינת חלופות בוועדת התכנון הארצית לתשתיות לאומיות. במשך שנים חברת החשמל פועלת יחד עם רשות הטבע והגנים להתקנת אמצעי מיגון למניעת פגיעה בבעלי כנף מרשת החשמל, וכך תעשה גם לגבי הקו לחוות טורבינות הרוח".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il