אירופה מעדיפה הרפתקה צבאית מסוכנת מלהתמודד עם המהגרים

מנהיגי היבשת הבטיחו להגדיל את תקציבי משימות החילוץ בים התיכון, אך בוועידת בריסל לא הייתה בשורה של ממש. העלייה במספר המתים והלחץ הציבורי דוחפים ל"פתרון הצבאי", שעלול רק להגביר את זרם המהגרים

אוריה כנף
חייל מצבא מלטה קובר מהגר שנספה בהתהפכות סירה בים התיכון, אמש (צילום: רויטרס)

אתמול נקברו המתים. 24 ארונות חלפו על פני המקוננות האריתראיות, בעצמן ניצולות התופת הימית, שהתאספו בבית החולים המרכזי של מלטה. מספרים סימנו את הקורבנות, חסרי השם. עוד 800 גברים, נשים וילדים, אולי אפילו אלף, כלל לא נמצאו. באותה שעה התכנסה בחופזה ועידת פסגה בבריסל. מנהיגי האיחוד האירופי עמדו דקת דומייה קצרה לזכר אלפי המהגרים שנספו בים התיכון, והבטיחו להכפיל ולשלש את התקציבים למבצעי החילוץ וההצלה בים. בפועל, הם נמנעו מהצהרות משמעותיות.

בעיקר לא בישרה הוועידה על שינוי בחלוקת הנטל בין מדינות אירופה, המתקשות להתמודד עם שאלת ההגירה ליבשת או עם מפלגות הנאבקות בהגירה. אמנם הוכרז אמש על הגדלת המשאבים למבצע "טריטון", כוח המשימה הימי של האיחוד, אך התקציב המוקצה לו יגיע בקושי לתשעה מיליון אירו בחודש. במונחים אירופיים, זהו סכום עלוב למדי, בוודאי בהתחשב במלים המזועזעות שנפלטו מפיהם של מנהיגי האיחוד בתגובה לשורת האסונות הימיים האחרונים.

עוד בוואלה חדשות:
האיחוד האירופי מתכנן: פעולה צבאית נגד מבריחי המהגרים
טביעת סירת המהגרים: הקברניט נעצר בחשד לסחר בבני אדם
באיטליה נואשו מהברחות המהגרים: "מגפה ביבשת שלנו"

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה
מהגרים ממתינים לחילוץ מצפון לחופי לוב, בחודש אוקטובר (צילום: רויטרס)

ממילא, הסירות ימשיכו לסייר באותם אזורים מצומצמים, מבלי להתקרב לחופים המועדים לטביעות. "ספינות בים התיכון עוזרות רק אם הן במקום הנכון", אמרה בתום הוועידה איוורנה מקגאוון, מנהלת ארגון אמנסטי בבריסל. "אחרת, מהגרים ופליטים ימשיכו לטבוע. יכלו להגיע היום לפתרונות אמיתיים, אבל לא עשו את זה. שלא יעבדו עליכם".

במהלך הוועידה, הציע ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, לשלוח לים התיכון ספינת קרב, מסוקים וכלי שיט נוספים. כל זאת, בתנאי אחד: מהגרים שיחולצו על ידי הצי המלכותי לא יובאו לבריטניה, אלא "יוקפצו" לאיטליה. מבחינתו, שממשלתו של מתיאו רנצי תתמודד עמם. "הפגישה היום חייבת להתמקד בהצלת חיים", אמר קמרון. "כמובן שהצלת חיים, פירושה חילוץ האנשים המסכנים האלה, אבל פירושה גם השמדת הכנופיות וייצוב האזור".

גם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, תומכת בשליחת כוח צבאי והודיעה כי תשגר שתי ספינות לסיורים בים. "עלינו לפעול במהירות", אמרה מרקל בתום הוועידה. "בשם גרמניה, אני יכולה לומר: אם יתברר שהתקציב אינו מספיק, נדבר על זה שוב. הכסף לא צריך להוות בעיה".

מרקל, קמרון וראש ממשלת לוקסמבורג בטל, אמש בבריסל (צילום: רויטרס)

דווקא קמרון ומרקל היו מהמתנגדים החריפים ביותר לרעיון ההתערבות הפעילה בים התיכון. רק בשנה שעברה, לחצו בריטניה וגרמניה על איטליה לבטל את כוח המשימה הימי שלה "מארה נוסטרום" בטענה כי הוא מפתה מהגרים לצאת מצפון אפריקה, להפקיר את חייהם בידי כנופיות מבריחי ולצאת למסע המסוכן לאירופה, מתוך הנחה כי ספינה איטלקית כלשהי תציל את חייהם. העלייה המבהילה במספר הגופות בשבועות האחרונים, והלחץ הציבורי בתורו, עשו את שלהם.

עבור קמרון, פניית הפרסה הגיע בתזמון אומלל: הוא עומד לבחירה חוזרת בעוד פחות משבועיים. בלייבור טוענים שהוא "הפקיר את המהגרים למותם", ובמפלגת הימין הפופוליסטית UKIP מאשימים כי תמיכתו של קמרון במבצע הצבאי בלוב ב-2011 גרמה בעצמה למשבר הפליטים. פוליטיקה פנימית במדינות נוספות, ובפרט בצרפת, טרפדה יוזמה גרמנית בוועידה לקליטה של 5,000 מהגרים באופן שוויוני ברחבי האיחוד.

אמנת האיחוד קובעת שאת בקשות המקלט יש להגיש בטריטוריה אירופית. לכן, עשרות אלפי פליטים ומהגרים מסתכנים מדי שנה במסע מסוכן בים התיכון. רבבות מהם מנסים להגיע ללמפדוזה, הנקודה הדרומית ביותר של איטליה. אחד הפתרונות היותר-יצירתיים שהועלו מחדש בימים האחרונים מציע לעבד את בקשות המקלט של הפליטים דווקא בצפון אפריקה, בנציגויות שיוקמו שם בחסות הממשלות המקומיות.בנכתב אמש ב"אקונומיסט", באבחנה קרה ומדויקת. "אך אם יותר מדינות באיחוד יושיטו עזרה למיליון הפליטים בלבנון, פחות מהם יצוצו ברחובות פריז וברלין".

אחת ההצעות המסקרנות - והמסוכנות - שהועלו בוועידת בריסל הייתה שימוש בכוח צבאי נגד המבריחים. שרת החוץ של האיחוד, פדריקה מוגריני, קיבלה על עצמה לתכנן משימה אפשרית כזו "במהלך החודשים הקרובים". איטליה, הנושאת בעול העיקרי של חילוץ המהגרים הטובעים, תומכת בחום באפשרות הזו, שעשויה לכלול הפצצה של ספינות המבריחים לפני צאתן מהחופים הדרומיים של הים התיכון, אולי אפילו באמצעות מזל"טים.

על פניו, מדובר בפתרון נוח: במקום להיאבק במהגרים, המאבק יתמקד במי שמשיט אותם בים ומסכן את חייהם. עם זאת, משימה כזו תצטרך, ככל הנראה, לעבור בשלב כזה או אחר במועצת הביטחון של האו"ם. שם כבר צפויה התנגדות מוחלטת מצד רוסיה, השוללת כל התערבות צבאית בלוב. אם דעתה של המדינה האפריקנית הענקית, החצויה כיום בין שתי ממשלות, מעניינת מישהו באירופה, הרי שגם בלוב מתנגדים בתוקף: מוחמד אל-גיראני, שר החוץ של הממשלה האיסלאמיסטית השולטת בטריפולי, אמר אתמול: "אי אפשר פשוט להפציץ. איך יודעים שלא פוגעים בדייג תמים?". בריאיון לעיתון במלטה, הוא תהה: "למה שלא נפעל ביחד?".

יש עוד כשלים רבים ביוזמת "הפתרון" הצבאי, שמסתמן כהכל חוץ מפתרון: האם ספינות רעועות שיושמדו, לא יוחלפו במהרה בספינות אחרות, קטנות יותר לגילוי? האם התערבות צבאית נוספת בלוב לא תגרור את המדינה לכאוס גדול עוד יותר, תחריף את האבטלה ותעודד יותר ויותר עבריינים להיכנס לתעשיית ההברחות? ובעיקר, האם מהגרים שכבר סיכנו את חייהם כדי להימלט מאזורי מלחמה, דיכוי ועוני, לא ימצאו לבסוף דרך אחרת להגיע ליבשת הנכספת, מסוכנת בהרבה?

(עדכון ראשון: 23:00)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully