אלכסנדר יושב 3 שנים במעצר בית על מעורבות בשוד של 5,000 שקל

כבר שלוש שנים שאלכסנדר בולטיאנסקי, בן 43, יושב במעצר בית מלא עם אזיק אלקטרוני בבית משפחתו שבקריית אתא. מאז נעצר בישראל ב-2012 הוא מתייצב מדי בוקר בין 9:00 ל-10:00 בתחנת המשטרה שבעיר ונרשם. הסיבה למעצרו אינה שגרתית – נגד בולטיאנסקי הוגשה בקשת הסגרה לרוסיה על מנת להעמידו לדין באשמת תקיפה במטרה לבצע שוד. אלא שעל פי הסנגוריה הציבורית, בולטיאנסקי – שטוען שהוא חף מפשע ושרוצים להפלילו – אינו כשיר לעמוד לדין ברוסיה. זאת, לאחר שעבר התעללות בתא מעצר ומאז מצבו הנפשי הידרדר והוא אף הוגדר פסיכוטי. למרות מצבו הנפשי והעובדה שהראיות נגדו חלשות, בית המשפט קבע בחודש שעבר כי ניתן להסגירו.

בולטיאנסקי עלה לישראל עם אשתו הראשונה ב-2001. כיום הוא נשוי בשנית ואב לילדה, והוא מתגורר עם משפחתו בדירה שכורה בקריית אתא. בית המשפט קבע כי אין לו עבר פלילי: הוא אמנם נשפט ברוסיה ב-1994 בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, אולם היה זה הליך מנהלי בעיקרו והוא הסתיים בעבודות שירות למשך שנה. גם בישראל נחקר בולטיאנסקי כמה פעמים על העלבת עובד ציבור ועל עבירות מעין אלה, אולם לא נפתח נגדו הליך משפטי.

עוד בוואלה חדשות:
זוכרים את חללי מערכות ישראל: מספר הנופלים 23,320
פינטו על הרשעתו בשוחד: "השטן בכבודו ובעצמו נלחם בנו"
ביום השואה: עשרות חרדים יידו אבנים על חיילים - "נרצח אתכם"

על פי בקשת ההסגרה, באפריל 2009 היה ברשות המותקף, גנאדי אזצקי, חלל חנייה מקורה בבניין בעיר אורל ומרתף שבו החזיק לשימושו מכשירי חשמל. הוא נהג לפגוש מדי פעם ידידה שלו, גלינה ניקנורובה, במחסן. בולטיאנסקי היה אז נהג מונית עצמאי ושמע יום אחד ממכרתו ניקנורובה על המחסן ועל הרכוש שבתוכו. לדבריה, הוא אמר לה כי יש לקחת מאזצקי את הרכוש. על פי הרוסים, יום לפני התקיפה הזמין אזצקי את ניקרונובה לפגוש אותו למחרת בערב במחסן. אז, לכאורה, "קשר בולטיאנסקי עמה ועם שניים נוספים – ולז'נסקי ופליושקוב – קשר וסיכמו כי ניקרונובה תוביל את שלושתם למחסן על מנת לשדוד את אזצקי", שהכיר אותה וסמך עליה.

מבקשת ההסגרה עולה כי בולטיאנסקי הסיע את ניקרונובה למחסן ובמקביל הנחה טלפונית את ולז'נסקי ואת פליושקוב, שהגיעו במכונית נפרדת, כיצד להגיע למקום. בהגיעם קראה ניקרונובה לאזצקי שיפתח את השער. לאחר שנכנסה פנימה נכנסו גם פליושקוב וולז'נסקי אחריה, כפתו והכו את אזצקי ושדדו ממנו טלפון נייד, מיקרוגל, נגן DVD, מעיל עור ומזומן, בשווי כולל של כ-41 אלף רובל – כ-5,000 שקלים. לפי הנכתב בבקשה, בולטיאנסקי חיכה לשניים בחוץ, הם העמיסו את השלל במכוניתו ונסעו משם.

בקשת הסגרה צריכה להיות מבוססת על ראיות מוצקות. אזצקי התלונן על התקיפה והבדיקה הגופנית שלו אכן איששה זאת, אולם הוא לא נקב בשמו של בולטיאנסקי, שאותו הוא כלל לא ראה. מי שקשרה את בולטיאנסקי לשוד הייתה ניקרונובה, שבתחילה הכחישה קשר למעשה אך בהמשך הודתה בסיוע והצביעה על בולטיאנסקי כמי שתכנן את השוד. פליושקוב, מצדו, סיפר כי בולטיאנסקי היה זה שפרס בפניו את התכנית, הסיע אותו למקום, המתין לצד מכוניתו מחוץ למחסן בעת המעשה, סייע בהטענת השלל והסיע את המבצעים לביתו לאחר מכן. לדבריו, בולטיאנסקי וולז'נסקי ביקשו ממנו לבוא איתם "ללמד לקח" את אזצקי, ובתמורה ימחלו לו על חוב.

בפרקליטות לא היו בטוחים בתחילה אם להגיש בכלל את בקשת ההסגרה לבית המשפט. הרוסים העבירו אותה שנתיים קודם כן, אך בישראל לא שוכנעו שהראיות חזקות דיין על מנת להסגיר אדם, ופעמיים ביקשו השלמות של ראיות מצד הרוסים. בקשות הסגרה הן סודיות, ובולטיאנסקי הסתובב בישראל מבלי לדעת על הצל שמרחף מעליו. לבסוף הוחלט להגיש את הבקשה ב-2012 והוא נעצר.

מאוחר יותר התברר כי לפרקליטות הייתה סיבה טובה לחשוש. "הראיות הללו לא מספיקות אפילו כדי להעמיד לדין בישראל", אמרו באחד הדיונים עורכי דינו של בולטיאנסקי מטעם הסנגוריה הציבורית, ארקדי אליגולשווילי וגדעון נחום. לטענתם, מדובר בגרסה שנבנתה בהדרגה. הדמות היחידה שזוהתה בהתחלה הייתה ניקרונובה, שאזצקי הכיר אותה. לדבריהם, גם בולטיאנסקי הכיר אותה ושמע ממנה כי אזצקי, שהעסיק אותה, היה כופה עליה יחסי מין וכי פוטרה על רקע סירובה.

מחקירת התיק ברוסיה עולה כי ביום האירוע ויום לפני כן התקשר אזצקי לניקרונובה בכל שעה עגולה, עד שלבסוף ביקשה מידידה – בולטיאנסקי – להסיע אותה לאזור המחסנים. על כך יש הסכמה. על מה שקרה אחר כך – הדעות חלוקות. ניקרונובה אמרה בהתחלה שאין לה קשר לשוד, אולם לאחר העימות עם אזצקי הבינה שהיא מסתבכת והחלה להתאים את גרסתה לשלו, אך עדיין לא אמרה כלום על בולטיאנסקי. רק בחקירה שלישית, אחרי ששוחררה והגיעה שוב להעיד, הפעם מיוזמתה, היא וגם פליושקוב נקבו בשמו לראשונה, בתיאום מחשיד.

אלא שבאותו מעמד פליושקוב לא זיהה את בולטיאנסקי במסדר תמונות. סתירות נוספות בעדויותיהם, כמו סוג הרכב שבו נהג, העלו גם הם ספק באשר למהימנות השניים. כמו כן, לא נמסר איכון סלולרי של המכשיר של בולטיאנסקי. התוצאה היא שמלבד העדויות המפוקפקות, אין כל ראיה לכך שבולטיאנסקי אכן היה במקום ביום שבו התרחש השוד, ושלל השוד מעולם לא נמצא ברשותו.

בולטיאנסקי נשאר כמה חודשים ברוסיה לאחר האירוע המדובר, והתגורר עם קרובי משפחתו. אף שניקנורובה מסרה למשטרה את פרטיו, כולל כתובתו המדויקת, הוא לא זומן לחקירה בעת שהותו במדינה. לישראל הוא חזר באוגוסט 2009. בפרקליטות טענו כי נמלט מהדין, אך השופטת דחתה את הדברים: "מדובר אפוא במי שהתנהל באופן פתוח וגלוי לאחר השוד וחזר לישראל על פי תכניותיו", אמרה.

ב-2012 נעצר בולטיאנסקי בישראל. תסקירי שירות המבחן שלו אף היו טובים ונראה היה שעניינים הולכים לכיוון הנכון. אלא שערב הדיון בעניינו הוא הוכנס לתא מעצר שבו שהו שישה אסירים ערבים, ואלה דרשו ממנו את שרשרת המגן דוד שענד. לאחר שסירב, הוא הוכה באכזריות ולמחרת הגיע לדיון בבגדים קרועים כשהוא ממרר בבכי ורועד. רק לאחר מכן נלקח לבדיקה כשהוא סובל מחבלות קשות בפניו ובראשו וחשש לשבר באחת מצלעותיו.

מאותו רגע הידרדר מצבו הנפשי במהירות. אמנם הוא שוחרר לאחר מכן למעצר בית מלא, אולם עוד בתא המעצר הוא ניסה לשים קץ לחייו ומאוחר יותר גם בביתו, ואושפז פעמיים בבית חולים פסיכיאטרי. הרופאים שבדקו אותו העידו כי הוא נמצא במצב פסיכוטי וטענו כי אינו כשיר נפשית לעבור את הליך ההסגרה בשל הטראומה שעבר. לדבריהם, הוא אינו מבין שהוא יכול להגן על עצמו ולא חושב שיש בכך טעם. הוא משוכנע שכולם סוכנים של הרוסים ומשתפים איתם פעולה כדי להרוג אותו. עם זאת, חוות דעות נוספות גרסו כי הוא אכן במצב דיכאוני וחרדתי מאוד, אך אינו חולה נפש.

לאחרונה, שלוש שנים לאחר שנעצר, קיבל בולטיאנסקי הקלה מהמדינה כשהותר לו לצאת מדי יום כשעתיים מביתו. עם זאת, לא נראה שעניינו נמצא במגמת שיפור. לאחר אשפוזים ארוכים ובדיקות, קיבל בית המשפט את הטענה כי אין הוכחה שבולטיאנסקי אינו כשיר לעמוד לדין ברוסיה, מה שעיכב את ההליך עד כה. בקרוב יטענו סנגוריו לעניין ההסגרה המתקרבת.

"מצבו הנפשי של מר בולטיאנסקי, שהפך לשבר כלי כתוצאה מהתעללות בבית מעצר, אינו מאפשר לטעמנו את הסגרתו לרוסיה", מסר ודים שוב, סגן הסנגור המחוזי במחוז ירושלים הממונה על נושא ההסגרות. "אם יוסגר, קיים חשש ממשי לכך שלא יזכה להליך הוגן ולא ישרוד זמן רב בבית המעצר הרוסי. מדינת ישראל לא יכולה להפקיר את אזרחיה ולהסגיר אותם למדינות שמערכת המשפט שלהן לא עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים".

לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com