הלוחמים זרקו את הסיגריות ונכנסו לנגמ"ש ה'נמר'. הטנקים עמדו לצדם והתניעו מנועים. "זהירות מניעים!" צעק מישהו. שיירת הטנקים והנגמ"שים של גולני עמדה מוכנה לכניסה בטור עורפי. פתאום הגיעה פקודת דחייה. המפקדים הרגיעו את הלוחמים המבולבלים: "יש ידיעה על מנהרה ויש חשש שבזמן שנכנסים הם (המחבלים - א"ב) יצאו כשחטיבת גולני עם הגב למנהרה". תחקיר האירוע יגלה מאוחר יותר כי הסיבה האמיתית לדחיית הכניסה לתוך עזה הייתה כי בצה"ל הבינו שמרבית האוכלוסייה הפלסטינית לא נענתה לאזהרות צה"ל - ונשארה בבתים.
אירוע הנגמ"ש בשג'אעיה נצרב בתודעה הישראלית כאירוע המכונן של מבצע "צוק איתן".שבעת הלוחמים שנהרגו בתקרית הקשה משמשים כתמרור אזהרה על אופן ניהול האירוע בכל הרמות. לידי וואלה חדשות הגיעו פרטים חדשים מתחקיר האירוע ששופכים אור על הלילה הקשה ביותר של חטיבת גולני בקיץ האחרון.
הדילמה של מפקדי גולני עלתה עוד לפני הכניסה לעזה. בזמן ההמתנה לפקודה במוצאי שבת המתינו חיילים רבים בשטחי הכינוס לכלים ממוגנים שיובילו אותם לתוך שג'אעיה."מה יקרה אם חמאס יחליט לירות פצמ"רים על שטחי הכינוס?", תהו קצינים רבים אך נותרו ללא מענה.
לא הרחק משם, בחפ"ק של חטיבת גולני ההכנות לכניסה הקרקעית היו בעיצומן. החמ"ל של החטיבה בפיקודו של הרמ"ט (ראש מטה - א"ב), אל"מ (במיל') יואלי אור, נקרא "הקדמית". הוא נפרס בין קיבוץ לנחל עוז לקיבוץ עלומים, וחיכה לשעת ה'שין'. אור ישב מתוח בכיסאו ועל צווארו משרוקית.
17 לוחמים בנגמ"ש
בחזרה לשאג'עיה. המפקדים בחטיבה מבינים כי ייאלצו לחלוק בנגמ"שים מסוג "נמר" עם יחידות אחרות ובעת הצורך להשתמש בנגמ"שים המיושנים יותר, מדגם M-113. לפי הנהלים, נגמ"ש "נמר" יכול להכיל עד 13 לוחמים, אולם בעת הקרב הוכנסו לא פחות מאשר 16 לוחמים לתוך נגמ"ש ה"נמר", ולפעמים גם 17 לוחמים. הדבר גרם ללוחמים לשבת על רצפת הנגמ"ש. "ב'נמר' אסור לשבת על הרצפה כי ישיבה עלולה לפגוע בטיחותית בנוסעי הנגמ"ש. כל מה שאתה מניח עליו אמור להתקפל. כשאתה יושב על הרצפה שלו אתה מבטל את היעילות שלו", אמר גורם צבאי.
בשעה 22:00 לערך ניתנה הפקודה. החיילים נכנסו לכלים וסגרו את מדפי הנגמ"ש. שיירת הטנקים והנגמ"שים החלו בנסיעה איטית לכיוון שכונת שג'אעיה , מרחק של כשני קילומטרים מהגבול.
נגמ"ש צהוב
ב-23:00 לערך, הקולות שבקעו מאמצעי הקשר קרעו את הלילה. "נגמ"ש צהוב... נגמ"ש צהוב..", נשמע. אחד הלוחמים הצעירים בנגמ"ש התעורר ושאל את אחד הוותיקים: "מה זה נגמ"ש צהוב?". "נגמ"ש עולה באש", ענה לו הלוחם הוותיק.
הדיווח הראשוני שהתנקז ל"קדמית" הצביע על ארבעה פצועים במחלקת התצפיות של גדוד 13. אך עם הזמן הפרטים מהאירוע החלו לזרום, ונשמעו מדאיגים יותר ויותר. מפענוח תמונות המזל"טים (מטוסים זעירים ללא טייס - א"ב) עלה כי פרצה אש באחד הנגמ"שים, ותמונה אחרת הציגה נתון מדאיג הרבה יותר - חמש דמויות שהופיעו על צגי המחשבים בחמ"ל, נראו נעות בסמוך לנגמ"ש . דיווחי החיילים בשטח שהם שומעים קולות בערבית העלה את החשש הכבד מכל - חשש מחייל חטוף בקרב לוחמי הנגמ"ש.
מהומה פרצה בחפ"ק החטיבתי. מכל אמצעי הקשר פרצו דיווחים, קצינים נכנסו ויצאו ממנו, מנסים לדלות פרטים. אף אחד מהם לא ידע שבאותן דקות ממש שכב סמוך לשג'אעיה, בצמוד לנגמ"ש הבוער שאך לפני רגע חטף טיל נ"ט, מפקד המחלקה - סגן אוהד רויסבלט, ששלף רימון והתכונן לרגע שבו יגיע מחבל לעברו.
בהנחיית מפקד "הקדמית", אל"מ (במיל') אור, שעטו לעבר הנגמ"ש שני כוחות פינוי חטיבתיים: "קרוקודיל" ו"תנין" (שמות כוחות החילוץ א"ב). בכל אחד מהם צוות פינוי - לוחמים, פרמדקים ורופאים. הכוחות במרחב התקשו להגיע אל הנגמ"ש כי לא הצליחו לזהות את המיקום המדויק. "היה בלגן בניווט", יספר מאוחר יותר אחד המפקדים "הלוחמים ב'משואה' (מסך מערכת השליטה והבקרה בנגמ"ש - א"ב) היו מתוסכלים. זה היה נראה קרוב. אבל אז התחיל ברבור". מלבד הבלבול בניווט, אחד מנגמ"שי "הנמר" שהיו בדרכם לחילוץ הנגמ"ש הבוער נתקע על הציר בשל בעיה מכנית ונזקק בעצמו לחילוץ.
מסגד 69
בינתיים בחפ"ק של חטיבת גולנ, מנסים לנתח את האירוע ולסייע לכוח החילוץ. על מסכי המפה הדיגיטלית מנסים לאתר את מיקומו של הנגמ"ש הבוער. לפתע, אחד מקציני השיריון מבחין כי הנגמ"ש הבוער נמצא בסמוך ל'מסגד 69' - נקודת ציון ידועה שמופיעה על גבי המפה ליד שורת הבתים הראשונה של שכונת שג'אעיה .קצין השיריון מעביר את הנקודה לכוח החילוץ שעושה דרכו לעבר הנגמ"ש הבוער.
בעוד לוחמי החילוץ מנסים לזהות את מיקומם על גבי המפה, נפתחת אש לעברם מכמה כיוונים. קליעים שרקו מעל לראשם וטילי נ"ט חלפו בקרבתם. אי אפשר היה לטעות בסוגי הצלילים. האש נפתחה משני מוקדים. ממסגד ומבנה סמוך שמרוחק 150 מטרים ממנו.
"פקודות, עבור"
שריקת משרוקית חדה פילחה את האוויר בחפ"ק הקדמי של 'גולני'. מיד לאחר מכן השתררה דממה. המשרוקית - שאותה נהג לשאת עוד מימי הפנימיה הצבאית - הוכיחה את עצמה גם הפעם. הגולנצ'יק, סימן לכולם להירגע והזכיר שהלחץ האמיתי נמצא בפאתי שג'אעיה. אור סיים את דבריו ומייד בקול מרגיע וסמכותי העביר פקודות ברשת הקשר.
לשמע פקודותיו, התפצלו כוחות השריון ונגמ"שים של גולני והחלו מכתרים את האזור תוך כדי שהם נוגחים בלית ברירה בצריפים ובתים שבשכונה כתוצאה מבנייה צפופה, כדי לחלץ את הנפגעים בחזרה לגדר המערכת.
כמהלך טיהור אחד המבנים, קצין מחטיבת גולני מורה לנהג נגמ"ש מסוג "נמר" לנגוח בקיר של בית פלסטיני עם החלק הקדמי של הכלי. נהג הנגמ"ש נוגח בקיר, פוער בו חור גדול ומסתובב. הקצין מרים את ראשו מחוץ לנגמ"ש, משליך רימון לכיוון המבנה, מפספס, פוגע בקיר והרימון חוזר וחודר לתוך תא הלוחמים של הנגמ"ש. את צעקות הכאב של שמונת הנפגעים מפיצוץ הרימון בנגמ"ש, לא ישכחו לוחמי החטיבה שהאזינו באותה שעה לרשת הקשר לעולם.
באותה שעה כבר הצטברו דיווחים קשים ב"קדמית" מהקרב בשג'אעיה. מח"ט גולני נפצע מרסיסים בפניו ולאחר מכן שני קצינים בכירים בחטיבה נהרגו: סגן מפקד גדוד הסיור, וקצין אגף המבצעים (אג"מ) של חטיבת גולני. אך המשימה לא הושלמה, כי טרם הגיעו הכוחות לנגמ"ש.
"אני לא יודע אם כל החיילים בנגמ"ש"
הבוקר עלה על שכונת שג'אעיה. הכוחות עדיין בשטח, לאחר ליל לחימה עקוב מדם, מתקשים להבין כמה חיילים נהרגו בתקרית והאם מישהו בכלל שרד את הפיצוץ. מג"ד 13 סא"ל ארז אלקבץ, שפיקד במבצע עופרת יצוקה בסוף 2008 על כוח פינוי הפצועים של חטיבת גולני, הגיע לנקודת האירוע עולה בקשר מול אל"מ (במיל') אור, ואומר: "אני לא יודע אם יש לי את כל החיילים בנגמ"ש".
רק בשעה 4:00 בערך הועלה החשש לחטיפת חייל. חצי יממה אחרי האירוע מתקבלת אינדיקציה מודיעינית. אנשי החמאס מתכוונים לפרסם את שמו של סמל אורון שאול, בטרם פורסם שמו בתקשורת הישראלית.
מפקדת אוגדה 36 שלקחה אחריות על חילוץ הנגמ"ש שולחת לתוך השטח את יוסי, קצין הנדסה במילואים. קצין ההנדסה ממליץ להפוך את הנגמ"ש ולכבות אותו עם דחפור הדי-9. כמות הסולר והיקף אמצעי הלחימה שהיו על הנגמ"ש הקשו על המשימה. לבסוף מתקבלת ההחלטה כי הנגמ"ש ייגרר לשטח ישראל כדי למנוע מחלקי גופות שיעופו לכל עבר ומחשש כי חמאס יצלם תמונת ניצחון. כוחות שהוקפצו לזירה ביצעו את מלאכת איסוף חלקי הגופות. גורמים שלקחו חלק במלאכה הודו לאחר האירוע כי הביצוע לא היה מושלם אך הוא נעשה בתנאי מלחמה תחת איום ברור על הכוחות.
חול משג'אעיה
בצהרי יום ראשון כוחות החטיבה סורקים את אזור הלחימה בשג'אעיה בליווי כוחות מיוחדים. תוך כדי הסריקות, מאותר פיר מנהרה בסמוך למקום שבו הנגמ"ש נשרף. בבדיקה של פיר המנהרה אותרו שרידי החייל אורון שאול ז"ל שסייעו מאוחר יותר לרבנות הצבאית לקבוע כי הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע.
החיילים שהיו עסוקים בחפירת וגילוי פיר המנהרה נתקלו בקושי, כי כלי החפירה נתקע במהלך העבודה בשל עומק המנהרה. תחת מטר פצצות מרגמה וסכנת חיים, המשיך המפעיל לחשוף את תוואי המנהרה ועל הדרך גילה מפעל לייצור פלטת בטון ששימשו לדיפון קירות המנהרה. התמונות הבלעדיות של חשיפת המנהרה מתפרסמות כאן בוואלה חדשות לראשונה.
ביום שני, יממה לאחר גילוי המנהרה, הגיעו אנשי הרבנות הצבאית עם שקיות לבנות. אחד המאמצים המורכבים שבוצעו לאיתור חלקי הגופות כלל העברת חול שנאסף מהזירה והועבר לבסיס צבאי בישראל, שם מיינו את החול בליווי רבני אוגדה 36. המטרה הייתה לזהות את הלוחמים ולהביא אותם לקבורה בישראל.
מה יהיה במלחמה הבאה?
האירוע הקשה בשג'אעיה השאיר אחריו הרבה שאלות לא פתורות. עד היום יש קצינים בחטיבת גולני שמשוכנעים כי ההחלטה להיכנס רגלית שונתה ברגע האחרון כתוצאה מהטראומה של החטיבה החומה ממבצע עופרת יצוקה, עת נפגע כוח גדול של גדוד 51 בפיקודו של סא"ל שוקי ריבק.
מה יהיה במערכה הבאה? גורמים בפיקוד צפון מתריעים כי יש לדון בסוגיה הזו לעומק ולתרגל אותה כהכנה לזירות אחרות. חששות רבים מלווים את הכוחות מעזה שהספיקו כבר להתאמן. מפקדים יודעים לספר כי חיילי מילואים כבר הודיעו שלא ימהרו לעלות על הנגמ"ש המיושן מסוג M-113. קצינים שלקחו חלק בתחקיר אירוע שאג'עיה דיברו בגלוי בזמן התחקירים והדגישו כי תפיסת ההפעלה של צה"ל צריכה לעבור שורה של התאמות לקראת המערכות הבאות.
"כל שאר הדברים, כואבים יותר או פחות, הם עניינים טקטיים של מלחמה", הסביר אחד הקצינים, "גם במלחמה הבאה יהיו פצועים והרוגים, אבל צריך לשאול האם המערכה הגיעה למקומות שבאמת רצינו להיות בהם?"
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com