מיוחד: פרטים מיומן המבצעים מאסון הנגמ"ש בשג'אעיה נחשפים

(צפו: עדותו של מפקד הנגמ"ש, שפורסמה לראשונה בדצמבר בוואלה חדשות)

מותם של שבעה לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני בפיצוץ הנגמ"ש בשכונת שג'אעיה שברצועת עזה, בהם אורון שאול שטרם הובא לקבורה בישראל, היה אחד האירועים המכוננים והשנויים במחלוקת של מבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון. ההחלטה להשתמש בנגמ"ש מיושן מדגם M-113 עוררה ביקורת קשה מצד גורמים שונים, והתקרית תוחקרה לעומק בצה"ל. החלטתו של מפקד חטיבת גולני, אלוף-משנה רסאן עליאן, לאשר את השימוש בנגמ"ש הבלתי ממוגן לצורכי המשימה המדוברת, קיבלה אמנם גיבוי מלא מהדרגים הבכירים בצבא גם אחרי התחקירים בנושא, אך עדיין נותרו לא מעט שאלות קשות על האופן שבו פעלה חוליית המחבלים נגד הנגמ"ש הישן וכן על הצורה שבה הגיבה אוגדה 36 לאירוע הקשה. לפני כמה חודשים נחשפו בוואלה חדשות פרטים על אודות הקרב הקשה שניהלו לוחמי גולני, וכעת נחשפים פרטים נוספים מיומני המבצעים של החטיבה, אשר מתארים בפירוט את שאירע באותו לילה בקרב בעזה.

שבת, 19 ביולי 2014, סביבות השעה 22:30. מפקד חטיבת גולני, אל"מ עליאן, מכריז על תחילת ההתקפה במרחב המסוכן ביותר במבצע "צוק איתן" - גזרת שג'אעיה. כעבור שלוש שעות בערך מתקבל דיווח בחפ"ק הקדמי של גולני על נגמ"ש מדגם M-113 של גדוד 13 שעולה באש סמוך למבנה בפאתי כפר פלסטיני. בתחילה מעריכים שהוא נפגע ממטען חבלה רב עוצמה, ורק מאוחר יותר מתברר שהוא נפגע מטיל נגד טנקים. מזל"ט שריחף מעל הזירה זיהה חמש דמויות מרצדות בסמוך לנגמ"ש. עד כה לא ברור מי היו הדמויות.

אל"מ עליאן ניהל באותו הזמן לחימה בפאתי השטח הבנוי בשכונה המסוכנת. את אירוע הנגמ"ש הבוער מנהלים מפקד גדוד 13, סגן-אלוף ארז אלקבץ, וראש מטה החטיבה, אל"מ (במיל') יואלי אור, שיושב בחפ"ק בעורף. אור הוא קצין מוערך ואיש עסקים המתמחה במכירת ציוד מתקדם לזיהוי פלילי לגופי ביטחון.

עוד על תקרית הנגמ"ש בשג'אעיה:
"לולא הנגמ"ש המיושן - תוצאות הקרב היו אחרות"
תחקיר פיצוץ הנגמ"ש: "הוא התלקח והפך לכדור אש"
לוחם גולני: "זחלנו כדי לחפש חלקים מחברינו"

יושבי החפ"ק של גולני העריכו על בסיס דיווחי הקשר שכל הלוחמים בנגמ"ש נהרגו, ולכן אור מנחה את הכוחות בשטח להקים סביבו סוללות עפר ולקרר את הנגמ"ש הבוער באמצעות מטפי כיבוי. הכוחות חששו להתקרב בשל התחמושת הרבה שהייתה בתוכו והתפוצצה. סא"ל אלקבץ וכוחות מגדוד 71 של חיל השריון מגיעים אל מקום האירוע, מאבטחים אותו ומעבירים מידע לחפ"ק. באותם רגעים מתקבלים דיווחים כי החיילים בשטח שומעים קולות בערבית מאזור המבנים. אלקבץ עולה בקשר ואומר: "אני לא יודע אם יש לי את כל החיילים בנגמ"ש".

מור פונה בקשר לאלקבץ ומבקש ממנו לספור את החיילים, אך המג"ד משיב לו: "אי אפשר, הנגמ"ש בוער". לאחר מכן התברר כי מהנגמ"ש נחלצו סגן מפקד הפלוגה, קשר וקצין נוסף. בזמן לא ידוע, זוחל אחד הקצינים לכיוון הנגמ"ש כדי לדווח על מצבו האמתי, בצל סכנה ברורה שבכל רגע עלולים אמצעי הלחימה שבנגמ"ש להתפוצץ כתוצאה מהאש. ברגעים הללו מצליחה חוליה של חמאס לחטוף את גופתו של החייל שאול.

כשעה אחרי הדיווח הראשון על התקרית, מנחה אור להוציא כוח מהשטח הישראלי, שמטרתו לטפל באיסוף הגופות תחת אבטחה של פלוגת מילואים מיחידת אגוז. ההנחיה הבאה, של מפקד אוגדה 36 תת-אלוף איציק תורג'מן, היא לכבות את הנגמ"ש. מג"ד 13 מבהיר בקשר שלא ניתן להשתמש במטפי כיבוי. קצינים בקשר מציעים את הרעיון לכבות את האש באמצעות חול, אך תורג'מן מתנגד מחשש שהמצב יסבך אחר כך את מלאכת איתור חלקי הגופות.

יום ראשון, 20 ביולי, 4:00 לפנות בוקר. רק בשעה זו, קצת לפני עלות השחר, מועלה החשש ל'חניבעל' - שם קוד להכרזה על חטיפת חיילים. החמ"ל של גולני מעביר הנחיה להשיג את מפקד גדוד 13 או את הקצין שנפצע בנגמ"ש, ולברר איתם כמה לוחמים היו בו בזמן האירוע. מפקד האוגדה תורג'מן מנחה את אור לגרור את הנגמ"ש, למרות שהוא בוער, לשטח ישראל, באמצעות דחפור שהוקפץ משטח הלחימה בשג'אעיה. באוגדה חששו שעם אור ראשון ינסה חמאס לצלם את הנגמ"ש הבוער וכך ישיג תמונת ניצחון.

מאוחר יותר התברר כי נהג הדחפור גרר את הכלי עד לגבול ישראל, תוך כדי שהוא מתהפך, וחלקי הגופות כפי הנראה התפזרו על הציר בין שג'אעיה לקיבוץ נחל עוז. מג"ד שהגיע למקום מסייע באיסוף חלקי הגופות. היחידה לאיתור נעדרים (אית"ן) באגף כוח האדם של צה"ל ונציגים מאוגדה 36 ומפיקוד הדרום ניסו להבין מה היה מיקומו של שאול בזמן הפיצוץ, אם ישב בתוך הנגמ"ש או מחוצה לו. הכוחות שהגיעו ראשונים לשטח סיפרו כי מפקד המחלקה של גולני היה בהלם טוטאלי, וכך גם הקשר שלו.

כל אחד מהם מסר גרסה שונה, כמו גם סגן מפקד הפלוגה שהיה בנגמ"ש סמוך ועדים נוספים. בדיקות הקשר מעלות כי לא הוכרזה פקודת חניבעל. באית"ן עדיין לא מבינים כיצד חצי יממה אחרי האירוע יצרו אנשי חמאס חשבונות טוויטר ופייסבוק פיקטיביים על שמו של החייל שמקום קבורתו לא נודע, עוד בטרם פורסם שמו בתקשורת הישראלית.

יום ראשון, 20 ביולי, סביבות השעה 12:00 בצהריים. 12 שעות מאז שהחל האירוע, ורק בעקבות שיחות בין גורמים מגולני לגורמים באוגדה 36, נשלח צוות סריקה ראשון לאתר חלקי גופות. זירה צרה של עשרות מטרים הפכה לכזו שבאורך של שלושה קילומטרים כתוצאה מגרירת הנגמ"ש לשטח ישראל. התעורר קושי רב באיתור המקום המדויק שבו יש לנהל את הסריקות. עדות מדויקת של מפקד פלוגה בשריון סייעה בפתרון הסוגיה. אל הזירה מגיעים לוחמי יחידת הכלבנים עוקץ, ותוך סיכון ממשי של חייהם הם נעים על נתיב הנסיעה שעליו נע הדחפור שדחף את הנגמ"ש. עד ליום חמישי נכנסים נציגי האוגדה חמש פעמים למקום האירוע כדי לאתר רמזים ושרידי גופות. במקביל, מוכנס דחפור לשטח, כדי שירים כמות חול משמעותית ויביא אותה למיפוי בבסיס אורים לצורך איתור חלקי גופות.

תוך כדי הסריקות בשטח אותר פיר מנהרה בקרבת מקום פיצוץ הנגמ"ש. רובוט של יחידת יהל"ם של חיל ההנדסה שמופעל לא מצליח להוציא את הציוד בפנים. כוח מיוחד שמוקפץ למקום מצליח לאתר קסדה. מאותרים בה שני חורי כניסה של קליעים, כמו גם חלקי גוף ושכפ"צ מוכתם בדם, ככל הנראה של שאול. גם בכניסה לפיר אותרו כתמי דם. סמוך לציוד אותר מזרק סם מרדים שלא נעשה בו שימוש. גורמי המצויים בפרטים משערים שהחוטפים השליכו את השכפ"ץ ואת הקסדה של שאול כדי להימלט במהירות מהשטח אחרי שהצליחו לאתר את חלקי גופתו.

יום שלישי, 22 ביולי, 8:25 בבוקר. הסורקים מוצאים שרידי די-אן-איי של אדם שישי. 14:20 בצהריים. נמצא די-אן-איי של אדם שביעי.

יום שישי, 25 ביולי 2014. 17:57 אחר הצהריים. סמ"ר שאול מוכרז חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

בלב תחקיר התקרית הקשה בשג'אעיה ניצבת עדותו של מפקד הנגמ"ש, סגן אוהד, אשר פורסמה לראשונה בוואלה חדשות. עדותו של הקצין, ששרד את הפיצוץ, חשפה את חוסר המזל המשווע של הלוחמים - נגמ"ש מיושן, שנעצר באופן מקרי ליד מוצב של חמאס עם מנהרה בתוכו ובזמן הטיפול בו הופך למטרה בידי מחבלי הארגון, שארבו לכוחות צה"ל באזור.

"במהלך כל הדרך ירו עלינו פצמ"רים", סיפר סגן אוהד במהלך אירוע שנערך בקריית מוצקין כחלק מהאירועים ליום ההוקרה לנפגעי מערכות ישראל ופעולות האיבה, בהשתתפות חברי מועצה ותנועות נוער, ובהשתתפות חברי מחוז חיפה והצפון של ארגון נכי צה"ל בראשות רפי כהן צמח. "אנחנו נוסעים והם נופלים מטרים ספורים לידינו. אנחנו ממשיכים בתנועה, כשהמטרה של המחלקה שלי, מחלקת התצפיות, היא להגיע למבנה שידוע שיש בו מחבלים, לטהר אותו ולהישאר במבנה. במהלך הנסיעה כבה לנגמ"ש שלי המנוע ונגמ"ש נוסף נותר לחיפוי. מתוך חשש שהכלים יהפכו למטרה נייחת, הנחתי את הכוח לצאת מהנגמ"ש ולהתקדם לעבר המטרה ברגל". לדבריו, הפקודה אושרה על ידי מפקד הגדוד והמח"ט.

"התחלנו לפרוק את הציוד", שחזר. "ברגע שירדתי מהנגמ"ש רצתי כמה מטרים לנגמ"ש השני, כדי להודיע לחיילים שירדו ממנו. מטר וחצי או שניים לפני שהגעתי לנגמ"ש שלי, הנגמ"ש השני התפוצץ. ירו עלינו טיל RPG שגרם למנוע להתפוצץ. כתוצאה מהפיצוץ עפתי אחורה על הגב והנשק עף ממני. בדיעבד התברר לי שנשברה לי חוליה בגב. אחרי שהתעשתי, קמתי בחזרה על הרגליים, כשברקע חוליה של מחבלים יורה עלינו צרורות. שני כדורים פגעו לי בשתי הרגליים - אחד שבר לי את הברך, השני פשוט נכנס ויצא. באותו רגע הנגמ"ש השני שלי נסע מאה מטרים קדימה כדי שהוא לא יקבל את טיל ה-RPG הבא. באותו שלב, תוך כדי צעקת פקודות, הבנתי שלא נשאר איתי אף אחד. הבנתי שכל שבעת החיילים שהיו איתי בנגמ"ש נהרגו".

הדיווח על הפיצוץ עובר במהירות בכלי הקשר, ובמקביל ניתנת הנחיה למפעיל מזל"ט להגיע למרחב הפיצוץ כדי לברר מה עלה בגורלם של הלוחמים. מאוחר יותר יספר מפעיל המזל"ט כי הוא ראה "כדור אש גדול" ולצדו כמה דמויות מרצדות. עד היום לא ברור אם באותו רגע נתון אלו היו לוחמי צה"ל או מחבלים שניסו להתקרב אל הנגמ"ש הבוער. בדיעבד, התברר כי אחד המחבלים הצליח להגיע לטווח קרוב מאוד לנגמ"ש ולגרור את סמ"ר שאול. כמה דקות לאחר מכן, החלו פיצוצים בנגמ"ש כתוצאה משריפת אמצעי לחימה ותחמושת בתוכו.

"נשארתי לבד", המשיך לספר סגן אוהד. "לא זכרתי באותו רגע שיש איתי עוד חיילים ועוד נגמ"ש. הירי לא הפסיק ונמשך כמה דקות, כשברקע נשמעו צעקות בערבית. הייתי בלי נשק עם רגליים משותקות. לא הייתי מסוגל לזוז. הוצאתי רימון מהווסט והייתי עם היד על הנצרה. חיכיתי שיבוא מחבל, לא חשבתי שיש לי עוד חיילים. זה הרגיש כמו נצח, אבל זה היה עניין של דקה או שתיים. בסופו של דבר המחבל לא הגיע עד אליי. אני לא ראיתי או שמעתי. בדיעבד מהתחקיר מתברר שהוא הגיע קרוב לנגמ"ש".

בשלב זה, כוחות נוספים של חי"ר ושריון הוקפצו אל זירת האירוע כדי לבודד אותה ולמנוע חטיפת חיילים. מפקד האוגדה לוקח פיקוד על האירוע ומנחה על פינוי מהיר של הפצועים. "פוניתי במסוק לבילינסון", סיפר אוהד. "ביליתי שם שלושה שבועות מרותק למיטה. תהליך השיקום שלי זה עוד יום ועוד יום. עוד התקדמות. עוד צעד. בסופו של דבר הצלחתי לקום מהמיטה ולהתחיל ללכת והעבירו אותי לשיקום בתל השומר. גם שם לא ביליתי יותר מדי זמן. רציתי לעזוב כמה שיותר מהר ולהמשיך הלאה".

בתשובה לשאלה איך חוזרים לשגרה וכיצד מרגיש קצין שאיבד שבעה מלוחמיו, השיב: "כשאני הייתי פצוע בבית החולים, חלק מהחיילים שלי היו עדיין בלחימה. הרגשתי שאני לא יכול להמשיך ולהישאר במיטה. היה ברור לי שאני צריך לקום מהמיטה וכמה שיותר להתחיל ללכת ולחזור לעניינים. זה בדיוק מה שעשיתי - לא ויתרתי והמשכתי בשיקום שלי. אני מההתחלה הייתי אופטימי ולא חשבתי על לקחת צעד אחורה או להתבודד. אני מאוד רוצה לחזור לצבא במידה שאני אוכל פיזית".

בפיקוד צפון תחקרו לעומק את אירוע הנגמ"ש של חטיבת גולני בשג'אעיה והפיקו ממנו לקחים רבים. עם זאת, השימוש בנגמ"שים המיושנים והלא ממוגנים עלול לחזור על עצמו גם במהלך הלחימה מול חיזבאללה, אם זו תפרוץ בקרוב. זאת, מכיוון שמדובר בכלי הניוד העיקרי של צה"ל ואין מספיק נגמ"שים מתקדמים מסוג "נמר".

ועדיין, אין זה אומר שהביקורת על השימוש בנגמ"ש M-113 לא חלחל לדרגים הגבוהים. שר הביטחון משה יעלון אישר באחרונה לייצר 250 נגמ"שי "נמר" נוספים, נוסף על 250 שנמצאים היום בידי הצבא. חלק מהנגמ"שים יצויד במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח", שהוכיחה את יעילותה במבצע "צוק איתן" נגד טילי נ"ט מהמתקדמים בעולם. זאת ועוד, אישר שר הביטחון להקים אוגדות קלות, שיהיו מבוססות על נגמ"שים עם גלגלים, אשר ינועו במהירות בשטח ויחליפו באופן מדורג את הנגמ"שים הישנים.

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com