"אי של שפיות": מסעדני הבירה שגאים למכור לכם בגט גם בפסח

המאבק למען חופש הפרט ושאלות של דת ומדינה הם נושאים כבדי משקל, בעיקר בירושלים. הציבור החילוני בבירה מהווה מיעוט לעומת החרדים, הדתיים והמסורתיים, אך הוא מאוגד, אקטיבי ונלחם למען זכותו לחיות על פי דרכו. אחד מתחומי המאבק הוא שוק המסעדות הלא כשרות בבירה, שסובל מלחצים פוליטיים בלתי פוסקים להפסיק את פעילותו. ועדיין, הוא מצליח להתקיים על בסיס הציבור החילוני והתיירים שמגיעים לבירה. בחלק מהמסעדות הללו ניתן לבלות גם בימי פסח, מבלי לקבל מצה בצלחת.

בראש המסעדות הנאבקות בנושא הכשרות נמצאת "בארוד", מוסד ירושלמי מוכר הממוקם במרכז העיר, בסמוך לכיכר החתולות, שחגג זה מכבר 20 שנות פעילות. מדובר בפאב-מסעדה בסגנון אירופי המגיש פירות ים ונקניקים לא כשרים לצד מתכונים מהמטבח הספרדי הירושלמי. בתפריט תוכלו למצוא גם בימי חול המועד בירות, לחם, מאפים שונים ואת הפסטליקוס המפורסם - כיסוני בצק ממולאים בבשר וצנוברים שמוגשים לצד ביצת חמינדוס וסלט חריף קטנטן. "זו לא שאלה של התנצחות, בשבילי להדיר מוצרים מסוימים אף פעם לא הייתה אופציה", מספרת דניאלה לרר, בעלת המקום. "חשוב לי שהמקום יספק אי של שפיות וחופש, וזה מי שאני".

עוד בוואלה חדשות:
הבסטיונרים מהשוק שהפכו לארגון הפשע העשיר והמאיים בגוש דן
החקירה נגד רונאל פישר תקועה - בגלל הקוד של האייפון
פליטים מירמוכ: "שמענו שדאעש ערפו את הראשים של כל הילדים"

מוסד ירושלמי ותיק נוסף שמגיש חמץ כל ימות השנה הוא "הלינק", שנמצא בסמוך לכיכר הסוס. במסעדה תוכלו למצוא שלל מעדני טרפה המוגש לצד לחם בית, עתיר בגרעינים בליווי מיונז וסלט ביצים ביתי. "בתפיסת העולם שלנו, בירושלים אין צורך לחשוש. אנחנו פשוט עושים מה שצריך לעשות תוך כדי כיבוד כולם - ואלו הם כללי המשחק", מסביר יהודה אסלן, בעלי המקום.

אחת ממסעדות המטבח הצרפתי, שאף מועדפת על ראש העיר ניר ברקת, היא ה"קבלייר". שם תקבלו עם כל הזמנה סלסלה של לחמי הבית מתוצרת מקומית עם לחם מלא, באגט ולחם אוכמניות ואגוזים. תכלו למצוא שם גם אסקלופ עגל מצופה בקמח ופרורי לחם, רביולי סרטנים או פסטת כמהין. "אני חושב שאנחנו לא צריכים להיות בעונש בחול המועד ולהמשיך להגיש ולאכול אוכל טוב", מסביר מני טימור, מנהל המסעדה. "יש קהל ירושלמי שמעוניין להמשיך ולאכול טוב גם בחג".

לא הרחק משם נמצאת ה"צ'אקרה", מסעדה חדשה יחסית. הפוקצ'ות של המקום מוגשות שם כרגיל, ותוכלו למצוא שם גם טבעות קלמארי מטוגנות בפרורי לחם, מרק בצל עם ריבועי לחם, כבד קצוץ לצד באגט ושלל קינוחים מכל הטוב שיש לחמץ להציע, כמו כנאפה ופאי. לדברי יובל אלה, מנהלת הבוקר של המסעדה, "אנו פונים לקהל החילוני, שאוהב לאכול טוב בלי מגבלות חגים ושבתות".

ה"פוקצ'ה בר" שבמרכז העיר נחשבת גם כן לאחד המוסדות החילוניים הוותיקים בבירה זה 18 שנה. כמו בכל השנה, גם בחול המועד לא עושים שם פשרות, וניתן להנות ממחלקת הטאבון הכוללת פסטות, פיצות וכשם המקום גם פוקצ'ות: חלביות, בשריות, גם וגם וצמחוניות, לצד מנות ייחודיות כגון סנדוויץ' הסטייק.

"לנו יש את הצביון החילוני שלנו שמגובה בהרבה תיירות" אומר אדם שיטרית, מנהל המקום. "אנחנו רוצים להמשיך לשמור על הצביון הזה ונותנים מענה להרבה שכבות באוכלוסייה שלהם ה'פוקצ'ה בר' הוא סוג של מפלט בו הם יכולים למצוא את הדברים שהם מחפשים במחיר שפוי".

"חוק חג המצות" הידוע גם כ"חוק החמץ" חוקק ב-1986 ביוזמת חברי הכנסת אבנר חי שאקי מהמפד"ל ואברהם יוסף שפירא מיהדות התורה. החוק אוסר על בעלי עסקים להציג בפומבי חמץ בימי חול המועד פסח. החוק גם קובע מהם מוצרי חמץ. איסור זה אינו חל ביישוב או בשכונה שבהם רוב התושבים אינם יהודים. כדי להפעיל את החוק צריך שר הפנים להסמיך פקחים, היועץ המשפטי לממשלה צריך להסמיך תובע וראש הרשות המקומית צריך להורות על שליחת הפקחים. לכן, אכיפה אפקטיבית של החוק כמעט ואינה מתרחשת.

באפריל 2008 מחקה שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, תמר בר-אשר צבן, כתבי אישום שהוגשו נגד ארבעה בעלי מסעדות בירושלים, שלטענת המדינה עברו על החוק כשמכרו חמץ בפסח.

בפסיקתה התקדימית אימצה את הפרשנות המקלה של החוק האומרת כי החוק אינו אוסר על מכירת חמץ או הצגתו בתוך חנות, אלא על הצגתו בפומבי מחוץ לחנות בלבד‏. מאז, מסעדות יכולות לבחור להמשיך להגיש חמץ גם בפסח ובלבד שלא יגררו ויטרינה עמוסה בחלות עסיסיות מחוץ לחנות.

לפניות לכתב: talk2yaira@walla.com