העדה הדרוזית נקלעה לקונפליקט כשהלאל חלבי, חייל דרוזי מדליית אל-כרמל, נאשם במעורבות בריגול. ראש המועצה המקומית דליית אל-כרמל, רפיק חלבי, קרוב משפחה רחוק של חלבי, התראיין לאולפן וואלה חדשות.
אני מבין שהקשר ביניכם הוא מאוד רחוק אבל בכל זאת, עד כמה החייל הזה באמת סייע לאויב באופן אקטיבי ועד כמה הוא "תינוק שנשבה"?
"בעידן של הפייסבוק ושל האינטרנט ושל הטכנולוגיה המתקדמת, לדבר במושגים של העברת מידע נשמע קצת הזוי", אומר חלבי, "אנחנו יודעים מה קורה עם השיחות בלוזאן, יודעים מה קורה בכל מקום בעולם, ולדבר על הדברים האלה ברמה של העברת מידע לאויב זה בעיני מוגזם. מה שקרה זה שהוא חייל ביחידה טובה, דרך אגב הוא חזר בתשובה בזמנו אבל חזר בשאלה כדי להתגייס לצה"ל משום שהוא מאוד מעריך הביטחון ואת היחידות המובחרות. הוא רצה בכלל להתגייס לסיירת מטכ"ל או לחיל האוויר, בסוף הוא הלך לשריון. הוא לא הטיפוס שמוסר ידיעות לאויב. הוא פותה. מישהו מרמת הגולן שידוע בקשריו בעבר עם חיזבאללה, ואולי גם בהווה, הוא קיבל ממנו מידע מסוים. מתוך ידיעה והכרת המציאות אני אומר לך שזה לא כצעקתה. אבל, כל דבר שפוגע בביטחון אנחנו מתנגדים לו באופן מוחלט, סוחף, חד וחלק. אני בעצמי קצין מילואים, זו משפחה שכולה תורמת לביטחון ולכן זה לא עניין של העדה הדרוזית, זה לא ריגול. אני אומר משהו קצת עצוב וכואב: לנו אין אודי אדיב, לנו אין ואנונו, לנו אין קלמנוביץ, לנו אין ישראל בר, לנו אין את כל השמות הגדולים, ולכן להתחיל לדבר היום על הדרוזים ואויב וריגול זה נשמע לא טוב".
דילמה בנוסח ג'ונתן פולארד
האם יכול להיות שבעקבות מה שקורה עם ג'בהת אל-נוסרה מעבר לגבול והמצוקה שהדרוזים נקלעים אליה שם בשטח הסורי נראה יותר ויותר צעירים דרוזים, גם מרמת הגולן, גם מדליית אל-כרמל שלבם יוצא לעזור לאחים מעבר לגבול?
"אני לא אהיה פוליטיקאי. במלחמת לבנון האחרונה הרבה קצינים וחיילים דרוזים סייעו לאחים הדרוזים בלבנון נגד המליציות שהיו שם. זה דבר ידוע. השומר אחי אנוכי? כן. כמו שכל ישראל ערבים זה לזה, כל הדרוזים ערבים זה לזה".
גם אם זה נוגד את האינטרס הביטחוני הישראלי?
"זה לא מגיע עד כדי כך. להילחם למען קיומם של הדרוזים נגד ג'בהת אל-נוסרה או דאעש או משטר טוטליטרי, אני לא חושב שזו פגיעה בביטחונה של מדינת ישראל. לא שאני מסכים עם זה, אבל זה בהחלט יכול להיות בבסיס חשיבה של הדרוזים שאחיהם וקרובי משפחתם חיים שם בצל איום קיומי, שאם מישהו מהם נזעק מתוך פטריוטיות להגן עליהם? יכול להיות.
אז יכול להיות שזו דילמה כזאת בנוסח ג'ונתן פולארד: מצד אחד המדינה, מצד שני ההשתייכות לעם היהודי. מה העצה שלך לצעיר הדרוזי שנראה לו שהוא נקרע בין האחים שם שנמצאים בסכנת חיים מעבר לגבול לבין מה שהמפקדים אומרים לו?
"העצה שלי אחת בלבד - דינא דמלכותא דינא. אין פה ויכוח בכלל. אנחנו אזרחים ישראלים, זאת המדינה שלנו, אנחנו צריכים להגן עליה, על הדמוקרטיה שלה, על הקיום שלה, אין לנו מדינה אחרת. ישראל היא שלנו ואנחנו שלה. אין פה ויכוח בכלל. אני אומר יותר מכך - כל מי שחושב שיכול לקעקע את מערכת היחסים האמיתית והכנה והיציבה של הדרוזים בישראל, לא נאפשר לו".