רשות העתיקות הציגה היום (רביעי) ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים, אשר לדברי החוקרים מעידים על קיומו של מרכז פקידותימצרי באזור לפני כ-3,400 שנה. "בני ישראל יצאו ממצרים, אך נראה שגם שנים לאחר המעבר לארץ, מצרים לא עזבה את בני ישראל וצאצאיהם", אמר הארכיאולוג אמיר גנור מרשות העתיקות, נוכח ממצאי החפירה באזור קיבוץ להב שבדרום הארץ.
בחפירה, שנוהלה על ידי גנור ואשר החלה בעקבות שוד, התגלו עדויות ארכאולוגיות מרשימות, בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת שנת 1,500 לפני הספירה בקירוב, ומתקופת הברזל 1,000 לפני הספירה. במערה התגלו למעלה מ-300 כלי חרס מסוגים שונים, אשר חלקם נמצאו בשלמותם. לצד כלי חרס, נחשפו עשרות תכשיטים עשויים מברונזה, צדף ופיאנס (סוג של חומר קרמי), כלי אבן ייחודיים עשויים מאבן בהט צהבהבה, חותמות, טבעות חותם וכלי איפור. החפצים הונחו והצטברו במערה במשך עשרות שנים.
עוד בוואלה חדשות:
מורים נגד משרד החינוך: "אחריות מחוץ ללימודים? לילד יש הורים"
הדרישות החדשות של כחלון: משרדי הבינוי והגנת הסביבה
גבי אשכנזי מרגיע: "חיזבאללה לא יכול לכבוש את הגליל"
לדברי גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "בין שלל הממצאים שהתגלו, שרובם אופייניים לתרבות היהודאית (של יהודה, א"א) בדרום הארץ, מצאנו עשרות חותמות עשויות אבן, אשר חלקן מעוצבות בדמות חיפושית מכונפת (חרפושיות), ועליהן חקוקים סמלים ודמויות אופייניות לתרבות המצרית ששלטה בארץ בתקופת הברונזה המאוחרת. חלק מהחותמות עוצבו על גבי אבנים חצי יקרות, שמקורן במצרים ובחצי האי סיני".
חותמות עם שמות מלכים, פסלונים וקמעות
ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לארכיאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל, ציינה כי "מרבית חותמות החרפושית שנמצאו בחפירה מתוארכות למאות ה-15-14 לפנה"ס. בתקופה זו, הייתה כנען נתונה תחת שלטון מצרי". היא הוסיפה כי על חלק מהחותמות הופיעו שמות מלכים. "בין השאר, ניתן לזהות ספינקס רובץ מול שמו של המלך תחותימס השלישי, שמלך בין השנים 1,504-1,450 לפנה"ס בקירוב. חותם חרפושית נוסף נושא את שמו של אמנחותפ השלישי, שמלך בין השנים 1,386-1,349 לפנה"ס בקירוב. חרפושית אחרת מתארת את פתח, האל הראשי של העיר ממפיס".
כמו כן, התגלו בחפירה שפע פסלונים וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית. לדברי גנור, "שנים רבות אחרי יציאת מצרים עוד ניכרות בחפירה הארכיאולוגית עדויות להשפעת התרבות המצרית על תושבי הארץ היהודאים".
בבחינת הממצאים ניכר שחלקם יוצרו במצרים עצמה, והובאו לארץ כנען על ידי בני ישראל או סוחרים, אך חלק מהם יוצרו בארץ תוך חיקוי דרך הייצור והעתקת המוטיבים התרבותיים המצריים, ושימוש בחומרי גלם מקומיים.
ד"ר אמיר גולני מרשות העתיקות אמר כי "בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה מצרים אימפריה חזקה ביותר, אשר הטילה את מרותה באזורנו. המרות המצרית באה לידי ביטוי לא רק בשליטה צבאית ופוליטית, אלא גם בהשפעה תרבותית חזקה אשר תרמה לעיצוב החברה. לצד מערך הפקידות המצרי בארץ ישראל, התפתחו בארץ אליטות מקומיות אשר אימצו רבים ממנהגי המצרים ואומנותם".
לחשיפת הממצאים הייחודיים הביא גילוי מערה תת-קרקעית בידי אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות, באזור תל חליף. במערה נראו בבירור סימני שוד עתיקות. המפקחים גילו כי שודדי עתיקות פרצו למערה, וכבר החלו לבזוז כלי חרס עתיקים מלפני 3,000 שנה וכן לפגוע בשכבות העתיקות. חשיפת המקום סיכלה את המשך הפגיעה במערה ובאתר נפתחה חפירה ארכיאולוגית, במטרה להציל את הממצא והמידע הארכיאולוגי החשוב.
