פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העברת זרים למדינה שלישית: האם ההסכם יעבור את בג"ץ?

      עם הודעת רשות האוכלוסין וההגירה על הנוהל החדש, שלפיו מי שלא יסכים לצאת לאוגנדה או לרואנדה ייכנס לכלא סהרונים, עולות תהיות מהם אותם הסכמים שנחתמו, מדוע ישראל לא חושפת אותם ומי אמור לערוב לביטחון הזרים. "התנהלות של מדינת עולם שלישי שפועלת במחשכים"

      מבקשי מקלט בדרום תל אביב, מרץ 2015 (ראובן קסטרו)
      "יותר מדי שאלות ופחות מדי תשובות" (צילום: ראובן קסטרו)

      הודעת רשות האוכלוסין וההגירה מהבוקר (שלישי) על שינוי המדיניות מול מבקשי המקלט, שלפיו זרים שיסרבו לעזוב את ישראל מרצון, יועברו למשמורת בכלא סהרונים, עוררה הדים לא רק בקרב מבקשי המקלט, אלא גם בקרב ארגוני הסיוע וחברי הכנסת שידם בדבר. לטענתם, אותם הסכמים שישראל מציגה עם מדינות שלישיות כמו רואנדה ואוגנדה, אליהם מצופה ממבקשי המקלט לעבור אם לא ירצו לשוב למדינת מוצאם, הם עמומים ומוצגים באופן שאינו תואם את המציאות. "יש כאן יותר מדי שאלות ופחות מדי תשובות", אמר גורם בארגוני הסיוע, בהתייחס לאותם הסכמים שחתמה ישראל עם מדינות עולם שלישי.

      לדברי הגורם, אותה רוטינה חוזרת של החוק מול בג"ץ אשר בולם את המדיניות שמפעילים התיקונים לחוק מול אוכלוסיית מבקשי המקלט, מאפיינת מדינה ש"פועלת במחשכים", כלשונו. "ההסכמים עם מדינות שלישיות נחתמו באישון לילה ולא נחשפים. איש לא התייעץ עם נציבות האו"ם לפליטים, ועכשיו באים ואומרים 'כלא או גירוש למדינה שלישית' שאיש לא יודע מה קורה בה עם האנשים וממה שידוע, איש לא שולח אותם שם למלון עם ספא", אמר הגורם. לדבריו, גם הפעם לא נותרת ברירה אמיתית עבור מבקשי המקלט. "אין כאן בחירה, אלא הוצאה של אנשים באופן כפוי. מי יסכים להישלח לכלא לתקופה בלתי מוגבלת? אפילו בג"ץ פסל את החוק למניעת הסתננות בעילה זו. אז עכשיו חוזרים אחורה עד שבג"ץ שוב יחזיר אותם לתלם? זו התנהלות של מדינת עולם שלישי שפועלת במחשכים".

      הפגנת מבקשי המקלט במתקן הכליאה חולות, פברואר 2014 (יותם רונן)
      אמנם הרשות מתהדרת באישור וינשטיין, אך לא בטוח שהמתווה יעבור את מבחן בג"ץ (צילום: יותם רונן)

      מההסדר שגובש בימים האחרונים עולה כי מבקש מקלט שאין לו בקשת מקלט תלויה ועומדת, ושיסרב לצאת מרצון מישראל, ייחשב כמי שאינו משתף פעולה לפי סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל. אז ייערך לו שימוע שבו יוחלט אם להעבירו למשמורת בכלא סהרונים. כיום עומדת בפני מבקשי המקלט האפשרות לעזוב את ישראל מרצון למדינה שלישית.

      למבקש מקלט שיבחר לצאת מרצון יינתנו 30 ימים להתארגנות. יימסר לו מידע על הליך היציאה, על הליך הקליטה ועל המדינה השלישית שבה הוא צפוי להיקלט. הליך היציאה, לרבות כרטיסי הטיסה, בתי מלון ומענק יציאה יהיו באחריות מדינת ישראל ובמימונה. "המהלך יעודד מסתננים לצאת מתחומי מדינת ישראל בצורה בטוחה ומכובדת, ויהווה כלי אפקטיבי למימוש החובה שלנו כלפי תושבי מדינת ישראל ודרום תל אביב להשבת מרקם החיים אליו היו רגילים". אמר שר הפנים, גלעד ארדן.

      למרות שרשות האוכלוסין וההגירה טוענת כי המתווה זכה לאישור היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ספק אם הוא יעמוד במבחן בג"ץ והחוק הבינלאומי. זאת, בעיקר בשל העובדה שמדובר בהעברת מבקשי מקלט לכלא לתקופה בלתי מוגבלת או בגירוש ללא הסכמה למדינת עולם שלישי. "אין דבר כזה 'עזיבה מרצון'", אמר הגורם. "בהחלטה זו, שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה מסירים את המסכות ומבהירים שיפעלו לגרש את מבקשי המקלט בכל דרך אפשרית, גם אם היא בלתי חוקית". לדבריו, העברת מבקשי המקלט לרואנדה ואוגנדה כלל לא מבטיחה את ביטחונם – ואפילו מסכנת אותו. "העברת מבקשי מקלט למדינות אחרות בהיעדר הסכמים והתחייבויות מפורטות שמבטיחות הגנה על שלומם איננה חוקית, והעדויות עד כה מוכיחות מעל לכל צל של ספק כי אוגנדה ורואנדה אינן מדינות בטוחות: המסמכים והכסף של מבקשי המקלט נלקחים מהם עם הגיעם, אין כל מעמד חוקי או הגנה פורמלית מגירוש, ובהיעדר כל אפשרות להשתקע נגזר על המגורשים להמשיך את מסע הפליטות למקומות אחרים ולהיות נתונים לסחיטות ולאלימות".

      שר הפנים גלעד ארדן מגיע להצביע בפריימריז של הליכוד, גני התערוכה (ראובן קסטרו)
      "ארדן מבקש לגרוף רווח פוליטי מפגיעה בזכויות אדם" (צילום: ראובן קסטרו)

      אותו גורם קרא לממשלה לחשוף את פרטי ההסכמים המדוברים. "על הממשלה לחשוף את ההסכמים עם אוגנדה ורואנדה, לגלות מהן ההתחייבויות והערובות לביטחון המגורשים, ומה ניתן למדינות אלה בתמורה. יש להצר גם על כך שעוד בטרם הוקמה הממשלה החדשה ומונה שר פנים, השר היוצא גלעד ארדן מבקש לגרוף רווח פוליטי מפגיעה בזכויות האדם של מבקשי המקלט".

      "ועדת החוץ והביטחון נמנעה מלקיים דיון בנושא - בניגוד לנהלים"

      גם ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שמכהנת כיו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת, פנתה לוינשטיין בדרישה לחשוף את ההסכמים עם המדינות השלישיות. "כבר שנתיים שמתוקף תפקידי כיו"ר ועדת העובדים הזרים אני דורשת לחשוף את ההסכמים, אך ועדת חוץ וביטחון נמנעה מלקבוע ולקיים דיון, בניגוד לנהלי הכנסת", אמרה רוזין. "יש לוודא שכל מהלך שהמדינה עושה ביחס למבקשי המקלט יגובה בשיתוף פעולה מלא עם נציבות האו"ם לפליטים ובהתאם לאמנות הבינלאומיות עליהם ישראל חתומה. לא ייתכן שבמדינה מתוקנת יערכו הסכמים מפוקפקים עם מדינות אחרות במחשכים, ולא יתכן שהמדינה תמשיך לכלוא אנשים חפים מפשע ללא משפט כפי שקבע גם בג"ץ".

      מיכל רוזין, אולפן וואלה, ינואר 2013 (מגד גוזני)
      כבר שנתיים דורשת לחשוף את ההסכמים, אך לשווא. רוזין (צילום: מגד גוזני)

      גם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) טען כי מדובר בצעד שמנוגד לחוק הבינלאומי ומהווה סיכון חיי אדם. "המהלך הזה מסכן חיים של בני אדם כפי שאנחנו יודעים כבר מהניסיון שהצטבר בשנה האחרונה עם גירושים שכבר נעשו למדינות שלישיות", אמר חנין. "גירוש בכפייה למדינות שלישיות מנוגד לאמנות הבינלאומיות המקובלות וחוקים דומים כבר נפסלו במדינות מערביות שניסו לחוקק אותם. מצער לראות שהממשלה ממשיכה באותו נתיב כוחני של התמודדות עם סוגיית מבקשי המקלט, נתיב שהוביל פעם אחר פעם למבוי סתום. הגיע הזמן לשינוי חד בגישה - להתחיל להתייחס למבקשי המקלט שכבר נמצאים כאן כבני אדם וליצור עבורם פתרונות כל עוד הם לא יכולים לחזור לארצות מוצאם".

      לדבריו, טיפול במצוקתם של מבקשי המקלט יעניק מענה גם לתושבי דרום תל אביב והפריפריות. "במקום סיסמאות ריקות והתלהמות מסוכנת, צריך להציע פתרונות אמיתיים גם לשכונות דרום תל אביב והפריפריות בהן מרוכזים כיום מבקשי המקלט, ולהתחיל במהלך אמיתי של שיקום השכונות הללו. במקביל, יש להפסיק את ייבוא העובדים הזרים שהממשלה ממשיכה לקדם במלוא המרץ ולאפשר לאנשים שכבר נמצאים כאן לעבוד כחוק".

      "חזרנו שנים אחורה - נותנים לנו כלא או רחוב"

      "חזרנו כמה שנים אחורה – נותנים לנו כלא או רחוב", אמר מייקל, מבקש מקלט מאריתריאה, בהתייחס לשינוי המדיניות. לדברי מייקל, ששוהה בארץ כבר חמש שנים, הפחד בימים האלה הוא אינו מכליאה או מהחוק, אלא דווקא מחוסר הוודאות. "פעם פחדנו ממשטרת הגירה, שיעצרו אותנו ויכניסו אותנו לכלא. אחר כך היה מתקן חולות ועכשיו שוב חוזרים לכלא לתקופה בלתי מוגבלת. אי הוודאות הזה הוא שיגרום לאנשים לעזוב. לאנשים קשה להתמודד עם התקווה שנותן לנו בית המשפט, וזמן קצר אחר כך שוב יש חוק חדש ושוב פונים לבית משפט ושוב הכול חוזר על עצמו", אמר.

      הפגנת מבקשי המקלט במתקן הכליאה חולות, פברואר 2014 (יותם רונן)
      "לא מתנהגים אלינו כאל בני אדם, וזה מה שהכי קשה" (צילום: יותם רונן)

      לטענתו, באותן תקופות שבין החלטות בג"ץ שמעניקות תקווה למבקשי המקלט ובין התיקונים לחוק שמאושרים בכנסת ומתנגשים בהחלטת בית המשפט, אנשים מאבדים תקווה ומחליטים כבר לעזוב בעצמם. "כבר לא יודעים כמה גרוע יותר יהיה כשהתקווה אובדת". בחולות, כך הוא מספר, לא הסבירו כראוי למוחזקים על החזרה לכלא. "אנשים בחולות שמעו שמדברים על חזרה לכלא אבל עוד לא הסבירו להם באופן ברור מה הולך להיות. לא מתנהגים אלינו כאל בני אדם, וזה מה שהכי קשה".

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il