פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השקר הבולט והשתיקה המוחלטת: נימוקי הכרעת הדין נגד אולמרט

      השופטים שהרשיעו את ראש הממשלה לשעבר בפרשת "מעטפות הכסף" דחו את טיעוני ההגנה בזה אחר זה. מההחלטה לקבל את עדותה של זקן ועד הביקורת על הזיכוי הקודם - אלה ההסברים שסיפק ההרכב

      השקר הבולט והשתיקה המוחלטת: נימוקי הכרעת הדין נגד אולמרט

      בית המשפט המחוזי הרשיע היום (שני) את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בעבירות של מרמה והפרת אמונים וכן בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בהכרעת הדין המלאה נימקו השופטים את החלטתם לדחות את כל טענות ההגנה ולהרשיע את אולמרט גם בפרשת "מעטפות הכסף", אחרי שהורשע בדיוק לפני שנה בפרשת הולילנד.

      אחת הטענות המרכזיות של ההגנה שדחה הרכב השופטים היא זו שלפיה ההקלטות שהעבירה שולה זקן מהוות האזנת סתר אסורה. ההגנה טענה כי מטרתה של זקן בהעברת ההקלטות הייתה לסחוט את אולמרט, להזיק לו ולהציל את עצמה. ההגנה הסתמכה על סעיף 3 לחוק האזנת סתר, שקובע שאם הקלטה נעשתה למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, היא אסורה ואין להשתמש בה. "בעת ביצוע ההקלטות היו שולה זקן ואולמרט שותפי סוד, הם רקמו ותכננו דברים ביחד", הסביר השופט יעקב צבן שנתן את פסק הדין המקורי וכתב את חוות הדעת המרכזית בהכרעת הדין. "זקן אישרה במפורש כי ציפייתה הייתה כי אם תיכנס לכלא בעקבות הסדר הטיעון, אולמרט ידאג לבני משפחתה ולה מבחינה כספית ואין בכך סחיטה או ניסיון סחיטה או כוונה לדבר עבירה".

      השופט צבן המשיך והסביר את החלטה לדחות את הטענה. "בבסיס השיחות היו קודם כל התייעצויות בין השניים וציפייה של זקן לקבל הכוונה מהאיש שהיה ממונה עליה ושותפה לדרך לאורך שנים רבות", כתב. "מכאן, שאין לדבר על עבירה או נזק כלשון החוק. יתר על כן, אדם רשאי להקליט כדי לאסוף ראיות לשם שימוש בהליך משפטי. איסוף כזה אינו פסול, הוא מותר, שאם לא תאמר כן, תיפסל הקלטה שמבצע אדם המקליט את רעהו, לצורך הליך משפטי, בין אם מדובר בתובע, נתבע, עד או אף מדובב המופעל על ידי המשטרה, והקלטה עשויה להוות ראיה שנועדה להוכיח עובדות. לפיכך, גם אם נניח כי הקלטות נעשו על ידי שולה זקן לשם איסוף ראיות, אין בכך האזנת סתר אסורה".

      עוד על הרשעת אולמרט:
      אולמרט הורשע במרמה והפרת אמונים בפרשת "מעטפות הכסף"
      הדיכאון אחרי הולילנד וה"בגידה" של זקן: השנה הקשה של אולמרט
      משפטנים לוואלה: "השופטים לא יכלו להגיע למסקנה אחרת"

      אהוד אולמרט ועו"ד אלי זהר בבית המשפט המחוזי בירושלים, מרץ 2015 (מערכת וואלה! NEWS , אמיל סלמן)
      אולמרט ועורך דינו אלי זהר בבית המשפט, היום (צילום: אמיל סלמן)

      השופטים התעכבו על החלטתו של אולמרט לא להעיד. "הימנעות אולמרט מעדות הינה הימנעות מהתמודדות עם יומן קביל ועם ההקלטות ותוכנן, וגם הימנעות מהתמודדות עם כזבים, ואחד בולט במיוחד", כתבו והסבירו לאיזה שקר משמעותי הם מתכוונים: "בעדותו בבית המשפט ביום 21.6.2011, חודש אחרי השיחה המוקלטת עם שולה זקן ביום 19.5.2011, אמר אולמרט כי לא יכל לבדוק להיכן נעלמה יתרת הקופה (150,000 דולר), שכן: 'מי, איך אני יכול לבדוק איתם? בזמן החקירה אני יכול לדבר עם אורי מסר או שולה זקן? אני נותקתי מהם לחלוטין... הוא (עו"ד נבות תל-צור) ואלי ז?הר אמרו לי שלא תעז להתקרב אליה (לשולה זקן) בכלל. אז אני יכולתי לשאול אותה או לשאול את מסר?'. אולמרט מעיד כי מאז החקירה התנתק לחלוטין מזקן, לא התקרב, לא דיבר, ובכך גם קיים את מצוות סנגוריו. כך אמר חודש לאחר פגישה ממושכת עם זקן הנסובה על המשפט הזה". עוד הם ציינו כי שתיקתו עולה כדי תוספת ראייתית בדרגה של סיוע, הנדרשת לשם הרשעה על סמך עדות של עד מדינה.

      התביעה שגתה בבחירת המומחה

      ההגנה טענה גם כי מכשירי ההקלטה טופלו ושונו ועל כן אינם עומדים במבחני הפסיקה. השופטים דחו גם את הטענה הזו וציינו כי ההגנה בחרה להשמיע מומחה מחשבים בלבד ולא מומחה אחר, שיבדוק את ההקלטה עצמה ויראה אם נעשו בה שינויים מבחינת הקול, הרעשים והתוכן. עוד הסבירו השופטים כי אולמרט עצמו לא העיד ולא טען כי ההקלטה אינה מהימנה ואינה נכונה, או כי הדברים נאמרו שלא מרצונו.

      נוסף על כך, טענו עורכי דינו של ראש הממשלה לשעבר כי זקן עצמה שיקרה בכל הקשור להקלטות ומחיקת ההקלטות ועל כן לא ניתן לסמוך עליה. השופטים הסכימו כי זקן אכן שיקרה לא מעט בכל הקשור לסיבות שגרמו לה להקליט את אולמרט, למחוק את ההקלטות ולא להשמיע אותן. ואולם, השופטים קבעו כי אין בכך כדי להשפיע על קבילותן של ההקלטות כראיה. "בוצעו מחיקות רבות להן התכחשה או שלא נתנה הסברים של ממש", הודו השופטים. "טעמיה לעצם ביצוע ההקלטות היו סתומים, מעורפלים, מתחמקים. אולם בכל הקשור להקלטות הרלוונטיות לענייננו, לא נמצאו סתירות של ממש ואף לא נטען כי שינתה את תוכנן, ניסתה לעבדן או אף חשבה על כך. נשוב ונדגיש, כי גם בשיחות הרלוונטיות וגם בשיחות האחרות הרבות שכן נמצאו במכשירים ונמסרו להגנה, לא באה טענה כלפי זקן עצמה על עיבוד או שינוי תוכן".

      ארבעת הפרשות המשפטיות איתן מתמודד אולמרט: (עיבוד תמונה)

      השופטים גם הסבירו את החלטתם לקבל את עדותה של ראש לשכתו של אולמרט לשעבר. "שולה זקן הינה עדת מדינה שעדותה נכבשה לאורך שנים על אף הזדמנויות שהיו לה", כתבו. "הקשר האמיץ, החזק, ההדוק עם אולמרט, המבוסס על נאמנות מוחלטת, חיבה, אמון מלא ואינטרסים משותפים – נשבר. זקן הסבירה כי במשך כל השנים שמרה על אולמרט והגנה עליו, אולם משעה שסנגוריו והוא עצמו הכפישוה ותארוה כדוברת שקר (במשפט הולילנד), החליטה לחצות הקווים ולספר האמת הידועה לה".

      הם הודו כי זקן לא הייתה אמינה במאת האחוזים, אך הראיות שסיפקה היו חד משמעיות. "שולה זקן אכן מסרה גרסאות סותרות ושונות בכל הקשור לעצם ביצוע ההקלטות, לשמיעתן, מניעיה ומחיקת חלקים מהן, אך לא נמצאו סתירות של ממש באשר לתוכנן", ציינו. "עדותה התאפיינה לעיתים בסתירות, התפתלויות, התחמקויות, אולם החלק העיקרי של עדותה נתמך בראיות חיצוניות (מסמכים, יומן, הקלטות). במצב זה ומכיוון שזקן היא עדת מדינה, ייקבעו ממצאים כאשר יש לדברים שאמרה בסיס עובדתי מוצק וראיות תומכות ומחזקות".

      היומנים ששינו את התמונה

      נימוק נוסף שצוין בהכרעת הדין הוא שיומניה של זקן חשפו כי בתקופה שהיה שר התמ"ת, אולמרט קיבל מטלנסקי סכומים גבוהים בהרבה ממה שנכתב בהכרעת הדין הקודמת. "כיום, לאחר שיומני שולה התקבלו כראיה וקבענו כי הרישומים ביומנים הם אותנטיים ובעלי משקל, עולה מהם כי בתקופה הרלוונטית, תקופת התמ"ת, הועברו לקופה אצל אורי מסר כספים שטלנסקי העביר לאולמרט במזומן סכום נוסף של 81,450 דולר מעבר לסכום של 72,500 דולר. עתה, לפנינו ראיה בעלת משקל", כתבו השופטים.

      "רישום שרשמה שולה זקן ביומן בזמן אמת: נרשם הסכום 72,500 דולר, נאמר כי אולמרט לקח 7,500 והשאר הועבר לאורי מסר", הוסיפו השופטים. "הוסף לכך את עדות שולה זקן, שזכרה כיצד היא ואולמרט ספרו את הכסף בתוך לשכתו. ובנוסף הקטע הבא מאחת ההקלטות בהן נשמע אולמרט אומר: 'יש דברים שבלי שום קשר אליי זה מסבך אותך עם עצמך, ולכן יהיה לך קשה מאוד. הרי את לא תוכלי להתחמק מהניירת הזאת. הניירת הזאת, ממה התחיל כל העניין? טלנסקי 72,000 - מאיפה הם ידעו בכלל את השם הזה?'".

      שולה זקן משתחררת מכלא נווה תרצה (ראובן קסטרו)
      שולה זקן עם שחרורה מכלא נווה תרצה בחודש ינואר (צילום: ראובן קסטרו)

      כמו כן, בהכרעת הדין עמדו השופטים על הכספים בקופה אשר לא נקבע כי שימשו לצרכים פרטיים ועל כן לא חצו את הרף הפלילי. השופטים ציינו בהחלטתם את ההקלטה שבה נשמעים זקן ואולמרט משוחחים על התוספת למשכורתה מאותה קופה סודית, ואולמרט מתלונן על כך שזקן רשמה במחשב את הדברים. "בשיחה זו מאשר אולמרט כי היה בינו ובין שולה זקן הסכם כי תקבל תוספת למשכורתה", נכתב. "שולה זקן אף הזכירה לו המקום שבו הסכימו (מלון מצודת דוד) וכיצד אולמרט עצמו חישב את הסכום שתקבל. מבחינתו של אולמרט מדובר בעובדה ברורה וכל הטרוניה שלו כלפי שולה זקן היא על כך שרשמה את הדבר במחשב (מנציח) ולא בפתק, ובהבינו היטב את הבעייתיות של הרישום במחשב ותוכן הרישום, הוא אומר לה שהכול (!) התחיל מזה, קרי החקירות ואיסוף הראיות המפלילות התחילו ברישומי היומן של שולה".

      ההגנה טענה כי עבודתה של זקן כמנהלת לשכה התאפיינה גם בפעילות פוליטית נרחבת מחוץ ללשכה, ועל כן תשלום זה צבוע אף הוא בגוון פוליטי. אלא שגם כאן שינו השופטים את מסקנתם בנוגע ל"צבעו" של הכסף, מהכרעת הדין הקודמת. "די בכספים ששולמו מהקופה לשולה זקן כתוספת על שכרה הממשלתי, כדי לא רק לצבוע את 'צבע' הכסף בקופה ככסף פרטי, אלא לקבוע כי מדובר בקופה שנעשו בה שימושים פרטיים. הדבר נלמד, כאמור, מהתשלומים שהם פרטיים לחלוטין לשולה זקן ומדרך התנהלות הקופה שלא על פי כללים מינימליים של רישום, בירור, דיווח או כללים כלשהם. העובדה כי חלק משמעותי מהכסף, כ-150,000 דולר, נעלם ללא עקבות, מלמדת ביתר שאת כי אולמרט התייחס לחשבון כקניין פרטי שלו".

      "השימוש בכספים לא היה רק פוליטי"

      בהכרעת הדין המקורית נקבע כי טלנסקי אכן העביר כספים לקופה, אך סכומם המדויק לא נקבע. כיום הסכום ידוע. "עתה הוכח, כי השימוש בכספים הללו לא היה רק פוליטי אלא גם שימוש אחר, אישי ופרטי, תשלום תוספות למשכורות בלתי מדווחות, בלתי רשומות, נסתרות מהעין, לעובד ציבור בכיר – מנהלת לשכת שר", נכתב. "שולה זקן הייתה שותפה לסוד, טיפלה גם בענייניו האישיים והמשפחתיים של הנאשם, באופן החורג מתחום תפקידה. צירוף של אלה – מעיד על פעילות פרטית ואישית.

      "כאמור, בפסיקה נקבע שדי בקיומו של עניין אישי כדי להביא למסקנה שטיפולו של עובד הציבור מציב אותו במצב של ניגוד עניינים, פוגע בציבור. הצורך האישי של הנאשם שהגב' זקן תמשיך לעבוד לצדו, תטפל בכל ענייניו, גרם לכך כי שילם לעובד ציבור מתוך כספי תרומות תשלום אישי וזוהי פעולה בניגוד לכללים, בניגוד לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה), בניגוד להוראות החלות על פעולותיו של עובד ציבור. אין מדובר בסטייה מקרית או עניין פעוט. הסטייה נמשכה מספר שנים, סכומי הכסף הם עשרות אלפי דולרים ומדובר בשר, איש ציבור רם ביותר ועל כן הסטייה מן השורה הינה ברורה". על כך הרשיעו השופטים את אולמרט במרמה והפרת אמונים.

      משה טלנסקי העיד נגד אולמרט בפרשת הולילנד (ניב אהרונסון)
      העביר לאולמרט עשרות אלפי דולרים. משה טלנסקי (צילום: ניב אהרונסון)

      השופטים הרשיעו את אולמרט גם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בעצם קבלת הכספים מטלנסקי, המהווים קבלת טובת הנאה נוספת על שכרו כשר, נטען, הפר אולמרט את כללי ועדת אשר ובנוסף בהצהרותיו למבקר המדינה בשנים 2006-2003 נמנע במתכוון, כדי להונות את מבקר המדינה, מאזכור הכספים שקיבל מטלנסקי ומאחרים שהחזיק בקופה. "הנאשם העלים מהמבקר את עצם קיום כספי המזומן בקופה והשימושים הפרטיים שנעשו בה", נקבע. "טלנסקי ואחרים נתנו לאולמרט כספים במשך שנים כתרומה פוליטית, אולמרט עשה בהם שימוש פרטי ואף אסור, נתן לראש לשכתו, עובדת ציבור הכפופה לכללים ציבוריים ולתקשי"ר, עשרות אלפי דולרים. התרומה הפוליטית הפכה לנכס אישי ופרטי של הנאשם, שר התמ"ת, על כן היה חייב לדווח על נכס זה למבקר המדינה על פי סעיף 10 לכללי ועדת אשר". השופטים אף החמירו את העבירה והוסיפו לה "נסיבות מחמירות". זאת, משום שמדובר בסכומי כסף גבוהים, בגלל הדיווחים הכוזבים למבקר המדינה שנמשכו כמה שנים ובגלל תפקידו הרם של אולמרט.

      ההפתעה של הצלע השלישית בהרכב השיפוט

      השופטת רבקה פלדמן-פרידמן היא הצלע החדשה בהרכב, שלא ישבה בהרכב המקורי. לאורך כל הדיונים לא הוציאה מפיה מילה, אולם בהכרעת הדין, לא היססה לבקר את הכרעת הדין הקודמת שניתנה על ידי שני עמיתיה, צבן ומשה סובל. "אני סבורה כי הראיות שהובאו 'בסבב הראשון' של המשפט, בהתאם לממצאים העובדתיים שנקבעו בהכרעת הדין, די היה בהן כדי לקבוע, כבר אז, מעבר לספק סביר, כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו", כתבה. "בדיקת כל מעשה ומעשה, כל אירוע בפני עצמו, יכולה להביא למסקנה לפיה המעשים אינם מגיעים כדי עבירה פלילית. אולם מבט על, התייחסות למעשים כמכלול, מעידים על קבלת כספים במהלך שנים רבות, למעלה מעשר שנים, חלקם כספים 'כשרים' וחלקם 'אסורים', כאשר במקביל, במהלך אותה תקופה, מקבל טלנסקי טובת הנאה מהנאשם. טובת ההנאה אף היא, כשלעצמה, אולי איננה נראית בעלת משקל רב - כובד המשקל מצוי בהקשר ומכלול המעשים".

      הרכב השופטים הדן בתיק אהוד אולמרט: השופטים יעקב צבן, משה סובל ורבקה פרידמן- פלדמן, מחוזי ירושלים, מרץ 2015 (מערכת וואלה! NEWS , גיל יוחנן)
      השופטים רבקה פלדמן-פרידמן, יעקב צבן ומשה סובל בהכרעת הדין (צילום: גיל יוחנן)

      היא ציינה כי לטעמה, היה מקום להרשיע את אולמרט בעבירה נוספת של הפרת אמונים בגין שליחת מכתבים בהם ניסה לסייע לטלנסקי. "להבדיל מעמדת חבריי, אני סבורה כי הסיוע שנתן הנאשם לעסקיו של טלנסקי, היה תוך ניגוד עניינים, כאשר הנאשם מקבל טובות הנאה מטלנסקי והוא מחויב כלפיו ותלוי בו, וכי מעשיו של הנאשם במקרה זה הגיעו לכדי הפרת אמונים", כתבה.

      לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com