בשנת 2014, כפי שפורסם בתחילת השבוע בוואלה חדשות, חלה עלייה דרמטית בהיקף המעצרים שביצעה משטרת ישראל לעומת השנה שקדמה לה. מבחינה סטטיסטית, לרוב מדובר במעצרים איכותיים בדרך למעצר עד תום ההליכים, לפי תכנית המפנה של מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו. אך בתוך הנתונים הסטטיסטיים הללו, נכללים לא אחת גם מעצרי שווא.
אחד מהמקרים הללו היה מעצרו של ג', מורה בן 30, שחווה, לדבריו, סיוט מתמשך בתא המעצר. ג' נעצר לפני ארבעה חודשים בחשד לתקיפת גרושתו וילדיו. "ביום בהיר אחד, הגיעו שני שוטרים לעצור אותי", סיפר ג' לוואלה חדשות. "הם הגיעו לבית של ההורים שלי בראשון לציון. אני הייתי עם הילדים שלי. בהתחלה הם אמרו לי שהם מעכבים אותי. לקחו אותי לתחנת המשטרה, ואחרי שעה נאמר לי שנעצרתי בעקבות אלימות במשפחה. חיכיתי שם יותר משלוש שעות עד שמישהו התפנה, אבל לא ידע מה לעשות איתי".
עוד בוואלה חדשות:
משפחת הישראלי שנהרג: "איך נותנים לטייס כזה להטיס נוסעים?"
מצרים וערב הסעודית נערכות לפלוש לתימן: "עוד מדינות יצטרפו"
נחש צפע בגן ילדים: "זו לא הפעם הראשונה, העירייה מתעלמת"
"אחרי שלוש שעות, בהחלטה של בלי דין ובלי דיין, ניתנה ההחלטה לעצור אותי, בלי לברר שום דבר לעומקו", תיאר. "אמרו לי שתקפתי את אשתי. הסברתי להם שאני גרוש יותר משנה. החוקר שחקר אותי בכלל לא ידע כלום. הוא רק קיבל את חומר החקירה ושמעתי אותם (השוטרים י"א) אומרים שבכלל לא רצו לקחת את התיק הזה. אחת השוטרות אפילו אמרה לי 'לא יודעת למה נתקענו איתך'".
לדברי ג', 24 השעות שבהן היה נתון במעצר היו סיוט מתמשך. "אחרי שעה של חקירה, שבה הסברתי שלא ראיתי את גרושתי שנה והיא הגישה תלונה כדי להגדיל את המזונות, הודיע לי השוטר שאני הולך למעצר כל הלילה", המשיך ג'. "הגעתי למעצר כשאני בלי אוכל ובלי מקלחת במעצר ניצן. תקעו אותי עם פושעים. אני, כעובד הוראה ומורה ללא שום עבר פלילי, שמו אותי עם פושעים ועשו תחקיר מודיעיני אם אני מכיר ארגוני פשיעה. המעצר רחוק ממני מרחק מזרח ומערב. זה היה נורא משפיל. אם בהתחלה גילו השוטרים איזושהי אמפתיה כלפיי, השוטר שלקח אותי למעצר נורא רצה להתעלל בי. תקעו אותי עם איזה בחור מדמם, מלא ג'וקים וחולדות".
"זה הליך לא דמוקרטי"
רק לאחר לילה שלם וחצי יום נוסף במעצר הובא ג' בפני שופטת תורנית בבית משפט השלום בראשון לציון. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בחמישה ימים, אולם כשעיינה השופטת בחומר החקירה קבעה כי מדובר במעצר שווא. השופטת הוסיפה כי ג' אינו מהווה מסוכנות ואינו יכול לשבש הליכי חקירה, בעיקר משום שלא ראה את גרושתו כבר יותר משנה ושחררה אותו מיד. מיותר לציין כי כתב אישום נגד ג' לא הוגש מעולם. "מאז המעצר שלי, החיים הפכו לסיוט אחד גדול", סיפר. "לא רק שנגרמה לי טראומה, זה הליך לא דמוקרטי, שכן לא ניתן להגיש תלונה משטרתית על תלונת שווא או מעצר שווא, בעקבות פסיקה של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, שמונעת אפשרות לתלונות נגד. זה פשוט לא דמוקרטי".
מקרה נוסף של מעצר שווא אירע בשבוע שעבר. א', חסרת בית בת 63 מירושלים שנוהגת לרסס מדי פעם כתובות גרפיטי ברחבי העיר כחלק ממחאה על זיהום האוויר, נעצרה בחשד להשחתת פני מקרקעין וגרימת נזק לרכוש במזיד. לאחר 24 שעות במעצר, היא הובאה לדיון בפני שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה שפירא, שהחליטה לשחררה באופן מידי. השופטת אף מתחה ביקורת על פעולת המשטרה ועל מעצר השווא ש"לא היה לו מקום", והורתה לפצות את א' בסכום של 300 שקלים.
סיפורם של ג' ו-א' ממחיש היטב את מה שהתרחש בשטח בעקבות הרפורמה שיזם המפכ"ל דנינו להגדלת כמות המעצרים עד תום ההליכים. כפי שנחשף בשבוע שעבר בוואלה חדשות, במהלך שנת 2014 בוצעו 69,118 מעצרים. במשטרה מתגאים כי מתוך אותם מעצרים גובשו כתבי אישום ב-46,906 מקרים. אמנם לא ניתן לאמוד באופן מוחלט את הכמות המדויקת של מעצרי השווא מתוך יתר 22,212 החשודים שנעצרו ולא הוגש נגדם כתב אישום, מאחר שנגד חלקם עוד מתנהלים הליכים פליליים, אולם ייתכן שמדובר בכמות בלתי מבוטלת של מעצרים סתמיים.
בנוסף, מנתונים פנימיים של המשטרה עולה כי ישנם סעיפי מעצר רבים שאינם מוגדרים. כך למשל, במהלך 2014 נעצרו שישה חשודים בגין "עבירות בלתי טבעיות". 45 מעצרים נוספים נכנסו תחת סעיף של עבירות "אחרות".
למרות המדיניות הבלתי רשמית של אי הפללה, במשטרה ממשיכים לבצע גם מעצרים של חשודים בשימוש בסמים. 1,949 אנשים נעצרו בחשד לשימוש בסמים מסוכנים במהלך 2014. 30 מהם נעצרו בחודש אפריל במהלך הפגנה למען לגליזציה של סמים. נגד רובם לא הוגשו עד היום כתבי אישום. בהקשר זה ניתן למצוא גם 9,158 מעצרים בשל חשד לעבירות נגד הסדר הציבורי, 302 מעצרים בגין מרד והסתה למרד ו-124 מעצרים בחשד להסתה. "רוב המעצרים שקשורים לסעיפים אלו מסתיימים בעיקר בשחרורים ואינם מתגבשים לכדי מעצר עד תום ההליכים. בטח ובטח שהם לא מתגבשים לידי כתב אישום, אז אפשר לומר בפה מלא שמדובר כאן בכמות נכבדה של מעצרי שווא", הסביר גורם משפטי בכיר.
גורמים משפטיים ששוחחו עם וואלה חדשות ציינו כי ההחלטה של המפכ"ל להגביר את כמות המעצרים במסגרת תכנית המפנה, יצרה מצב שבו המפקדים בשטח נמדדים על פי כמות המעצרים וכמות כתבי האישום שמוגשים - ולא לפי האיכות. לביקורת הצטרפה גם נשיאת בית משפט העליון לשעבר דורית ביניש שטענה כי "העלייה הגדולה במספר המעצרים קשורה בתכנית המשטרתית 'תכנית המפנה'. מעצר עד לתום ההליכים אינו הישג ואינו צריך להיכלל במדדים של איכות עבודת המשטרה. התוצאה היא ריבוי מעצרים מיותרים".
"המשטרה מעבירה את תפוח האדמה הלוהט לבית המשפט"
"נתוני המשטרה הם מדאיגים כשלעצמם, אך לשיטתי, כמי שנמצא יום-יום בבתי המשפט, המצב אף גרוע מכפי שמציגים הנתונים", הסביר עו"ד עדי כרמלי, מומחה למשפט פלילי. "ניתן למפות את הבעיה ולחלק אותה לשני חלקים. הראשון: האצבע הקלה על ההדק של המשטרה". לדבריו, לא נלקחים בחשבון כל השיקולים הנדרשים בטרם מורה קצין על מעצרו של אדם, "ונדמה כי ברוב המקרים מעדיפה המשטרה להעביר את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של בית המשפט".
החלק השני לדבריו, הוא "כלי המדידה שבו מודדת המשטרה את עצמה והיעדים שהיא מציבה לעצמה כארגון. הנתונים לוקחים בחשבון את פתיחת התיקים, אך לא נותנים את הדעת על אופי סיומם של התיקים, לאמור, אין ניתוח אמיתי בדיעבד ובראייה לאחור כמה מהמעצרים לא היו מוצדקים ואיך הארגון יכול להתמודד עם תופעת מעצרי השווא.
"אם לא די בכל אלה, הרי שנתון מדאיג נוסף הגורם למעצרי שווא הינו הפיכת המשטרה לכלי שרת בידי גורמים אינטרסנטים בסכסוכים אזרחיים ותיקי משפחה 'המשסים' את המשטרה בנשוא תלונתם כדי שזו תהווה להם יתרון בהליכים למול הצד השני", הוסיף עו"ד כרמלי. "כמובן שהיום אחוז גבוה מהאנשים שנגדם מוגשת תלונה למשל בתחום המשפחה נעצרים ומובאים בפני שופט וזאת גם מפני חששה של המשטרה לקבל על עצמה החלטה על שחרור, מה שגורם למעצרם שלא לצורך של אנשים נעדרי עבר פלילי אשר חווית המעצר הראשון הופכת עבורם טראומה קשה ובמקרים רבים שלא לצורך". לדבריו, "חלק מהפתרון צריך לבוא על ידי מיצוי הדין עם מי שתלונתו הוכחה כתלונת שווא. לצערי לא מספיק כתבי אישום מוגשים נגד מי שמתלונן על אדם בתלונת שווא וגורם לו נזק בלתי הפיך".
המפכ"ל דנינו דוחה פעם אחר פעם ביקורת מסוג זה. בריאיון לוואלה חדשות אמר דנינו: "אנחנו רוצים להגדיל את סיכויי העבריין להיתפס. התמקדנו בעבירות המשפיעות על האזרח, פריצות, גניבות ואלימות, אירועי ירי ואמצעי לחימה. לא נכון שהכנסתי יעד להגדיל את מספר המעצרים, אלא מעצרים עד תום ההליכים. מדובר במעצרים אחרי שתפסת עבריין, אסיפת ראיות לכתב אישום ובית המשפט משתכנע שיש נגדו ראיות". לדברי דנינו, בשנה שעברה נמדדו הנתונים הנמוכים מזה 20 שנה בסוגים שונים של פשיעה, בהם פריצה וגניבת כלי רכב. "הרחקנו את העבריינים המסוכנים מהרחוב", הוסיף דנינו. "כל הביקורת היא ביקורת שבאה ממקום שלא מכירים את העובדות. אני מסכים לגמרי שכשיש מעצר ללא הצדקה - אנחנו צריכים לדאוג שזה לא יהיה".
למרות הביקורת על תכניתו של דנינו, לא ניתן להתעלם מהנתונים המעודדים שהגיעו בעקבותיה. בשנת 2014 הצליחה המשטרה להביא לירידה משמעותית בעבירות המשפיעות על האזרח והאיכותיות ביותר, כאלה שמהן סובלים האזרחים ביום-יום. מהנתונים עולה כי בשנה זו אירעו 2,256 מעצרים בגין התפרצות לבית או לדירה, 1,305 מעצרים בגין חשד להתפרצויות לבתי עסק, 809 מעצרים בשל חשד לשוד, 668 מעצרים בגין שוד בנסיבות מחמירות ו-1,722 מעצרים בגין חשד לגניבת כלי רכב ושימוש בלתי חוקי בכלי הרכב.