טילים במגדלים בתל אביב: העורף מוכן לרגע האמת מול חיזבאללה?

נובמבר 2012. שעות ספורות לפני הפסקת אש נוספת במהלך מבצע "עמוד ענן", נשמעה אזעקה ולאחר מכן שריקה צורמת ארוכה ופיצוץ מחריד. מערכת כיפת ברזל לא פעלה. רקטת פג'ר 5 עם ראש נפץ קרבי במשקל 90 קילוגרמים פגעה פגיעה ישירה בקומה העליונה של בניין בראשון לציון והרסה אותה כליל. הדיירים אמנם ניצלו בזכות שהייתם במרחב מוגן (ממ"ד), אך מומחים של פיקוד העורף שבחנו את הנזק הקשה לבניין קבעו באופן חד משמעי: "אם הרקטה הייתה פוגעת בבניין ישן יותר, האירוע היה מסתיים בהרוגים, פצועים ונזק הנדסי קשה הרבה יותר". גם במקרה זה בא לידי ביטוי חשיבותה של מערכת ההתרעה כמרכיב מציל חיים מספר אחת.

הרס הקומה בראשון לציון הפך לאחת מתמונות הניצחון של חמאס. יתרה מכך, סיפור זה מגלם בתוכו את האיום המשמעותי שהתפתח בעשור האחרון בדרום לבנון. הזעזוע שעלול להיגרם ממהלומת אש ביומיים הראשונים למלחמת לבנון השלישית יהיה קשה לעיכול בעורף הישראלי - לא רק בשל היקף ההרוגים, הפצועים והנזק, אלא גם בגלל התמודדות עם זירות רבות.

הערכה זו תתממש אם צה"ל יופתע ולא יהיה זה שיחל במערכה. במקרה שכזה, צפוי חיל האוויר לתקוף ראשון ולפגוע במערכי הרקטות והטילים של חיזבאללה הפזורים לאורך לבנון, בדגש על הגבול הדרומי עם ישראל. זאת ועוד, בדרג המדיני ובמערכת הביטחון חוששים כבר עתה מאפשרות כי סוללות כיפות ברזל לא יצליחו להגן בשלב הראשון על האוכלוסייה. מדיון המתנהל בין השניים עולה החשש כי כיפת ברזל תצליח למנוע פגיעה במערכים קריטיים של צה"ל ומתקנים רגישים, דוגמת חברת החשמל, מקורות והמפעלים הפועלים באזור מפרץ חיפה, אולם לא להגן על כלל התושבים.

בתרגיל החורף האחרון שקיימה חטיבת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף נבדקה ההיערכות לתרחיש מרכזי קריטי: טיפול בעשרות זירות בו זמנית. במלחמת לבנון השנייה מנה פיקוד העורף שתי פלוגות סדירות שמסייעות לחטיבת חילוץ והצלה, אולם כמות האזרחים ההרוגים, הפגיעה הכלכלית הכבדה והביקורת הקשה שהעלתה ועדת וינוגרד האיצו תהליכי התרחבות. כיום מונה חטיבת החילוץ בפיקוד העורף ארבעה גדודים סדירים: שחר, קדם, תבור ורעם. נוסף על אלו ישנם עוד עשרות אלפי חיילים בשירות מילואים שנושאים את הכומתה הכתומה. חלקם הגדול עברו הכשרה מקצועית לחילוץ באתרי הרס.

נוכח השינויים האחרונים במזרח התיכון, בחרה מערכת וואלה חדשות להציב על סדר היום את האיום מצפון. בכתבה הראשונה בסדרה סוקרה בהרחבה התחמשותו ויכולותיו של חיזבאללה, ובכתבה השנייה בדקנו כיצד ישראל נערכת לתרחיש המלחמה הבאה עם חיזבאללה. והפעם: כיצד העורף הישראלי נערך למלחמה עם האויב שמכיר את כל חולשותיו?

לכתבות הקודמות בסדרה:
המלחמה הבאה מול חיזבאללה כבר תיראה אחרת לגמרי
כשמאות חיילים מהכוח המיוחד של חיזבאללה יפשטו על הגבול

אלוף משנה יורם לרדו, מפקד חטיבת החילוץ של פיקוד העורף, אמר לאחרונה בריאיון לוואלה חדשות כי לא רק החזית עומדת בפני חזית קשה. "זו לא תהיה מלחמת פירוטכניקה, ההיקפים של הרקטות יהיו משמעותיים. זה יבוא לידי ביטוי לא רק בהיקף החימוש, אלא גם בסוגי התחמושת, משקלם ומידת דיוקם", הסביר. "אחת הסכנות היא שהאזרחים ישליכו את מה שקרה במבצע 'צוק איתן' על האיום העתידי; הציבור אולי חושב שהמלחמה הבאה תהיה מלחמת פירוטכניקה, שבמהלכה משוגרים מלא טילים, הכול מיורט בשמיים ושגרת החיים נמשכת כמעט ללא הפרעה, בטח באזור המרכז. אבל אני מבין את האיום אחרת: הירי יהיה מדויק יותר, כבד יותר ועוצמתי יותר".

לדבריו, הארגון בראשות חסן נסראללה עבד על הנקודות החלשות שלו ושיפר את יכולותיו באופן משמעותי מאז מלחמת לבנון השנייה. "חיזבאללה למד את הלקח שלו מ-2006. הוא לא פראייר. הוא יצר מערכת מבוזרת שיודעת לירות. זה עבד באופן מוגבל במלחמת לבנון השנייה, הפספוס הכי גדול שלו הוא שלא עבד לו 'בעד חיפה' (ההתחייבות של נסראללה לשגר טילים מעבר לחיפה – א"ב). איום 'בעד חיפה' חוסל, זה היה איום ריק מתוכן, לא באמת היו לו כלים בארסנל (רקטות הפג'ר של חיזבאללה הושמדו במתקפה בודדת של חיל האוויר בתחילת המלחמה – א"ב). מאז מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה מתעסק בדיוק בנקודה זו. הארגון עבד על נקודות התורפה שלו והיום אנחנו יודעים שביכולתו להגיע לכל המדינה. הוא מבין שאם הוא היה פותח במכת אש גדולה, הוא היה מצליח הרבה יותר", הוסיף.

אחת מנקודות התורפה של ישראל היא הטיפול במגדלים בתל אביב ובסביבתה. על המוכנות לטיפול בהרס של גורד שחקים אמר לרדו כי חייליו יפעלו מתוך שיקולים קרים וסדרי עדיפויות ברורים. "הכוחות שלי יעשו הכי טוב שאפשר, אבל בסוף יהיה תעדוף. משהו ייעודי למגדל? אני לא יודע להגיד לך. אני יודע להגיע לאתרי הרס. מה שאנחנו שואלים את עצמנו זה איפה נשקיע. בסופו של דבר, איפה שיש סיכוי להוציא הכי הרבה ניצולים, שם נשקיע את המאמצים", אמר. חילוץ והצלה מאתרי הרס כוללת שילוב כוחות של כמה גופים, לרבות צה"ל, משרד הביטחון, משרדי הממשלה והרשויות מקומיות.

במלחמת לבנון השנייה ניסה חיזבאללה, ללא הצלחה, לשתק יחידת בקרה אזורית של חיל האוויר בצפון וכן לפגוע במוקדי גיוס של חיילי מילואים, באמצעות ירי רקטות. ההערכה היא כי במסגרת הפקת הלקחים שעשה הארגון השיעי, הוא ינסה לפגוע ביחידות לוגיסטיות ובבסיסי חיל אוויר ולשבש תנועות של כוחות צבא גדולים שיעלו צפונה, כולל פגיעה בריכוזי גיוס. המטרה ברורה: להגיע בשלב הראשוני להישג תודעתי, ולכפות על ישראל סיום מהיר מתוך חולשה. לכן, לא ניתן לפסול אפשרות כי מטח טילים יכוון למגדלי עזריאלי או לבסיס מחנה המטכ"ל בקריה בתל אביב.

בצה"ל עסקו רבות בניתוח האיום ובניסיון להתמודד עמו בשיטות שונות. גורם ביטחוני בכיר אמר שלשום לוואלה חדשות כי "מעבר למערכות ההגנה האקטיביות שיגנו על בסיסי צה"ל, ביצענו בשנים האחרונות עבודה משמעותית בתחום התקשוב, האנרגיה החלופית וההגנה על מערכי פיקוד ושליטה. בסוף, המענה הטוב ביותר יהיה באמצעות התנהגות קרבית של הכוחות".

ריכוז המאמץ של צה"ל יכלול כבר בשלב הראשון בליץ על יעדי חיזבאללה במטרה לצמצם את היקף הירי ולפגוע במלאי הרקטות והטילים. במקביל, תתקיים פעילות של פיקוד העורף שתכליתה למזער נפגעים ולתמוך בתהליך קבלת ההחלטות.

יותר משליש מאזרחי מדינת ישראל ללא מיגון. מדובר בנתון מדאיג, שכן הוא כולל בתוכו הערכה של פיזור אזרחים לחניונים תת-קרקעיים ומקלטים אזוריים. לשליש מתושבי מדינת ישראל יש ממ"ד, ועוד לפחות לשליש יש מקלט בקרבתו (מקלט פרטי מתחת לבניין מגורים או מקלט ציבורי באזור). פיקוד העורף פתח בקמפיין הסברה אחרי מלחמת לבנון השנייה שמטרתו להעלות את המודעות לאיתור המרחב המוגן הנכון בזמן אמת; החדר הכי מוגן בבית במקרים שבהם אין ממ"ד הוא חדר המדרגות בבניין, ובהיעדר זאת יש לשכב על הקרקע עם הישמע האזעקה. כמו כן, על אף שהדבר עלול להישמע מוזר, בפיקוד העורף מקדמים בשנתיים האחרונות פרויקט שכולל מאות מכולות עם שקי חול שיפוזרו בשכונות שבהן יש מחסור משמעותי בממ"דים, כדי לחזק מבנים וחדרי מדרגות באופן זמני מפני רסיסי רקטות.

בצוק העתים תתחלק מדינת ישראל לאזורים מאוימים יותר ומאוימים פחות. אזור אילת, יהודה ושומרון ובקעת הירדן הם האזורים הפחות מאוימים. לעומתם, גוש דן, קווי העימות בגבול הצפון, חיפה ואזור הדרום, בדגש על הערים הגדולות, יהיו תחת הסכנה הגדולה ביותר, כשההערכה היא כי 80% מכלל הרקטות והטילים ישוגרו לאזור מטרופולין תל אביב.

משנת 1948 עד 1971 נבנו מקלטים ציבוריים כדי לספק מענה לאפשרות של התקפות על העורף. באותה שנה החלו להיבנות מקלטים פרטיים משותפים מתחת לבניינים. בשנת 1992, כלקח ממלחמת המפרץ הראשונה, חוקק חוק שחייב כל אזרח לבנות ממ"ד בכל בנייה חדשה ובכל שיפור מיגון. בשנת 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, גדל הממ"ד מחמישה מ"ר לתשעה בלחץ של איגוד התעשיינים, מתוך הבנה שהאזרח אמור לשהות בו זמן ממושך. כיום בוחנים במשרד השיכון אפשרות לחייב הקמת ממ"ד עם שירותים ומקלחת, מאחר שהמערכות האלימות הולכות ומתארכות.

האחריות על נושא זה מתחלקת בין כמה גופים. פיקוד העורף אחראי כרגולטור על אכיפת חוקי המדינה למחויבות האזרח לבנות מרחב מוגן בביתו או במפעלו. הרשות המקומית יכולה לאכוף את החוק ולחייב את האזרח לבנות מקלט גם אם הוא בנה בית בשנות ה-70, אך סעיף זה בחוק לא נאכף. כך, ל-26% מהתושבים אין מרחב מוגן: רבים מהם הם האוכלוסייה ערבית בצפון, הפזורה הבדואית בנגב - בתים שנבנו ללא היתר ובנייה קלה - וריכוזי אוכלוסייה שונים דוגמת מפוני גוש קטיף בניצן, שקף ואמציה.

רוב התושבים שאין להם מרחב מוגן הם מעוטי יכולת. המבנים שבהם הם מתגוררים לא יעמדו ברעידת אדמה ולא בפגיעת רקטות וטילים. בשנות ה-90 הוציא פיקוד העורף מפרט שיפור מיגון שיאפשר לאזרח לחזק את המבנה שבו הוא מתגורר בעלות של 100-90 אלף שקלים, אך עדיין לא מדובר בהגנה שמספק ממ"ד. שיטת תמ"א 38 היא דוגמה אחת בנושא הכוללת ציפוי בקירות בטון, חיזוק חללים ואמצעים נוספים. בתחילת הדרך הוגדר המהלך ככישלון, אולם דוח יישום של תמ"א 38 מראה שיש מגמת עלייה: בשנת 2010 בוצע הפרויקט ב-82 מבנים (חיזוק ותוספת קומות), ואילו בשנה החולפת חודשו 589 מבנים. עם זאת, מדובר בשיפור קל בשל בעיות בירוקרטיה ועלויות כספיות.

כמו כן, השקיע פיקוד העורף שלושה מיליון שקלים בשיפוץ 5% מכלל המקלטים, על אף שלא מדובר באחריותו. האזרחים צריכים לשאול את המועצות האזוריות מה הן עושות עם הכסף שהן מקבלות ממשרד הפנים לנושא זה, ולבדוק אם משאבים אלו מנוצלים לתחזוקת מקלטים.

חברה גדולה במשק הישראלי מציעה ממ"ד בעלות בסיסית של 200 אלף שקלים. מרבית הציבור שסובל ממחסור במרחב מוגן מתקשה למממן הוצאה שכזו. פיקוד העורף החליט לתקצב סדרת ניסויים בעלות כוללת של 15 מיליון שקלים כדי לבחון פתרונות מיגון זולים ויעילים, ובקרוב הוא יפרסם כמה הצעות זולות יותר למיגון חדרים קיימים בעלות של עד מאה אלף שקלים.

ד"ר חיליק סופר, אלוף משנה (במיל') , מומחה להתגוננות אזרחים ותמ"א 38, פיתח פטנט של ממ"ד יביל המבוסס על מכולה שקיבלה את תו התקן של פיקוד העורף. הממ"ד היביל יכול לשמש כחדר נוסף בעלות שלא עולה על 80 אלף שקלים, בשל החיסכון בהובלה ובהצבה בשטח.

במצב מלחמה יהפוך אלוף פיקוד העורף למפקד העורף: מפקד צבאי שיוכפף לשר הביטחון כדי לאפשר לרמטכ"ל לטפל בחזית. ביממה הראשונה למתקפה הרחבה ביותר במלחמה, יכול אלוף פיקוד העורף להפעיל את פקודת "שעת התקפה", שבאמצעותה הוא מנחה את האזרחים כיצד לנהוג ולהתגונן.

מדינת ישראל מחולקת לשישה מחוזות: צפון, חיפה, מרכז, דן, דרום וירושלים. 95% מהפיקוד של החטיבה הכתומה נמצא בשירות מילואים. בסך הכול ישנם 65 אלף חיילי מילואים בחטיבה המתחלקים כך: 20 נפות, 26 גדודי חילוץ, 13 גדודי אב"כ בהתפרקות והמרה לגדודי חילוץ, 14 יחידות צבאיות לבתי חולים, שמונה גדודי חי"ר קל ושש יחידות לוגיסטיות מרחביות.

במדינת ישראל יש 257 רשויות. אחרי מלחמת לבנון השנייה מיקד פיקוד העורף את תשומת הלב בכל אחת מהן והגדיר אותן כלבנת יסוד. גורם ביטחוני בכיר שסקר ובחן את רמת מוכנות הרשויות אמר כי בהתמודדות עם האיומים השונים, מרבית הרשויות ברמה טובה, אך חלקן מתקשות ויש גם כאלו המתקשות מאוד.

תכלית החטיבה הכתומה בצה"ל היא מזעור הפגיעה בעורף. בהקשר זה אנו שומעים רבות את צמד המילים "חוסן לאומי". ד"ר סופר, בכובעו כמומחה להתגוננות אזרחית והתנהגות אוכלוסייה במצבי חירום, מסביר כי "יש המון מנגנונים למדידת חוסן לאומי, כמו אם עובדים ברשויות מקומיות מתייצבים לעבודה ועובדים מגיעים לתת שירותים במפעלים חיוניים, סקרי דעת קהל על מידת תחושת הביטחון,ותיקון נזקים בזמן קצר". על מנת לספק מענה לצורך זה נבנתה תפישה מבצעית שמתבססת על שילוב פעילות בין פיקוד העורף, משטרת ישראל, מערך כיבוי האש, מגן דוד אדום וגופי משרדי הממשלה ומשרד הביטחון. זאת, במטרה לקיים שגרת חיים ככל הניתן ולסייע למאמץ בחזית.

פיקוד העורף הגדיל בשנים האחרונות באופן ניכר את היקף האמצעים הטכנולוגיים לגילוי שיגורי טילים ומתן התרעה לאזרחים. הדילמה הגדולה תהפוך לנקודת תורפה כשהורים יחליטו להישאר בבית עם הילדים במרחבים המוגנים, שכן מוסדות החינוך והעבודה לא יפעלו כסדרם. במערכת הביטחון מאיימים כי ראשי רשויות שינהגו בניגוד להנחיות פיקוד העורף וינחו שלא לפתוח את מוסדות החינוך יגררו הנחיות ממשלתיות, שלפיהן לא ישולמו למורים ולגננות משכורת על אותם ימים. גם לכך נבנה מענה במערכות הלחימה האחרונות, כשפיקוד העורף יזם הקמת "שמרטפיות" בשילוב מפעלים חיוניים ואתרים רגישים, חיילים ועובדי המקום.

בהתאם לאותה היערכות, בזמן שההורים יעבדו יהיו הילדים במקום מוגן תחת השגחה עם פעילויות חינוכיות. "יש רק מקום אחד שיודע לטפל בפצועים והוא בית חולים, רק מקום אחד שמייצר חשמל והוא חברת החשמל וכן הלאה, לכן הם חייבים לעבוד", הסביר ד"ר סופר. "זו נקודה חשובה ביותר. טרם מבצע 'עמוד ענן' קידמתי יחד עם חברת היי-טק הקמת 'שמרטפייה' ברמת החייל בתל אביב כדי למנוע אפשרות שהורים לא יגיעו לעבודה כי אין להם פתרון לילדים ובמהלך המבצע השמרטפייה הופעלה והתייצבות העובדים מהדרום הייתה מלאה".

אלוף פיקוד העורף נדרש בזמן מבצע "צוק איתן" לשאלת עצם קיום טקס ההשבעה של הנשיא ראובן ריבלין במשכן הכנסת, שאינו ממוגן, והשיב באופן חד משמעי: "חיובי, צריך לקיים". המלצתו נשענה על מערכי הגילוי וההתרעה מפני נפילת טילים ורקטות ומרחבים מוגנים שנבחרו מראש במשכן.

עיקר המאמץ של פיקוד העורף, כמו גם יתר גופי הממשלה והרשויות המקומיות, הוא לשמור על שגרת חיים עד כמה שניתן. ברור לכל כי רמת המוכנות של העורף הישראלי תישען בעיקר על היכולת על האזרח עצמו ומידת יכולתו למלא אחר הוראות פיקוד העורף, שיופצו בכלי התקשורת השונים בשש שפות שונות.

גורם מדיני בכיר שמכיר היטב את ארגון חיזבאללה ועוסק בנושא מיום הקמת הארגון השיעי, אמר בשיחה עם וואלה חדשות כי מדובר באיום קשה שאין להקל בו ראש. "אין בכל אויבנו בעולם הערבי אחד שמבין אותנו כמו נסראללה. הוא זיהה את העורף כנקודת תורפה של ישראל ולשם הוא מכוון. אזרחי ישראל חייבים לעשות מעבר פסיכולוגי ולהבין שזה איום רציני, שלא ברור מתי הוא יתממש".

ד"ר סופר טוען כי החוסן הלאומי יכול להתחזק רק כאשר האזרחים יפנימו את מידת האיום. "אני מצפה שלכל אזרח יהיו מזון לשלושה ימים בבית, שיהיו לו סוללות לרדיו כדי שיוכל להבין מה מתרחש בזמן מלחמה אם יהיו הפסקות חשמל, וזאת מבלי להסיר את האחריות משאר הגופים כגון משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והמפעלים החיוניים".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "פיקוד העורף הוא גוף בעל סמכות מקצועית לתחום ההתגוננות האזרחית. מתוקף כך הוא אחראי לפרסום תקנות למיגון. אחריות הביצוע והאכיפה של תקנות אלו חלה על הרשויות ומשרדי הממשלה. במסגרת פרויקט חיזוק החוסן הלאומי, שבוצע במהלך מבצע 'צוק איתן', תקצבה הממשלה תקציב ייעודי אותו מימש פיקוד העורף למתן מענה נקודתי וזמני למרחב הדרום. הצבת המיגוניות אינה מהווה פתרון לפער מיגוני, אלא פתרון בעיה נקודתית באופן זמני שנועד לחזק את החוסן הלאומי, בכפוף לשיקולים ביטחוניים".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "רשות החירום הלאומית, יחד עם פיקוד העורף, פועלת בשתי דרכים: האחת, שדרוג פרויקט תמ"א 38, שהואץ בשנה האחרונה, וכולל כמה שינויים בהקשרים של שרידות מבנים לרעידות אדמה. והשנייה, משרד הביטחון, יחד עם משרדי השיכון, האוצר והמשפטים, מגבשים בימים אלה תכנית לאומית לעידוד הקמת ממ"דים על ידי האזרחים, באמצעות הקלות והטבות שונות. התכנית תובא לאישור הממשלה החדשה.

כמו כן, משרד הפנים ורשות החירום הלאומית השלימו תכנית שתאפשר סיוע לפינוי והתפנות אוכלוסייה בהיקפים של עשרות אלפי תושבים. התכנית נכונה לצפון ולדרום כאחד, ובחודשים הקרובים אף תתורגל פיזית. תכנית אחרת ורחבה יותר, המכונה 'מלון אורחים', שאושרה בעבר בממשלה, תיבחן גם היא בתקופה הקרובה".