עשרה ימים חלפו מאז שהוצתה חנות קטנה בלב רחוב החלוץ שבשכונת הדר בחיפה - ככל הנראה בשל סכסוך עסקי. בבית החולים רמב"ם שבחיפה עדיין מאושפזת ג'סיקה ארול בת התשע, שנפצעה קשה בפיצוץ. במקום אחר בעיר, מיכאל ואלה בטנוב, בני 58, בעלי הקיוסק שהתפוצץ, עדיין אינם יודעים מה ילד יום.
מיכאל ואלה עלו לישראל לפני 24 שנים ממוסקבה. שניהם מהנדסים בעלי תואר שני, אך בישראל הם התקשו למצוא עבודה המתאימה להשכלתם. מצבה של בתם - עם מאה אחוזי נכות - גרם להם להקדיש זמן רב לטיפול בה. לזוג בן נוסף, סטודנט במכללה טכנולוגית. אלה עובדת כעוזרת בית, בעוד שמצבו הבריאותי של מיכאל מקשה עליו למצוא עבודה.
לפני כמה שבועות החליטו השניים לנסות ליצור לעצמם אפיק הכנסה נוסף. הם איתרו חנות קטנטנה, מטר וחצי על שני מטרים גודלה - כוך של ממש - והחלו בעבודות שיפוץ. בהפעלת הקיוסק ראו פתרון תעסוקתי עבור מיכאל ומקום שבו תוכל גם אלה להשתלב בהמשך. במשך כשבועיים פעל המקום, שהציע שתייה קרה, חטיפים וממתקים. בני הזוג תכננו גם למכור כריכים ומיץ טרי ולשם כך הגישו בקשה לאישורים מהגורמים השונים. אלא שהאירוע הקשה קטע את תכניותיהם.
לקריאה נוספת:
הבעלים של החנות שבה אירע הפיצוץ בחיפה: "איש לא איים עלינו"
חשד: הפיצוץ בחיפה - הצתה; הילדה עדיין במצב קשה
לצורך שיפוץ הקיוסק המוזנח לקחו בני הזוג הלוואה. "יש אנשים שבשבילם זה מעט כסף, אבל עבורנו מדובר בהרבה", סיפרה אלה לוואלה חדשות. השניים קיוו כי הרווחים מהעסק יסייעו בידיהם לבצע השקעה נוספת במקום וגם לבטח את הקיוסק. אולם אז הוצתה החנות, מבלי שהספיקו לעשות אף אחד מהשניים.
"אנחנו במצב שאנחנו לא יודעים איך לצאת ממנו", אמרה אלה בתסכול. "הקיוסק היה התקווה שלנו, תקווה למעט פרנסה בכבוד. אנחנו לא יודעים איך לצאת מהמצב שנקלענו אליו".
שכונת הדר, שבה פעל הקיוסק עד לפיצוץ, ידעה ימים יפים יותר. עוברי האורח לא ממהרים להוציא כסף מהארנק וכל חנות נאבקת על הישרדותה. החנויות עם התריסים המוגפים ומכוסי האבק מבהירות כי זמן רב יד אדם לא פתחה אותם.
בסמוך לקיוסק של הזוג בטנוב נמצאת אחת מהחנויות הללו. זו היתה חנות התכשיטים של אלברט טולדנו המנוח, שביולי 2002 נשדדה בידי ארבעה צעירים. אחד מחבורת הפושעים נכנס לחנות של טולדנו כשהוא חמוש באקדח. טולדנו התנגד לשוד ונורה למוות.
לדברי עו"ד תמר גמליאל ממשרד ר.א. גמליאל ושות', המתמחה בדיני נזיקין, האפשרויות העומדות בפני בני הזוג בטנוב הן או לתבוע את מבצע העבירה או לתבוע את הרשויות - אם היו תלונות מצדם על איומים ולא נעשה דבר כדי למנוע את הפגיעה. אלא שבני הזוג אומרים כי בימים המעטים שבהם העסק עבד, אף אדם לא איים עליהם. בשלב זה גם אין נאשמים בגרימת הנזק ולכן אין להם את מי לתבוע.
לדבריהם אף אחד לא דיבר עמם, לא איים עליהם ולא פנה אליהם בטענה כלשהי. "לא היו לנו אויבים", הם אומרים.
אלא שבליל שני, 9 במרץ, מישהו בכל זאת החליט לפגוע בהם. סמוך לשעה 8 בערב אלמוני שפך חומר דליק לחנות ולתוך הקיוסק הושלך בקבוק תבערה. אדי הבנזין שבחלל הדחוס גרמו לפיצוץ אדיר.
הילדה שנפצעה קשה עדיין מאושפזת בבית החולים
בעת הפיצוץ חלפו שני אחים - ילדה בת תשע ואחיה בן ה-16 - בסמוך לחנות. כמעט מדי יום הם צועדים במסלול זה עם כלבת השכנים, סיפר בשבוע שעבר יוסף ארול, אביהם. הילדה ג'סיקה נפגעה קשה בכמה אזורים בגופה, כשהפגיעה הקשה ביותר היתה פגיעת הדף בראשה. מאז היא מאושפזת בבית החולים לילדים "רות רפפורט" שבמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.
בשלושת הימים הראשונים לאחר אשפוזה בבית החולים הייתה ג'סיקה מורדמת ומונשמת, וכאשר הראתה יציבות ומדדים חיובים, העירו אותה הרופאים ובהמשך הועברה לאשפוז במחלקת כירורגיית ילדים. מאז עברה ניתוח ומצבה נמצא במגמת שיפור, לדברי הרופאים. עם זאת, עדיין לא ידוע מתי תשתחרר מבית החולים.
בדומה לבני הזוג בטנוב, גם יוסף ארול, אביה של ג'סיקה, רצה לפתוח בישראל פרק חדש בחייו. בשנת 1997 עלה ארול מתורכיה לישראל בעקבות היכרותו עם ישראלית. בחיפה הקימו השניים את ביתם. למרות 18 שנותיו בישראל, העברית שבפיו עדיין רצוצה ולפני שבוע, כשהוא עומד מודאג וסוער במסדרון בית החולים, סיפר על תקווה שהכזיבה. "חיים במדינה שאין בה חברות. אנשים מדברים רק על כסף. אני כמעט 20 שנים פה וחסרים אנשים שיהיו יותר בני אדם. עוד לא התרגלתי לאווירה הזאת".
"בין שני העסקים לא הייתה כל תחרות"
מאז המקרה עצורים בידי המשטרה שני אחים חיפאים - אחמד ומוחמד אבו-בכר, בעלים של עסק שהוא בין חנות מכולת לפיצוציה ונמצא בשכנות לקיוסק של בני הזוג בטנוב. אחמד נעצר בליל הפיצוץ ומוחמד יום לאחר מכן. מאז האריך בית משפט השלום בחיפה את מעצרם כבר שלוש פעמים.
עורך הדין עופר גונן, המייצג את מוחמד, טוען כי בזמן שבו אירע הפיצוץ מתועד מרשו במצלמות האבטחה של החנות שלו, כשהוא נמצא בפנים. לדברי גונן, "האחים אומרים שלא היה ולא נברא. הם לא עשו דבר".
"בכלל", הוסיף עורך הדין, "בין שני העסקים לא היתה כל תחרות. אני לא רואה את ההקשר שניסו ליצור בין המזנון הקטן המסכן הזה, לבין הפיצוציה של אבו-באכר. לדעתי גם המשטרה כבר לא מדברת על יריבות מסחרית בין העסקים".
גונן מרוצה מכך שהמעצרים מוארכים בכל פעם לפרקי זמן של יומיים או שלושה. "כך יש פיקוח של בית המשפט על עבודת המשטרה", הסביר.