הפעם, אסור יהיה לבזבז זמן. החוק הנוקשה ולוח השנה היהודי מבטיחים לנו פסח כזה, שגם המשא-ומתן בין משה לפרעה ייראה כמו גן ילדים לעומת מה שיתחולל כאן. פרק א' במשא-ומתן יתחיל 10 דקות לאחר פרסום מדגמי הטלוויזיה. 10 דקות בלבד יידרשו למומחים הפוליטיים להבין את המציאות הפוליטית החדשה שנוצרה. המועמד, שיכין את התרחישים מראש ובאופן אובייקטיבי, יזכה ביתרון.
באופן פורמלי, פרק א' עשוי לקחת שבועיים, שהם נצח במגרש הפוליטי: שבוע עד פרסום התוצאות הרשמיות על ידי ועדת הבחירות המרכזית, ושבוע שיש לנשיא המדינה על פי חוק יסוד: הממשלה להתייעץ עם נציגי הסיעות. לפרק א' של המשא-ומתן יש חשיבות מכרעת רק בתרחיש שבו הרצוג ונתניהו מקבלים את אותו מספר מנדטים (או הפרש של מנדט לכאן או לכאן). "תרחיש שוויון" יהיה שעתם הגדולה של כחלון ולפיד. עד היום, כל ניסיון של לפיד לתאם עמדות עם כחלון נכשל. לפיד טועה כאשר הוא משחזר את חוויית ההצלחה של "ברית האחים". ב-2013 בנט ולפיד היו טירונים פוליטיים, האמינו שהם מביאים בשורה בהתנהלות חדשה, ונדרשו זה לזה. היום, אף אחד מאלו אינו תקף. לא עבור כחלון ולא עבור לפיד. כחלון לא מאמין ללפיד, וייתכן שאף עמוק מזה.
באופן מפתיע, עמדת הפתיחה של לפיד במשא ומתן היא חלשה יחסית, שכן אין כמעט תרחיש פוליטי שבו הוא מהווה את לשון המאזניים. נתניהו יעדיף את "שותפיו הטבעיים", ולא יהיה מוכן בתרחיש שוויון לשלם כמעט דבר עבור המלצתו של לפיד. "בוחן מציאות" ראוי יחייב את לפיד לחבור מיד להרצוג ולבוא מאוחדים למשא ומתן עם הסיעות האחרות. כך עשו אולמרט (29 מנדטים) ורפי איתן (7 מנדטים). גם ציפי לבני, בבחירות 2013, השיגה הישגים נאים כאשר הצטרפה ראשונה.
הן בתרחיש שוויון והן ב"תרחיש תחרות" (פער של 4-3 מנדטים), כחלון יהיה לשון המאזניים. בפרק א' הוא יהיה המחוזר ביותר, ואם באמת עניינו בהישגים כלכליים-חברתיים, עליו להוכיח מנהיגות פוליטית ראויה ולצרף אליו בפרק א' את אריה דרעי, כחיבור טבעי, על מנת לקבל מהרצוג או מנתניהו תשלום פוליטי משמעותי בעבור ההמלצה בבית הנשיא. היווצרותן של "קואליציות המלצה" בתרחיש השוויון, או התחרות, היא חיונית הפעם, שכן החוק אינו מאפשר לנשיא יותר משבעה ימי התלבטות.
פרק א' מאבד ממשמעותו הפוליטית במצב של פער משמעותי. במקרה בו הרצוג או נתניהו פותחים פער של יותר משבעה מנדטים, כבר אין משמעות לגוש הימין או גוש השמאל, ונשיא המדינה - משורשי נשמתו הדמוקרטית - יראה בפער זה אמירה משמעותית של "רצון הבוחר" - ולכן יטיל על ראש המפלגה הגדולה את המשימה להרכיב ממשלה. ב"תרחיש הפער", הכוח עובר לידיו של המועמד לראשות הממשלה, ולכן מומלץ לראשי הסיעות שלא להגיש "דרישת תשלום" אלא לבנות במהירות קואליציות טבעיות, כהכנה לפרק ב'.
בתרחיש הפער, ותוך שימת לב ללוח השנה היהודי ולאינטרסים לאומיים כמו תקציב המדינה ואתגרי מדיניות החוץ, אין מניעה לצמצם לוחות זמנים, כך שהנשיא לא ישתמש בכל שבעת הימים שמתיר לו החוק, וגם המועמד לראשות הממשלה, יכול, בהכנה ובניהול פוליטי נכון, לסיים גם את פרק ב' עד ערב פסח. הסיכוי לכך, בכל מקרה, קלוש.
פרק ב' הוא בן 28 יום והוא המועד הקבוע בסעיף 8 לחוק יסוד הממשלה. בתרחיש שוויון או בתרחיש תחרות נופל פרק ב' כולו על ימי הפסח, ואף מעבר לכך. תקופה לא נוחה, בלשון המעטה, לניהול משא ומתן קואליציוני. לא רק בגלל היעדר הקשב החרדי, אלא בעיקר בשל התקופה המכונה "מדינה בהפסקה". מנהיג פוליטי מוכשר יידע דווקא לנצל תקופה זו כדי לסגור עסקאות במעגלים קצרים (ללא הטקסיות המיותרת של "צוותי משא ומתן בכפר המכביה"), ולהציג מיד לאחר חג הפסח ממשלה יציבה.
בגלל עוצמתו הפוליטית של פרק א', אפשר להעריך כי בתרחיש התחרות או תרחיש הפער יציבותה של הממשלה תוכרע עוד לפני פרק ב' והוא יהיה הפעם קצר מן הרגיל, וכמו אהוד אולמרט בשנת 2006, המועמד לא ישתמש בכל מכסת הימים הקצובים לו בחוק. כמובן שתרחיש השוויון יהפוך את חגי אפריל, מפסח ועד מוצאי יום העצמאות, לבית משוגעים פוליטי, שבו מפלגות הקואליציה מנהלות שני תהליכי משא ומתן במקביל: עם המועמד עליו הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה ועם המועמד השני, "האלטרנטיבה", בשפת המשא ומתן. בתרחיש זה המדינה תעבור "ממדינה בהפסקה" ל"מדינה בהפרעה" כאשר הבטחות, התחייבויות, ספינים ומניפולציות יביאו את המערכת הפוליטית לשיאים חדשים.
פרק ב' מסתיים בהשבעת ממשלה, או ממשיך לפרק ג' המוכר לנתניהו היטב: פרק ההארכה. נתניהו לא ניהל נכון את המשא ומתן הקואליציוני מול "ברית האחים", (ודברים דומים פרסמתי כאן בינואר 2013, עוד לפני שהחל המשא ומתן הקואליציוני) ולכן נאלץ, לחלוטין שלא לצורך, לבקש מן הנשיא ארכה. הפעם, בתרחיש שוויון, ייתכן כי נידרדר למציאות הפוליטית קשה למדינת ישראל, ולפיה גם פרק ג' - פרק ההארכה - לא יביא להרכבת ממשלה, והנשיא יטיל על המועמד האחר את הרכבת הממשלה. אין ספק שמדינת ישראל ועם ישראל ייצאו ניזוקים מהפרקים הבאים. בשורה התחתונה, תכנון תרחישים נכון והכרעה אסטרטגית של המועמד על אופי הקואליציה שהוא מבקש להקים, יבטיחו - בכפוף לתוצאות הבחירות - חזרה מהירה לענייניה הדחופים של המדינה.
עו"ד מוטי קריסטל הוא מייסד ומנכ"ל NEST אסטרטגיות משא ומתן בע"מ, מומחה בניהול תהליכי משא ומתן וניהול משברים. שימש בעבר במגוון תפקידים בתהליכי משא ומתן קואליציוני.
רוצים לפרסם מאמר בוואלה! דעות? לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.