(אחד הגורמים לזיהומים - צפיפות; צפו בעומס בשיבא)
עבור שלוש בנותיה של יסמין (שם בדוי) מהשרון, מותה הפתאומי היה טרגדיה כפולה. 20 שנה קודם לכן, הן איבדו את אביהן, והאם גידלה אותן לבדה. בגיל 39 נכנסה יסמין, שסבלה מעודף משקל, לניתוח פשוט יחסית של קיצור קיבה, בבית חולים במרכז הארץ. הניתוח הוגדר כהצלחה ויסמין שוחררה לביתה. אלא שכמה ימים לאחר מכן החל מצבה להתדרדר. היא אושפזה בשנית ועברה ארבעה ניתוחים נוספים, שלא צלחו, ולבסוף מתה.
רק לאחר מותה התברר כי יסמין לקתה בזיהום נרכש ושכיח, שנוצר לאחר ניתוח. בנותיה טוענות כי הזיהום שהוביל למותה היה ניתן לאבחון בקלות על ידי בדיקה שגרתית שעושים לכל חולה עם תסמונות קלינית דומות, אלא שבית החולים לא עשה זאת, ורשלנותו הקשה הביאה למותה.
החיים עצמם - כתבות קודמות בסדרה:
2,500 בני אדם מתים מזיהום אוויר כל שנה - ולאיש לא אכפת
בונים מחלפים במיליארדים - ואין כסף למעקה בטיחות
בני משפחתה של יסמין אינם לבד. בדוח מבקר המדינה מ-2013 נקבע כי בין 4,000 ל-6,000 חולים מתים מדי שנה בישראל כתוצאה מזיהומים נרכשים בבתי החולים, וכי ב-1,000 עד 4,500 מהמקרים המוות היה יכול להימנע לו המוסדות הרפואיים היו מקפידים על תנאים וכללי בטיחות הולמים.
בימים אלה מגבש משרד הבריאות דוח השוואתי של נתוני תמותה מזיהומים בין בתי חולים, שעלול להביא לרעידת אדמה. כבר היום ניתן לומר כי הפערים בין בתי החולים השונים מבחינת הסיכוי להידבק בזיהום הם דרמטיים. המשרד מסרב לחשוף את הנתונים ההשוואתיים ואף התנגד לכך בבית המשפט, בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע. למרות שהצהיר בבית המשפט כי יהיה מוכן לחשוף אותם, גם בעקבות פניית וואלה חדשות, סירבו במשרד להעביר את הנתונים, כך שבבואנו לבחור בית חולים, אין לנו כל דרך לדעת באיזה מבתי החולים הציבוריים יש לנו הסיכוי הגבוה ביותר להידבק בחיידק קטלני.
"החיידקים מתרבים הרבה יותר מהר מאיתנו"
פרופ' נתן קלר, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית בבית החולים שיבא בתל השומר ויושב ראש האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, מסביר כי השילוב של ניתוחים פולשניים ותרופות אגרסיביות, הפך אותנו לחלשים יותר ולמועדים להידבק מחיידקים. "אנחנו חיים בסביבה מלאה חיידקים. בלי שיהיו עלינו חיידקים לא היינו שורדים", מסביר. "בעבר, תוחלת החיים של חולה לוקמיה לדוגמא, הייתה פחות משנה. היום, עם השתלת מח עצם, רבים מהם מבריאים לחלוטין. מה שקורה ברפואה בשני העשורים האחרונים, זה שההתערבויות שלנו בחולה הרבה יותר אגרסיביות. המחיר הוא פגיעה במערכת החיסונית ובמחסום הפיזי נגד זיהומים".
"החיידקים מתרבים הרבה יותר מהר מאיתנו", מוסיף פרופ' קלר. "חיידק שמכפיל את עצמו כל רבע שעה, מגיע אחרי שנות דור למספרים שאני לא יכול לבטא. הם הרבה יותר מאתנו. שם החזק שורד, ושיעור המוטציות גדל, ולכל אנטיביוטיקה חדשה, הם מפתחים עמידות".
לדברי פרופ' קלר, גורם נוסף שמחמיר את הבעיה הוא חברות התרופות. "לפני 30 שנה, מדי שבוע יצאה אנטיביוטיקה חדשה, ורוב חברות התרופות גדלו בזכותן. היום זה פחות משתלם כלכלית ולא משקיעים בזה יותר".
אך הבעיה אולי הקשה ביותר במלחמה בחיידקים, היא ההידבקות מאדם אחד לשני, אשר מפיצה את החיידקים לכל עבר. "חיידקים עוברים מאחד לשני", מציין פרופ' קלר. "אחד הדברים שהכי מטרידים אותי בבית החולים, הן המקלדות של המחשבים. טיפלתי בחולה והקלדתי - החיידקים עברו למקלדת. עברתי לטפל בחולה אחר - אני עלול להדביק אותו".
גם מצב בתי החולים הציבוריים מגביר ללא ספק את הימצאות והתפשטות הזיהומים, אשר גורמים על פי הערכות למותם של יותר בני אדם בשנה מאשר בתאונות דרכים ומסוכרת. "עד כאן, אלה דברים שקורים בכל העולם", אומר הרופא הבכיר. "אבל בישראל, בעידן של צפיפות, של צוות לוקה בחסר, של הזדקנות האוכלוסייה ואשפוזים ארוכים ותכופים יותר - כל הדברים האלה יחד גורמים לזיהומים".
פרופ' קלר תולה את האשמה בהתפשטות הזיהומים גם על מערכת הבריאות בישראל. "מאז שאני רופא, משנת 1982, לא הוקם בישראל אף בית חולים ציבורי חדש", הוא מציין. "ישראל נמצאת באחד המקומות הנמוכים ביותר מבחינת רופאים ואחיות לנפש, מבין מדינות ה-OECD. "במשרד הבריאות עושים מאמצים לצמצם את התופעה ומחייבים בנוהל את הצוות לרחוץ ידיים בין חולה לחולה, אבל קחו לדוגמא מחלקה פנימית בחורף, עם שתי אחיות במשמרת לילה. יש 50 חולים במחלקה. היינו רוצים שאחות תראה חולה לפחות פעם בשעה. במצב כזה, כמעט מחצית מזמן המשמרת אמור ללכת על רחיצת ידיים. זה בלתי אפשרי. אני לא מאשים את הצוות הרפואי שזה המצב".
"מוות טבעי"? לא בטוח
טלי וליטל (שמות בדויים) הן תאומות בנות 12, אלא שהן שונות. ליטל סובלת משיתוק מוחין ומעיוורון וזקוקה לליווי צמוד 24 שעות ביממה. התאומות נולדו במצב טוב בניתוח קיסרי, כשהאם הייתה בחודש השביעי להריונה. לאחר הלידה, עלה החום של האם והיא טופלה באנטיביוטיקה מחשש לזיהום כתוצאה מהניתוח. יומיים לאחר הלידה, עשתה האם מה שכל אישה במקומה הייתה כנראה עושה - וניגשה לפגייה כדי לבקר את בנותיה.
על פי תביעה שהגישה המשפחה נגד בית החולים, באמצעות עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ', ונידונה בימים אלה בבית המשפט, לא נמסר לצוות הפגייה כי אמן מטופלת נגד זיהום, וכתוצאה מכך התינוקות לא טופלו גם הן נגד זיהומים, כפי שצריך היה לעשות. האם ושתי הבנות אובחנו כלוקות בחיידק E.Coli, שגרם אצל ליטל לדלקת קרום המוח, שהשלכותיו היו גורליות לגביה.
גם החזאי דני רופ הפך לדמות בולטת במלחמה בתופעת הזיהומים בבתי חולים, אחרי מותו של אביו, אלן רופ. בתעודת הפטירה של האב נכתב כי סיבת המוות היא "מוות טבעי". אולם מבחינת בני משפחתו, לא היה שום דבר טבעי במוות שלו. "הוא מת כתוצאה מרשלנות, צפיפות וחוסר שינה של רופאים. לא משום דבר שהיה לו כשנכנס לבית החולים", אומר רופ ומזהיר: "כשאתה נכנס לניתוח, כמו שבתי חולים נראים היום, בכלל לא בטוח שתצא".
"בריאות הציבור זה הבסיס"
שאלות רבות פתוחות עד היום בתחום הזיהומים בבתי חולים. בניסיון לפוגג מעט את מסך העשן סביב הנושא הטעון, עתרה התנועה לחופש המידע לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה שיורה למשרד הבריאות לפרסם את "דוח הזיהומים" - נתונים השוואתיים בין בתי החולים. לטענת התנועה, המידע הזה הוא בעל אופי ציבורי מובהק, אשר יאפשר לכל אדם לבחור לעצמו את בית החולים, שבו החשש מהידבקות בחיידקים הוא הנמוך ביותר. השופטת נאוה בן אור קיבלה את עמדת משרד הבריאות, לפיה מדובר בנתונים שנאספים במסגרת ועדת בקרה ואיכות, שפרטיה אסורים בפרסום מתוקף חוק זכויות החולה.
ואולם, בתנועה לחופש המידע לא מתכוונים לוותר וממשיכים במאבק לפרסום הנתונים. עורכת הדין אלונה וינוגרד, מנכ"ל התנועה, מפתיעה ומספרת כי "קיבלנו יותר פניות ובקשות לחשוף את דוח הזיהומים מאשר את הוצאות מעון ראש הממשלה". אבל את וינוגרד זה דווקא לא מפתיע. "מתוך מגוון הנושאים שהתנועה עובדת עליהם, נושא הזיהומים הוא בעיני החשוב ביותר. בריאות הציבור זה הבסיס. זכות הציבור למידע מתבטאת בו באופן המובהק ביותר".
"יש לנו זכות להחליט היכן אנחנו רוצים להתאשפז ולעבור פרוצדורות. זה רק יועיל למערכת, בכך שזה יביא לרגולציה. במשרד הבריאות יושבים אנשים מוכשרים עם כוונות טובות, אבל הם לא המומחים היחידים בדבר. יש עוד גורמים שיש להם זכות לראות את המידע ולהשתמש בו ולשפר את המערכות. זה אלמנטרי", היא אומרת ומבקשת להזכיר, כי "במדינות אחרות בעולם, כמו ארצות הברית, אוסטרליה ואנגליה, הנתונים על זיהומים מתפרסמים באינטרנט באופן מפורט ופתוחים לכל".
לדבריה, "סיבה נוספת שחייבים לפרסם, היא כדי לרסן את השמועות. יש מי שאומרים שהדוח הזה הוא חומר נפץ. כשהמידע על ממדי התופעה לפי בתי חולים יתפרסם, הוא יגרום לטלטלה, זעזוע שאי אפשר לדעת לאן הוא יוביל. אבל הניסיון שלנו בחשיפת מידע מלמד שגם אם פרסום המידע גורם לשבר, בסופו של דבר צומח משהו טוב יותר".
משרד הבריאות: "נפרסם את הדוח לקראת סוף השנה"
רעידת אדמה? תלוי את מי שואלים. "הלסתות לא יפלו", רומז ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ומסגיר כי "יש פערים גדולים, דרמטיים בין בתי החולים. יש בית חולים ספציפי שמוביל במקום הראשון בפער משמעותי. בכל מקרה, מדובר בנתון רפואי חיוני ואנחנו מוכנים לפרסם אותו וגם הצהרנו על כך בבית המשפט. אנחנו בשלב איסוף ועיבוד הנתונים. נהיה מוכנים לפרסם לקראת סוף השנה".
לדברי ד"ר לב, גם הנתון לפיו בין 4,000 ל-6,000 בני אדם מתים בשנה כתוצאה מזיהומים שנרכשו בבתי חולים מבוסס על הערכות בלבד. "קשה לקבוע מה מספרם המדויק של הנפטרים, כי קשה לקבוע במדויק שזאת סיבת המוות. גם בארצות הברית המספרים מבוססים על הערכות. זה כמובן לא מפחית מעוצמת הבעיה, כי אנחנו יודעים שלזיהומים נרכשים השפעה אדירה על תחלואה ותמותה".
מאז התפטרות השרה יעל גרמן ופירוק הממשלה לפני כמה חודשים, תקציבים תקועים, מסקנות אינן מיושמות ורבים מהפרויקטים במשרד הבריאות עצרו מלכת. אך גם על היום שאחרי הבחירות לא בונים שם יותר מדי. "הלוואי שמערכת הבריאות הציבורית הייתה במרכז סדר היום הציבורי", אומר ד"ר לב בצער. "היא לא. נושא הבריאות לא מקבל את המקום הראוי לו. קשה להילחם בתופעת הזיהומים בגלל תשתיות, בגלל צפיפות, בגלל בעיות של כוח אדם. כל הדברים האלה תורמים לתחלואה. אין ספק שללא השקעה דחופה בתחום, מערכת הבריאות בישראל לא תוכל להתקדם".
לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com