(ריבה אילצ'נקו בהלוויית בתה: "לא אשכח את התלתלים שלך")
אל כביש מספר 31 בחלק שבין ערד לים המלח, לא תחזור ריבה אילצ'נקו בזמן הקרוב. אילצ'נקו, בת 39 מתל אביב, הייתה מעורבת בחג הסוכות האחרון בתאונת דרכים מחרידה באזור ים המלח. כלי רכב שנסע בנתיב הנגדי חצה באופן מסוכן קו רצוף, עקף ניידת ומשאית ופגע חזיתית במכונית שבה נסעה עם בני משפחתה. לרוע המזל, במקום לא היה מעקה אבטחה בטיחותי או אמצעי בטיחות נוספים, שהיו יכולים למנוע את התוצאות החמורות של התאונה הקטלנית. אילצ'נקו איבדה באותו הערב את בעלה איגנט ואת בתה מאיה בת הארבע. היא ובתה הנוספת, ליאל בת שש, נפצעו באורח קשה.
היום, חמישה חודשים אחרי התאונה, החלק הבעייתי בכביש מספר 31, שמוגדר "מוקד סיכון", טרם טופל. כמו כן, טרם החל הליך תכנון לביצוע עבודות תשתית במקום, שיוכלו להציל חיי אדם. על פי נתוני עמותת "אור ירוק", באותו קטע כביש קיפחו את חייהם בעשרו האחרון 15 בני אדם ונפצעו עוד כ-300.
2,500 בני אדם מתים מזיהום אוויר כל שנה - ולאיש לא אכפת | החיים עצמם, פרק ראשון בסדרה
"מעבר לפגיעה הפיזית, גם הפגיעה הנפשית היא קשה. גם ההתמודדות עם החיים והשאלה איך ממשיכים מכאן הלאה", אמרה אילצ'נקו לוואלה חדשות. "שלוש פעמים בשבוע אני מגיעה אל בית החולים לטיפולי שיקום ויש לי עוד ניתוחים לעבור. יש לי גם ילדים לגדל ואני צריכה לעשות את זה לבד. לבתי נשברו שתי הרגליים בתאונה וגם היא עדיין מטופלת. יש לי עוד ילד שאני צריכה לטפל בו. זאת מבלי לדבר על עניינים משפטיים, ביטוח לאומי וענייני כספים. אני אמנם כבר לא בבית חולים אבל החיים הנורמליים שהיו לי כבר לא יחזרו".
"למה עדיין אין קו הפרדה בכביש?", תהתה אלצ'נקו. "למה שום דבר לא נעשה?, יש בחירות, אבל בתכל'ס משהו זז? הכול זה דיבורים, כל אחד חושב רק על הכיס שלו, על הכיסא שלו ועל העבודה שלו, לא על החיים עצמם. ביבי מדבר על החיים עצמם? אני לא חושבת שהוא אי פעם הסתובב ברחובות ונכנס לבתים של משפחות במצוקה. אנחנו לא השתתפנו במלחמה. התאונה שבה בעלי ובתי איבדו את החיים הייתה בגלל אזלת היד של המדינה, לא בגלל איראן".
מקום המדינה ועד היום נהרגו בתאונות דרכים, על פי נתוני "אור ירוק", כ-32,320 בני אדם - יותר מכל הרוגי מלחמות ישראל. ב-2014, על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נהרגו 320 בני אדם בתאונות דרכים, 11 הרוגים יותר מאשר בשנת 2013 ו-26 בני אדם יותר מאשר היעד שקבעה לעצמה המדינה - 293 הרוגים לכל היותר. נכון לשבוע שעבר, מספר ההרוגים בשנת 2015 עומד על 68 בני אדם, עלייה של כ-70% מהחודש המקביל אשתקד.
היה ניתן לחשוב כי ההסבר לעלייה במספר ההרוגים נובע מירידה בתקציב משרד התחבורה, אך ההפך הוא הנכון. בחמש השנים האחרונות גדל תקציב משרד התחבורה בכ-50% - 12 מיליארד שקלים בשנת 2010 לעומת 18 מיליארד שקלים בשנת 2015. עם זאת, במקביל הפחיתו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים את הכסף שמועבר למאבק בתאונות הדרכים בשיעור של כ-50% אחוזים. 550 מיליון שקלים הוקצו לנושא בשנת 2008, לעומת 240 מיליון שקלים בשנת 2015.
הסכום שנקבע בתכנית הלאומית שאושרה על ידי מדינת ישראל לטיפל במוקדי סיכון - כמו אותו קטע בכביש מספר 31 שבו נהרסו חייה של ריבה אילצ'נקו - הוא 400 מיליון שקלים, אך בפועל מקצה משרד התחבורה כ-200 מיליון שקלים לטיפול במוקדי סיכון באמצעות חברת "נתיבי ישראל".
אל הקיצוצים הללו מצטרף גם הקיצוץ באגף התנועה של משטרת ישראל. על פי נתונים של המשטרה, תקציב אגף התנועה עומד כיום על 44 מיליון שקלים - שרובם המכריע מגיעים מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
תקציב האגף, על פי התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, היה אמור לעמוד על 160 מיליון שקלים, כשברשותה היו צריכים להיות כ-450 ניידות לאכיפת חוקי התנועה. אל מול המספר הזה עומד הנתון של 250 ניידות משטרה בלבד לאכיפה שקיימות כיום. במכתבים ששלח הניצב הקודם, משה אדרי, ושנחשפו בוואלה חדשות, עולה כי ישנה פגיעה במלחמה בתאונות הדרכים בשל מחסור בכח אדם ובניידות. יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר יעקב שיינין, מסרב להגדיל את התקציב הייעודי של אגף התנועה עקב מחלוקת בדבר פיקוחה של הרשות.
"מסרב להיות הקברן של מדינת ישראל"
על פי חוק הרשות, אגף התנועה מתוקצב בחלקו על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כשבכל שנה נקבע לו תקציב אחר ושונה במועצת הרשות. לאור הקיצוצים בתקציב הרשות עצמה, גם תקציב אגף התנועה ירד.
"ניסו במשך השנים לגמד את הרשות. כך לא היה צריך להיראות המצב, המשטרה הייתה צריכה להיות עצמאית עם תקציב משלה. תפקיד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היה לתקצב כשלים נקודתיים ולא להיות צינור להעברת כספים. אם זאת לא תהיה רשות מקצועית שתוכל לבקר ולעשות, אין ערך לרשות כזאת, אנחנו לא מממנים משרדים ממשלתיים", אמר ד"ר שיינין לוואלה חדשות. "תמרנו במשך שנים את הרשות לחלק כספים במהלך השנים ולשתוק. סגרו את הדילים ביניהם איך להעביר כספים מבלי שלרשות יהיה מה לומר".
"אני מסרב להיות הקברן של מדינת ישראל", הוסיף. "השנה קברנו 320 בני אדם. המדינה הייתה צריכה לקנות לאגף התנועה 450 ניידות. היא לא עשתה את זה, אנחנו קנינו מאה, ומוכנים לקנות עוד מאה מהכסף כיס שיש לנו אבל בפיקוח שלנו. זה נראה לך הגיוני שרשות מזורגגת עם 250 מיליון שקלים תקנה 50% מהניידות של המשטרה? מדינת ישראל, האימפריה הגדולה, שיש לה צבא ב-60 מיליארד שקל, ואני צריך לקנות את הניידות. תקציב משטרת ישראל עומד על 9.5 מיליארד שקל ואני צריך לקנות להם ניידות?".
ביום ראשון הגיע שר התחבורה, ישראל כץ, לכנס שערכה עמותת "אור ירוק" ושעסק בקטל בכבישים. כץ התהדר בכנס בתנופה המשמעותית וחסרת התקדים בפיתוח תשתיות במדינת ישראל והסביר כי השקעה בתשתיות תביא להשפעה ישירה על הבטיחות בדרכים בכבישי ישראל. "גם בהשקעה חסרת תקדים לא פותרים בבת אחת את מה שהטורקים, האנגלים ואבות המדינה לא עשו במשך עשרות שנים", אמר.
כץ התייחס גם לתאונה הקשה בצומת להבים בחודש שעבר, שבה נהרגו שמונה נשים, ואמר: "עד סוף השנה הזו כביש חוצה ישראל דרומה יהיה מוכן לנסיעה ויחליף את כביש מספר 31 בקטע הזה של האזור. אלו פתרונות אמיתיים, אסטרטגיים שמחליפים את טיפולי הטלאי-על-טלאי שהיו עד כה".
בשיחה עם וואלה חדשות התייחסה לדבריו של השר כץ ציפי לוטן, המדענית הראשית ב"אור ירוק", שאמרה: "יש ויכוח על הצבת סדרי עדיפויות, צריך לפעול גם במישור העתידי וגם במישור הנקודתי. גם אם בעוד שלוש שנים התשתית תהיה נהדרת, אי אפשר להתעלם מהבעיות הנקודתיות נכון לרגע זה. חייבים לטפל בתשתיות שיהיו סלחניות לגורם האנושי."
מנכ"ל "אור ירוק", שמואל אבואב, הצטרף לדבריה של לוטן, ואמר: "מעדיפים לטפל בכבישים חדשים ולא בשיקום כבישים מסוכנים כיוון שבכבישים החדשים יש טקסים, אירועים, גזירת סרטים אדומים, יש מעמד לאירועים האלה. לתיקוני כבישים אין הדר ופאר אך יש הצלת חיי אדם".
"לא ייתכן שגוף עם 240 מיליון שקלים ינהל את המשטרה"
ניצב ירון בארי, שמונה לאחרונה למפקד אגף התנועה סירב להתייחס לדברים ואמר כי הוא רק נכנס לתפקיד ועדיין לומד את התחום.
על השאלה איך במצב שבו אגף התנועה נמצא במשבר, המשרד לביטחון הפנים, שאמון על המשטרה, שתקציבה עומד 9.5 מיליארד שקלים, אינו מתקצב את אגף התנועה ומשאיר אותו להיות תלוי ברשות אשר תקציבה ממילא קוצץ, השיב מנכ"ל משרד הפנים רותם פלג: "זה שעובר כסף מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לאגף התנועה זה עיוות שנוצר לפני כמה שנים. כל הכסף הזה היה צריך לחנות אצלנו. לא ייתכן שגוף עם 240 מיליון שקלים יחשוב שהוא מנהל את המשטרה. הדבר הנכון הוא שהסכום הזה ייכנס לתקציב המשטרה ולא יהיה תלוי כל שנה בגחמות של משרד כזה או אחר. צריך שיחליטו מה החלק ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים שאמור להיות מופנה להפעלה השוטפת של אגף התנועה ולהעביר אותו לתקציב המשטרה. אין כסף אחר למדינת ישראל, בטח שלא מתקציב המשטרה או ממשימות אחרות של המשרד לביטחון הפנים".
"הנתונים הרב-שנתיים מוכיחים כי ישנה ירידה במספר ההרוגים"
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "למרות העלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים שנרשמה מתחילת השנה, הנתונים הרב-שנתיים מוכיחים כי ישנה ירידה משמעותית במספר ההרוגים והנפגעים בתאונות. מ-700 הרוגים לפני עשור לכ-300 הרוגים בכל אחת מהשנים האחרונות".
"משרד התחבורה מקדם בחמש השנים האחרונות פרויקטים תחבורתיים-בטיחותיים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. ההשקעה השנתית בפרויקטים אלה מגיעה ל-12 מיליארד שקלים. כל הפרויקטים המבוצעים כיום, ללא יוצא מן הכלל, הם הם בעלי תרומה משמעותית וישירה לבטיחות בדרכים והשפעה חד-משמעית על הצלת חיי אדם. בנוסף לכך מושקעים מידי שנה 200 מיליון שקלים לצורך טיפול נקודתי במוקדי סיכון מידיים ברשת הבינעירונית ו-200 מליון שקלים נוספים במוקדי סיכון עירוניים. בנוסף מושקעים מדי שנה כ-250 מיליון שקלים, בכבישים עירוניים ביישובים הלא יהודיים".
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.co.il