פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משרד הבינוי הכניס 600 מיליון שקל לדיור ציבורי - ורכש רק 43 דירות

      מבדיקת וואלה חדשות עולה כי מתחילת 2014 רכש משרד הבינוי 43 דירות בלבד לטובת הדיור הציבורי, למרות הכנסות של חצי מיליארד שקלים ולמרות התחייבות שר הבינוי להגדיל את מלאי הדיור הציבורי באלף דירות. משרד הבינוי: "166 דירות נמצאות בתהליכי רכישה"

      משרד הבינוי הכניס 600 מיליון שקל לדיור ציבורי - ורכש רק 43 דירות

      (צפו בנשים שנלחמות במצוקת הדיור הציבורי בדימונה)

      יותר מחצי מיליארד שקלים שוכבים כיום בקופת משרד הבינוי לטובת רכישת דירות לדיור ציבורי. אלא שמבדיקת וואלה חדשות עולה כי המשרד רכש 43 דירות בלבד, בעוד שעם הסכום המדובר ניתן לרכוש יותר מ-600 דירות. נוסף על כך, פיילוט של משרד הבינוי, שבמסגרתו זכאים לדיור ציבורי יאתרו בעצמם דירות שהם מעוניינים לרכוש, נחל כישלון חרוץ בגלל קריטריונים בלתי אפשריים שהציב המשרד בפני הזכאים. רגע לפני שיפוג מסתכם הפיילוט ללא רכישה אחת.

      חוק הדיור הציבורי, שמאפשר לזכאים לרכוש את דירותיהם בהנחות גדולות, נכנס לתוקף בינואר 2014 ומאז החלו החברות המשכנות במכירת הדירות. 2,523 הנכסים שנמכרו הכניסו לקופת המשרד 601 מיליון שקלים שיועדו לרכישת דירות חדשות לזכאים, אלא שמאז נרכשו עשרות בודדות בלבד.

      בספטמבר 2014 אישר שר הבינוי, אורי אריאל, כי הכסף המדובר מצוי בקופת המשרד, והתחייב לרכוש 200 דירות באיזורי ביקוש עבור הדיור הציבורי. "כבר בשלב הראשון אנו נרכוש 200 דירות נוספות באזורי ביקוש ובימים הקרובים נצא בקול קורא למתווכים וליזמים על מנת לקבל הצעות לרכישת דירות באזורים שבהם ישנו ביקוש אצל הזכאים העומדים בתור הממתינים", אמר אז השר, שהתחייב להגדיל את מלאי הדיור הציבורי באלף דירות.

      עוד בנושא:
      פעילות חברתיות פוצצו כנס הבית היהודי: "אמהות נזרקות לרחוב"
      הפתרון למצוקת הדיור – רק דרך השוק החופשי. דעה
      דיור ציבורי בדימונה

      חבר הכנסת אורי אריאל ,מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס נותן ליו''ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין את הדו"ח על השריפה בכרמל, יוני 23012 (מגד גוזני)
      התחייב בספטמבר 2014 לרכוש אלף דירות. אורי אריאל (צילום: מגד גוזני)

      משרד הבינוי פעל בכמה מישורים כדי לזרז את רכישת הדירות, אך עתה עולה כי גם אלו לא סייעו בידו. במטרה להימנע ממצב שבו בעלי הדירות מעלים את מחיר הדירה משום שהמדינה היא הרוכשת, יזם משרד הבינוי בדצמבר האחרון פיילוט שמאפשר ל-30 משקי בית לאתר דירה בכוחות עצמם. הפיילוט כוון עבור זכאים לדירה בקומת קרקע או בקומה ראשונה, בדרך כלל בשל מצב רפואי. בינואר יצא הפיילוט לפועל לתקופה של שלושה חודשים, והוא אמור להסתיים בסוף החודש. אולם עד כה, הוא לא הניב תוצאות - ואף דירה לא נרכשה. בעמותת "ידיד", המלווה את תחום הדיור הציבורי זה שנים, אמרו בתגובה כי הם עוקבים אחר התקדמות רכישת הדירות על בסיס קבוע ודורשים התייעלות של הליכי הרכישה, כך שיתרחשו בטווח זמן קצר יותר.

      כעת עולה כי אחת הסיבות לכישלונו היא העובדה שזכאים לדירת שלושה חדרים יכולים לרכוש במסגרתו דירת שני חדרים בלבד. בשל כישלון הפיילוט, יתקיים בימים הקרובים דיון שבו יוחלט אם להציע לזכאים נוספים לקחת בו חלק ולדחות את מועד הסיום.

      דיור ציבורי (עיבוד תמונה)

      במקביל לפיילוט, פרסמה בדצמבר האחרון "עמידר", הזרוע המבצעת של משרד הבינוי, קמפיין שמטרתו לעודד בעלי נכסים למכור דירות למדינה לטובת הדיור הציבורי. מחצית מהדירות שרכש משרד הבינוי מאז 2014 נרכשו בעקבות הקמפיין, שזכה לביקורת רבה בשל עלותו, כשעל פי נתוני עמידר, 500 פניות של בעלי דירות נבדקות בימים אלה ו-200 פניות נוספות נמצאות בהליכי בדיקה ואישור מתקדמים מאוד.

      "אנחנו בהמתנה שנים"

      נתונים אלו לא מעודדים את מי שממתין לדירה בדיור ציבורי, לעתים במשך שנים ארוכות. ילנה, אם לארבעה המתגוררת ביפו, ממתינה לדירה בדיור הציבורי מזה ארבע שנים, ועל אף שהיא מקבלת סיוע בשכר דירה היא לא אופטימית. "אנחנו בהמתנה שנים, וכל חצי שנה כשאני מגיעה לחדש את הזכאות ואת מקומי בתור אנחנו רק מתרחקים ולא מתקדמים, אז אני כבר לא יודעת למה אני ממתינה", אמרה. "שמעתי על הפיילוט, אבל כשהתעניינתי אמרו לי שזה לא רלוונטי אליי, בלי להסביר דבר. אם היו נותנים לי את האפשרות הייתי מחפשת ולא נחה עד שהייתי מוצאת, כשמדובר בקורת גג לילדיי, אעשה הכול".

      גם על הסיוע בשכר דירה בגובה 3,000 שקלים נאלצת ילנה להיאבק שוב ושוב מדי שנה. האישור לסיוע לא מתחדש באופן אוטומטי, ומצריך חזרה על ההליך הבירוקרטי כל שישה חודשים. "אני הולכת לעמידר ומקבלת שם את תעודת הזכאות שאמורה לעבור למשרד הבינוי, אבל באמצע, החומר עובר ל'חלמיש' (החברה המשכנת ביפו - דו"פ), שם לא פעם אבדה הניירת. כך נוצר מצב שבו הייתה תקופה של חצי שנה שבה לא קיבלתי את הכסף וזה היה קשה מאוד, זה אסון לאנשים שנשענים על הכסף הזה". ילנה הודתה כי היא צלחה את המסלול הבירוקרטי המייגע רק הודות לסיוע של עמותת "ידיד", המסייעת לאוכלוסיות מוחלשות.

      דירות עמידר ביפו, מרץ 2015 (ניב אהרונסון)
      "מסתכלים עלינו כמו שמסתכלים על סרט". בניין של עמידר ביפו, היום (צילום: ניב אהרונסון)

      בשל כשלים בהליך הבירוקרטי, הייתה תקופה של חצי שנה שבמהלכה לא קיבלה ילנה את הסיוע והתקיימה אך ורק מקצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי בגובה 3,000 שקלים. מדובר בקצבה המיועדת ל"אם לשניים ומעלה", הגדרה שמקוממת אותה מאוד. "בביטוח לאומי עלות הקיום של משפחה בת שלוש נפשות זהה לעלות קיומה של משפחה עם חמש נפשות, וזה אבסורד גמור - שני ילדים לא אוכלים בבית?", היא אמרה בכעס. בחוסר ברירה מצאה עצמה ילנה אוספת מזון וכל שקל אפשרי מאנשים שהכירה ומכאלה שלא הכירה. "בתקופה הזו לא יכולתי לעבוד בשל בעיות לחץ דם קשות. לא הייתה לי ברירה, ואני, אישה בת 40, נאלצתי לפנות לנשים מבוגרות ברחוב ולבקש עזרה", אמרה כשהיא בוכה מרוב בושה. "לא הייתה לי ברירה, עמדתי בכניסה לבתי כנסת, בכל מקום שנתנו תרומה, כי לא היה לי מה לעשות, ויש לי ילדים שעליי לדאוג להם. עברתי תקופה קשה והבנתי שאי אפשר ככה, אז לא הסתכלתי על הבריאות שלי וחזרתי לעבוד".

      היום מתפרנסים ילנה ומשפחתה משכר של 4,500 שקלים בחודש והשלמת הכנסה של 1,000 שקלים מהמוסד לביטוח לאומי, נוסף על סיוע בשכר דירה. לטענתה, מדובר במציאות לא הגיונית בישראל 2015. "היום, חוץ מאוכל, אני לא יכולה לתת להם דבר", היא אמרה בייאוש. "כשאני שומעת חדשות ורואה כל מה שקורה, אני מבינה שחצי מהאנשים כאן בקושי חיים, וכל האנשים למעלה לא יצליחו לעולם לתפוס איך אנו חיים. מסתכלים עלינו כמו שמסתכלים על סרט. איך יכול להיות שזה המצב? שחוץ מאוכל אני לא יכולה לתת לילדים שום דבר. לא חוגים, לא בגדים ואני עושה כל מה שאפשר וגם מה שאי אפשר. לשמחתי הם לא מרגישים עניים ואני עושה הכול וחיה רק בשבילם, אם הייתה דירה לפחות היה איפה להתחיל, אבל אין וכנראה גם לא תהיה".

      משרד הבינוי: "יירכשו עוד אלף דירות"

      במשרד הבינוי מכירים נתונים מעט שונים, כשלטענתם 166 דירות נמצאות בתהליכי רכישה, מתוכן, 22 במשא ומתן מתקדם לקראת חתימה. "עד כה נרכשו בפועל 43 דירות ועוד כ-166 דירות נמצאות בהליכי חתימת חוזים, כאשר מדי שבוע נוספות להליך רכישות בפועל עד לחתימה הסופית. זאת אחרי שנים ארוכות מאוד שבהן לא נרכשו דירות להגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי. יש לציין כי הליך רכישת הדירות הינו הליך מורכב שכן יש לאתר דירות העומדות בדרישות וההתאמות לזכאים העומדים בתור. עם זאת, קצב רכישת דירות עולה משבוע לשבוע, הודות לשיפור מתמיד בתפעול ומיכון התהליך, וכן ניתוח דוחות ועקומות למידה. במקביל מתקיים פיילוט שעם השלמתו ללא ספק נקבל קפיצת מדרגה בתוצאות רכישת הדירות. משרד הבינוי וחברת עמידר ממשיכים במרץ בהליך רכישת הדירות ועד סוף 2015 תושלם רכישת אלף דירות לדיור הציבורי כאשר על פי תכנית העבודה עוד כאלף דירות צפויות להירכש", כך נמסר מלשכתו של השר אריאל.

      ממשרד הבינוי נמסר: "אנו רוכשים כעת דירות בקצב של בין שלוש וחמש דירות בשבוע על ידי חברה בודדת שזכתה במכרז. מדובר בקצב יפה מאוד, הגבוה מההערכות המוקדמות. כל חוזה לרכישת דירה, בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי, הם הליכים מורכבים, שכן יש לאתר דירות העומדות בדרישות וההתאמות לזכאים העומדים בתור. עם זאת, קצב רכישת דירות עולה משבוע לשבוע, הודות לשיפור מתמיד בתפעול ומיכון התהליך, וכן ניתוח דוחות ועקומות למידה. יש לזכור כי המדינה לא נכנסת לכל עסקה ולכל דירה שנמצאת על המדף, אלא בוחנת שאין ליקויים הנדסיים או חריגות בניה, כך שלמעלה ממחצית מהדירות המאותרות על ידינו נפסלות כבר בשלב בדיקות עמידה בתנאי הסף".

      "אנו מודעים לכך שחברה אחת לא יכולה להשתלט על כל השוק, וכן מניחים כי לא כל הדירות המוצעות למכירה מגיעות אלינו, אלא 'נתפסות' על ידי מתווכים שלא משחררים את הדירות אלינו, אלא מעדיפים לבצע עסקה ישירות מול השוק הפרטי, ולכן, אנו בוחנים בימים אילו יציאה למכרז להוספת זכיינים נוספים שיצטרפו וירכשו עבורנו דירות, לרבות רשתות תיווך עם פריסה ארצית רחבה. כך שנוכל לתפוס נתחים משמעותיים נוספים משוק דירות למכירה יד שניה", הם הוסיפו.