פרס ישראל בחקר הספרות לא יחולק השנה

פרס ישראל בחקר הספרות לא יחולק השנה בעקבות פרישתם של השופטים בוועדה הבוחרת עקב התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו - כך קבע היום (שני) בית המשפט העליון בעתירת אמנים בעניין ביטול מתן הפרס. בג"ץ סירב להכריע בנוגע למתן הפרס בתחומי הקולנוע, השירה העברית ומפעל החיים, ובתשובתו התייחס רק לעמדת המדינה, שהודתה כבר בפתח הדיון כי לא תוקם ועדה חדשה לחקר הספרות.

בג"ץ בתשובתו לא התייחס לבעיות שהעלו שלוש הוועדות הנוספות שחבריהן עתרו לבג"ץ, בהן חשיפת שמות השופטים, דבר שעשוי להפעיל עליהם לחץ ציבורי, והעובדה שלא יספיקו לשלוח רשימת זוכים עד ה-20 במרץ, כפי שהן מחויבות.

עוד בנושא
נתניהו: שופטי פרס ישראל הם "קיצוניים ואנטי ציוניים"
שופטי פרס ישראל קראו לבטל את מתן הפרס
לפיד: "המהומה בפרס ישראל היא תרגיל בחירות של נתניהו"

העותרים (מתחומי הקולנוע, המשחק והתיאטרון) אשר יוצגו על ידי ד"ר עו"ד חיים שטנגר, עו"ד אורי פנטילט ועו"ד ארנון שצמן, טענו בדיון כי מרגע פרסום שמות השופטים והמועמדים "זוהם פרס ישראל", כפי שהסופר המועמד לפרס, חיים באר, טען בנימוקיו. מלבד הסופר דוד גרוסמן שהיה מועמד, ושקרא לבטל את הפרס, הודיעו עוד חמישה מועמדים לפרס כי הם מסירים מועמדותם - סמי מיכאל, חיים באר, יגאל שוורץ, רות דיין ודן מרגלית - אך הם לא השיבו לעתירה ולא הצטרפו לעותרים.

עו"ד שטנגר טען כי פרס ישראל בחקר הספרות דינו כמבוטל, משום שבגלל פירוק הממשלה אין שר חינוך בפועל, פונקציה הנדרשת בשביל לאשר את המועמדים בפרס. ב-5 במרץ פג התוקף של מינויו של נתניהו לשר חינוך זמני במקום שי פירון שהתפטר, כך שאין מי שיאשר את חבר השופטים וכן את המועמדים הסופיים לפרס. ראש צוות השופטים בבג"ץ, השופטת אסתר חיות, הסכימה עם עמדתו.

העמדה של המדינה מהיום מגיעה אחרי שבחודש שעבר פרשו מתפקידם שלושת החברים האחרונים בוועדת פרס ישראל לחקר הספרות - פרופ' ניסים קלדרון, פרופ' אפרים חזן ופרופ' נורית גרץ. באותו מעמד הם קראו למשרד החינוך לפסול את פרס ישראל בתחום. "שהשנה לא יהיה פרס ישראל, ואולי שלקראת השנה הבאה האקדמיה למדעים תבחר את חברי הוועדות", הציעה פרופ' גרץ בשיחה עם וואלה חדשות. "לא משנה באיזו ועדה מדובר, הפרס השנה לא יעשה את העבודה שלו, ואם הייתי במשרד החינוך הייתי מבטלת אותו השנה, עם כל הצער והכאב", הוסיפה פרופ' גרץ טרם נודע דבר ביטול הפרס השנה.

נתניהו התייחס בחודש שעבר לסערה סביב פרס ישראל בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, שבו כינה את חברי ועדת הפרס "קיצוניים" והגדיר אותם כ"קליקה סגורה ואנטי ציונית". הפוסט של נתניהו זכה ליותר מ-2,600 אוהדים ועורר דיון סוער ברשתות החברתיות. חלקם צידדו בדעותיו וחלקם האשימו אותו ברדיפת השמאל ובהתערבות לא מידתית.

הוא השיב לסערה שיצרו דבריו נגד שופטי הפרס, ובחר להמשיך בקו התקיף. "במשך השנים מונו לוועדה הבוחרת יותר ויותר גורמים קיצוניים בעמדותיהם, ובהם גורמים אנטי ציוניים - למשל כאלה התומכים בסרבנות לשרת בצה"ל - ופחות מדי נציגים אותנטיים של חלקים נרחבים אחרים בעם", כתב ראש הממשלה בפייסבוק.

"הרכב הוועדה שבוחרת את הזוכים בפרס ישראל חייב להיות מאוזן ולשקף נאמנה את מגוון הזרמים, העמדות והרבדים המרכיבים את החברה הישראלית", הוא הוסיף אז. "לעיתים קרובות מדי, נדמה היה שחברי הוועדה הקיצוניים מחלקים את הפרסים לחבריהם, בשיטת חבר מביא חבר. מי שלא מזוהה עם הקו שלהם, מי שלא שייך לקליקה שלהם, התקשה מאוד להשתלב בוועדת הפרס או לקבל את הפרס".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com