יום לאחר שהודיעו שלושה מחברי ועדת פרס ישראל לחקר הספרות פרופ' ניסים קלדרון, פרופ' אפרים חזן ופרופ' נורית גרץ כי הם פורשים סופית מתפקידם כשופטים בוועדה, היום (שלישי) הם קוראים למשרד החינוך לפסול את פרס ישראל בחקר הספרות והקולנוע. "שהשנה לא יהיה פרס ישראל, ואולי שלקראת השנה הבאה האקדמיה למדעים תבחר את חברי הוועדות", הציעה פרופ' גרץ בשיחה עם וואלה חדשות.
"לא משנה באיזו ועדה מדובר, הפרס השנה לא יעשה את העבודה שלו, ואם הייתי במשרד החינוך הייתי מבטלת אותו השנה, עם כל הצער והכאב", הוסיפה פרופ' גרץ. גם פרופ' חזן סבור שיש לדחות את הפרס. "נראה לי שיעשו טוב אם ידחו את פרס הספרות וחקר הספרות לשנה הבאה ויקבעו מחדש מי המועמדים", אמר פרופ' חזן. "ממילא לא נותנים בכל שנה פרס בתחום שלנו".
סערת פרס ישראל - עוד כותרות
גם דן מרגלית נוטש את פרס ישראל: "הפרס מזוהם"
יונה אליאן לא חוזרת בה מהתפטרותה
רנן שור: "פרס ישראל התרסק ומשהו עמוק בי נסדק"
שלושת השופטים העבירו מכתב לממונה על פרס ישראל מטעם משרד החינוך, דוד פלבר, שבו הם הסבירו את פרישתם. "עברו שלושה ימים מאז פרסמנו את הודעתנו, ובה התנינו את חזרתנו אל השיפוט במציאת פתרון לבעיית חשיפת השמות. עד כה לא קיבלנו את חוות דעת היועץ המשפטי", כתבו שלושת השופטים. "קיבלנו ממך הודעה שהכנת חוות הדעת מתעכבת, אבל הנזק שנעשה להליכים התקינים בוועדה כבר איננו בר תיקון, ושום הנחיה משפטית לגבי העתיד לא תתקן את המצב שנוצר כעת. מן הרגע ששמות השופטים נחשפו, ועוד יותר מכך אחרי שלושת הימים האחרונים, כל החלטה שנקבל תוכתם בהטיה כזאת או אחרת פוליטית, מקצועית או אישית. התוצאה תהיה פרס שיהיה אפוף בתככים".
"הישג לדמוקרטיה"
הם עוד הסבירו במכתב מדוע אמרו שבכוונתם לחזור לוועדה וחזרו בהם. "כאשר אולץ ראש הממשלה לחדול מן ההתערבות הפוליטית בהליכי הפרס, ראינו בכך הישג לדמוקרטיה, ורצינו לעשות ככל יכולתנו כדי לתקן את הנזק וכדי לשמור על מעמדו של פרס ישראל. לכן הסכמנו לחזור ולכהן כשופטים. אבל שלושת הימים האחרונים, ומה שהתפתח בהם, הוכיחו לנו שהדבר בלתי-אפשרי", כתבו. "אנחנו פורשים רק כאשר מתברר שאין עוד אפשרות לוועדה לקבל החלטה מקצועית והוגנת. רצינו לתקן את הנזק שנגרם לפרס בעבר. אם נשאר בתפקידנו נגרום נזק נוסף לפרס בהווה ובעתיד".
פרופסור גרץ הבהירה כי אינה חוששת מלחצים פוליטיים או אחרים שיופעלו עליהם בעקבות חשיפת שמות השופטים, אלא דווקא מהשיפוטיות סביב בחירת הזוכים בפרס. "הכול הפך לפוליטי ומוכפש, ובתוך הבוץ של ימין ושמאל אי אפשר לפעול", אמרה. "כל מועמד שנבחר יבקרו אם כתב מכתב סרבנות בעברו? אם אמר אמירה אנטי-ציונית? כל החלטה שתיעשה תיכנס לקלחת הפוליטית וזה לא יוסיף יוקרה וכבוד לא לפרס ולא לזוכה".
פרופ' חזן התייחס להחלטת פרופ' אבנר הולצמן, אחד השופטים שנפסלו מהוועדה והוחזרו, לחזור לשפוט בפרס אף שכלל השופטים הפורשים, והוא ביניהם, פרשו ממנו כאות הזדהות עם פסילתו. "כל אחד לפי הרגשתו יפעל, אני לא מצפה שיפרשו בעקבותינו", אמר פרופ' חזן. "קודם זה היה אקט של סולידריות, אבל עכשיו זה עניין תחושתי".
בניגוד לעמדתו של פרופ' הולצמן, השופט השני שנפסל מוועדת הפרס לספרות יפה והוחזר לתפקידו, פרופ' אריאל הירשפלד, הבהיר לוואלה חדשות כי גם המשך השתתפותם בוועדה אינה ודאית. "התנינו את חזרתנו בכך שיחזרו כל הסופרים שהסירו את מועמדותם לפרס. כל עוד זה לא יקרה לא נראה לי שנחזור", רמק פרופ' הירשפלד. "אנחנו עדיין לא ישבנו על זה, ואני צריך לשוחח על כך עם שאר חבריי לוועדה, אבל יש בעיה גדולה בחשיפת שמות המועמדים והשופטים. הפרסים צריכים להיות חסויים, ומהרגע שהם לא הם בעייתיים מאוד. לדחות את הפרס לשנה הבאה יכול בהחלט להיות הפתרון הנכון".
גורמים במשרד החינוך מסרו: "שר החינוך או ממלא מקומו רשאים להקים ועדה חלופית לפי תקנון הפרס".
ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.