פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם נאום נתניהו דווקא עוזר לאובמה לאשר את "ההסכם הרע"?

      בואו נדבר תכלס: נאום נתניהו נועד לשכנע 15 סנאטורים דמוקרטים לעבור צד ולתמוך בחקיקה נגד ההסכם המתגבש. התגובות אחרי הנאום גרמו דווקא לסחף בכיוון ההפוך. המתווה שהציג להסכם עם איראן לא ריאלי, ואת כל הדברים הוא צפוי לשמוע בימים הקרובים מגורמים בבית הלבן

      האם נאום נתניהו דווקא עוזר לאובמה לאשר את "ההסכם הרע"?
      צילום: רויטרס, עריכה: מתן חדד

      עשר שעות לפני נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול בקונגרס, הצהירה העיתונאית קרוליין גליק, תומכת נלהבת של נתניהו - שאף הוצע לה מקום משוריין ברשימת הליכוד לכנסת - כי המבחן היחיד להצלחתו הוא אם יצליח נתניהו לשכנע די סנאטורים לתמוך בחקיקה שתסכל את הסכם הגרעין עם איראן. על פי המבחן הזה, אפשר לומר הבוקר (רביעי) כי נראה שלמרות הרטוריקה המשכנעת, מחיאות הכפיים הנלהבות והעלייה הצפויה בסקרים, נתניהו נכשל במשימה העיקרית שלו.

      עוד על ביקור נתניהו בוושיגנטון:
      אובמה על נתניהו: לא הציע "אלטרנטיבה מעשית" לשיחות עם איראן
      הרצוג בעוטף עזה: נאום נתניהו מחבל קשות ביחסי ישראל-ארה"ב
      בזמן נאום נתניהו: אובמה יערוך שיחת ועידה עם מנהיגי אירופה

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נואם בקונגרס. 3.3.2015 (רויטרס)
      60 חברי קונגרס דמוקרטים החרימו את הנאום. נתניהו בקונגרס (צילום: רויטרס)

      כדי לסכל את הסכם הגרעין עם איראן, נתניהו צריך היה לשכנע 15 סנאטורים דמוקרטים להצטרף לאחת מכמה יוזמות חקיקה שנועדו להקשות מאוד על נשיא ארצות הברית ברק אובמה להגיע להסכם. למה 15? כי הנשיא אובמה מתכוון להטיל וטו על כל חקיקה שתפגע בחירות המוחלטת שיש לו כיום בנוגע להסכם עם איראן, ובארצות הברית רק חקיקה שזוכה לתמיכתם של שני שלישים מהסנאט, כלומר 67 סנאטורים, יכולה לגבור על וטו נשיאותי. בסנאט הנוכחי חברים 52 רפובליקנים, והם צפויים לתמוך בחקיקה מסוג זה, אולם כדי לנטרל את הווטו הנשיאותי דרושה הצטרפותם של 15 דמוקרטים.

      עבור הסנאטורים הדמוקרטים אין זה דבר פשוט לצאת באופן הצהרתי ומופגן נגד מדיניות החוץ של נשיא מכהן. ואולם, למרות הקושי, יש קבוצה לא קטנה של סנאטורים המסתייגת מפרטי הסכם הגרעין המתגבש, כפי שהציג אותם נתניהו אתמול בנאומו. הבעיה היא שדווקא הנאום שנועד כביכול לשכנע אותם, גורם בפועל לסחף בכיוון ההפוך. ההתנהלות העקומה, המזלזלת והבלתי-דיפלומטית בעליל של נתניהו סביב הנאום נתפסת בארצות הברית כהזדהות חריגה של ראש ממשלת ישראל עם מפלגה אחת בפוליטיקה האמריקנית, על חשבון המפלגה האחרת.

      נתניהו ניסה בנאומו לתקן את הנזק הגדול שנגרם ליחסים בינו לבין המפלגה הדמוקרטית, אבל נראה שדברי החנופה שלו לדמוקרטים בתחילת הנאום היו בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי". כ-60 חברי קונגרס דמוקרטים החרימו את נאומו – כמעט רבע מכלל חברי הסיעה. זהו שיא של כל הזמנים להחרמת נאום של מנהיג ישראלי בארצות הברית. אלה שבכל זאת הגיעו לנאום יצאו ממנו בתחושות קשות. מנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, אמרה לאחר הנאום: "בתור תומכת ותיקה של ישראל, כמעט בכיתי במהלך הנאום. איזה זלזול באינטליגנציה של ארצות הברית, כמה התנשאות".

      נאום נתניהו במספרים (עיבוד תמונה)

      הכותרות בישראל התמקדו לאחר הנאום בתגובה המזלזלת של הנשיא אובמה שאמר כי "נתניהו לא חידש דבר", אבל התגובה הזועמת של פלוסי הייתה משמעותית הרבה יותר. היא מסמלת את התחושה הרווחת במפלגה הדמוקרטית: עלבון, כעס, חוסר אמון. לא כך יצליח ראש הממשלה לסחוף 15 סנאטורים דמוקרטים לצאת נגד הנשיא שלהם. בלשכת נתניהו התגאו אמש בכך שהסנאטורית הדמוקרטית הוותיקה דיאן פיינסטיין אמרה לאחר הנאום כי יש להאריך את תוקפו של ההסכם המתגבש לכ-15 שנים לפחות, אבל התעלמו בנוחות מהדברים הנחרצים והקשים של אותה סנאטורית נגד ראש הממשלה.

      העיתונים החשובים בארצות הברית היו חלוקים לגבי הנאום באופן שניתן היה לחזות מראש. ה"ניו יורק טיימס", בעל הנטייה השמאלית, כינה את הנאום "בלתי-משכנע", ובמאמר המערכת שלו נכתב: "נתניהו לא הציע שום דבר חדש, מה שהבהיר כי הופעתו נועדה כל כולה לצייר אותו כמנהיג קשוח לקראת הבחירות בישראל". את דרישתו של נתניהו להסכם טוב יותר עם איראן כינו בעיתון "חלולה", והוסיפו כי "נתניהו בבירור לא רוצה כל משא ומתן, והוא נכשל בניסיון להציע אלטרנטיבה הגיונית שיכולה לעצור את תכנית הגרעין האיראנית".

      נתניהו הותקף במאמר גם על תמיכתו בפלישה לעיראק ב-2002, שחיזקה באופן משמעותי את מעמדה של איראן במזרח התיכון. בעיתון הזכירו כי נתניהו הופיע בפני הקונגרס בשנת 2002 ואמר כי הפלתו של סדאם חוסיין תשנה לטובה את המזרח התיכון – ובפועל הפלישה לעיראק חיזקה את מעמדה של איראן והובילה לעלייתם של ארגוני טרור קיצוניים כגון דאעש. המאמר נחתם בקריאה מפורשת לקונגרס שלא להיענות לנתניהו, אחרת יישאו חבריו באחריות למלחמה נוספת במזרח התיכון.

      נשיא ארצות הברית ברק אובמה מגיב לנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 03 במרץ 2015 (AP)
      האלטרנטיבה היחידה להסכם היא מלחמה. אובמה מגיב לנאום נתניהו, אתמול (צילום: אי-פי)

      לעומת זאת, ה"וושינגטון פוסט", בעל הקו המרכזי יותר, פרסם מאמר מערכת תחת הכותרת "הבית הלבן צריך להשיב לטענותיו של נתניהו". המאמר לא אימץ את טענותיו של נתניהו, אולם הוא קרא לנשיא אובמה ולבית הלבן להשיב להן בצורה רצינית ומסודרת, במקום להתקיף את נתניהו על התנהלותו הפוליטית או על תמיכתו השגויה בעבר בפלישה לעיראק. בממשל אובמה קראו והפנימו. בימים הקרובים הממשל מתכוון לתדרך סנאטורים וחברי קונגרס עם תשובות לדברי נתניהו, והטיעון המרכזי יהיה חד ופשוט: האלטרנטיבה היחידה להסכם המתגבש בימים אלה עם איראן היא מלחמה. רוב הציבור האמריקני, ובעיקר מצביעי הדמוקרטים, לא רוצים מלחמה נוספת במזרח התיכון אחרי הכישלונות בעיראק ובאפגניסטן. עם הטיעון הזה יהיה קשה להתווכח.

      הציג בפעם הראשונה מתווה כלשהו להסכם עם איראן

      לזכותו של נתניהו יש לציין כי בנאום אתמול הוא הציג בפעם הראשונה מתווה כלשהו להסכם עם איראן, וזאת בניגוד לשנים האחרונות, שבהן התמקד אך ורק ב"מה לא", מבלי לציין "מה כן". אלא שהדרישות שהציב נתניהו משולות למעשה להחלפת המשטר באיראן, פעולה קשה ומסובכת ששום מדינה בעולם כיום אינה מחויבת אליה. הבית הלבן מודע לכך שאם תאמץ ארצות הברית את המדיניות של נתניהו, המעצמות האחרות בעולם – ובראשן סין ורוסיה – יפרשו מהקואליציה הבינלאומית להפעלת סנקציות על איראן, ויחלו להעמיק באופן חד-צדדי את היחסים הכלכליים עם הרפובליקה האיסלאמית. במצב כזה הלחץ הבינלאומי על איראן יקרוס, מבלי שהיא תצטרך לוותר על דבר מתכנית הגרעין שלה.

      בינתיים, הרפובליקנים מנצלים את ביקורו של נתניהו כדי לנסות ולקדם מחדש חקיקה שתכשיל את השיחות, ואילו הדמוקרטים – כולל אלה שתומכים באופן עקרוני בקו קשוח יותר כלפי איראן – ממהרים להסתייג. רק אתמול בערב הודיעו שלושה סנאטורים דמוקרטים שהיו שותפים בעבר ליוזמות חקיקה קשוחות נגד איראן, כי הם מסתייגים מכל ניסיון לקדם יוזמות כאלה בשבועות הקרובים, בשעה שהמשא ומתן עם איראן עדיין בעיצומו. מספר הקסם 67 – שחייב להתבסס על תמיכה של 15 דמוקרטים – לא נראה כרגע בהישג יד, לא מעט בזכות המחלוקת המפלגתית הקשה סביב נאומו של ראש הממשלה.

      לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il