יותר מפעם בשנים האחרונות יצא לי לבקר ב"ועידת המדיניות" (Policy Conference) של איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, כמרצה אורח. קשה להסביר את התחושה במקום הזה במהלך ימי הוועידה, למי שלא יצא לו לבקר כאן: אלפי אנשים, רובם יהודים, אך גם לא, שמגיעים לוושינגטון לשלושה ימים כדי להביע תמיכה בישראל.
האווירה מחשמלת, מרגשת ומלהיבה ובמידה רבה יכולה להמחיש עד כמה הקשר בין ארה"ב וישראל חזק. אי אפשר להישאר אדיש כאשר אלפי אמריקנים שרים את "התקווה", צופים בשלל המצאות ישראליות ומקשיבים לסיפורים אנושיים יוצאי דופן מישראל. הפעם, אני חייב לומר, זו ועידה יוצאת דופן עבורי בהשוואה לוועידות אחרות, ברמה הלאומית וברמה האישית.
עוד על סערת הנאום
נתניהו נחת בוושינגטון: בקונגרס לא מכירים את פרטי ההסכם
זריף: ההפחדות של נתניהו לא ימנעו את ההסכם עם המעצמות
אובמה בראיון נדיר - בזמן נאום נתניהו בוועידת איפא"ק
ברמה הלאומית, הנאום השנוי במחלוקת של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס בהזמנת יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני ג'ון ביינר, הצליח לעורר בוושינגטון מהומה לא קטנה. נכון, מספר המשתתפים בוועידה גבוה, אולי אפילו הגבוה יותר אי פעם.
ועדיין, העימות שאליו דהר נתניהו ביודעין, פוגע באחד העקרונות החשובים ביותר שעליהם מתבססים הארגונים היהודים בארה"ב - התמיכה הדו-מפלגתית בישראל. הבחירה של ראש הממשלה במסלול ההתנגשות עם הנשיא האמריקני ברק אובמה, יוצרת תחושה מוטעית שהתמיכה בישראל הפכה לעניין של מפלגה מול מפלגה, רפובליקנים מול דמוקרטים. הביקור הזה יגרום לנזק בעתיד ליחסים בין שתי המדינות ולאיפא"ק יהיה נדבך קריטי בשיקומם.
האנשים הללו, שרבים בישראל לא יודעים כלל מה תפקידם, ייאלצו בלית ברירה לכבות את השריפות שנתניהו ידליק. האבסורד הוא שהביקור והנאום של נתניהו, דווקא דוחקים הצדה את הדיון בעצירת הגרעין האיראני, ובמקום עומדים במרכז יחסי נתניהו-אובמה.
מול 15 אלף צופים
ברמה האישית - התבקשתי הפעם למשהו מעט יוצא דופן. לרוב אני מרצה באיפא"ק מול קבוצות מצומצמות, יותר או פחות, החל מכמה עשרות אנשים ועד כמה מאות. בהרצאות הללו אני נדרש להציג את תמונת המצב של המזרח התיכון מנקודת המבט שלי כפרשן לענייני ערבים: החברה הפלסטינית, לבנון וחיזבאללה, מצרים ועוד.
אבל השנה נדרשתי לראיין על הבמה המרכזית איש מיוחד, "הנסיך הירוק", מוסעב חסן יוסף, בנו של שייח חסן יוסף שנחשב לראש החמאס בגדה. בזמנו חשפתי את סיפורו כסוכן שב"כ ואנשי איפא"ק חשבו ששיחה "אינטימית", בינינו יכולה לעניין את תומכי הארגון. אז זהו, שזה לא היה כל כך אינטימי. רק 15 אלף איש בערך באולם בגודל איצטדיון. אותו פורום ממש שיהיה כאן היום בערב (שעון ישראל) כדי לשמוע את נתניהו, אותה במה (לא אותה בלורית שיער).
אני מודה, היו לי לא מעט פרפרים בבטן לפני העלייה לבמה המרכזית עם הרבה חששות מפני "פאשלות", החל מאנגלית לא טובה מספיק ועד בלק אאוט אל מול כל אותם אלפי אנשים. האולם מוקף 360 מעלות במסכי וידאו ענקיים ורק המחשבה על זה גרמה לי לפיק ברכיים. נו, בסוף, זה עבר חלק. "הנסיך הירוק", מסעב, כיאה לנסיך, איחר והגיע בשנייה האחרונה אבל למרבה הפלא, השיחה באמת הפכה ל"אינטימית", זורמת ואפילו מעניינת עבורי. כמו תמיד, מסעב יוסף לא מפסיק להפתיע אותי והפעם היו אלה ההתבטאויות המרגשות כל כך על ישראל ועל הקשר שלו למדינה. אז איך זה לדבר מול 15 אלף איש? לא כל כך יודע. היה חושך ולא ראיתי אותם.
לפניות לכתב אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com
