משרד המשפטים קורא לממשלה להפסיק את תקצובה הישיר של החטיבה להתיישבות ולהשיב לעצמה את הסמכויות הנוגעות לעיצוב המדיניות, הפעלת שיקול הדעת ויצירת סדרי העדיפויות בנושא ההתיישבות. חוות הדעת החריפה ששלחה אתמול (חמישי) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, מייצגת את עמדתו של היועמ"ש, יהודה וינשטיין.
חוות הדעת, שהוגשה תחת הכותרת "ככה לא בונים חומה", גובשה בתום עבודה של ועדה בראשותה של זילבר שבחנה היבטים שונים הקשורים בפעילותה של החטיבה להתיישבות, השייכת להסתדרות הציונית. לפי חוות הדעת, הימצאות סמכויות הנוגעות לתחום ליבה שלטוני מובהק ההתיישבות, בידי החטיבה, יוצרת כשל משמעותי ביכולת המשילות של הממשלה. זאת, מפני שנפגעת יכולתה האפקטיבית של הממשלה לקבוע בעצמה את מדיניותה ואת סדרי העדיפות בתחום ההתיישבות, המשפיע על מגוון תחומים נוספים במרחב הכפרי ובהם פיתוח התעשייה, החקלאות, התשתיות, איכות הסביבה, החינוך, התיירות ועוד.
עוד ידיעות בוואלה חדשות:
וינשטיין החליט: בדיקה על הוצאות מעון נתניהו - לאחר הבחירות
מכות מתחת לחגורה ומשפטים שיהפכו לקאלט: רגעי השיא של העימות
כך תנסה המשטרה לפענח את השוד האלים שהפך לתיק רצח
החטיבה להתיישבות הוקמה בשנת 1971 והיא אחד הגופים המרכזיים העוסקים בקידום ובטיפול בנושאים הקשורים בהתיישבות ובמרחב הכפרי. ההסתדרות הציונית קיבלה על עצמה לקדם את פיתוח ההתיישבות באזורי יהודה, שומרון, עזה, בקעת הירדן והגולן, כאשר כל תקציבה לשם כך מקורו בתקציב המדינה. עד לשנת 1992 פעלה החטיבה להתיישבות כחלק בלתי נפרד מהמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, ועד לשנת 2000 לא עוגנה ההתקשרות בין ממשלת ישראל לחטיבה להתיישבות בהסכם.
מגוון התפקידים אותם מבצעת החטיבה להתיישבות הוא רחב החל משלב התכנון וההקמה, דרך מעורבות בקליטת התושבים ובחיי הקהילה וכלה בהקצאת משאבים מגוונת לשם מתן פתרונות ופיתוח תעשייתי, חקלאי ועסקי.
"קביעת מדיניות בנושא ההתיישבות - תחום שלטוני מובהק"
"נוצר מצב שהחטיבה אינה רק גוף ביצוע, אלא גוף שבפועל קובע מדיניות, מפעיל שיקול דעת רחב, לצד הקצאת משאבים בהיקפים משמעותיים ולצרכים מגוונים לישובים, לחקלאים, לבעלי עסקים, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, מוקדי תיירות ועוד, באופן החוצה תחומי אחריות ממשלתיים של משרדי ממשלה", נכתב בחוות הדעת. "לא ניתן להעביר את סמכות שיקול הדעת עצמה בנושאי ליבה שלטוניים מובהקים ובהיקפים בהם מדובר בענייננו. קביעת מדיניות ויצירת סדרי עדיפויות בנושא ההתיישבות הם תחומים שלטוניים מובהקים אשר העברתן לגוף אחר עולה כדי אצילה אסורה. הבעייתיות שבאצילה אסורה זו מתעצמת נוכח רגישותה וחשיבותה של סוגיית ההתיישבות והקצאת המשאבים והמקרקעין הכרוכות בה והדבר עשוי להביא לכשל משמעותי ביכולת המשילות של הממשלה, מאחר שנפגעת יכולתה האפקטיבית להשפיע ולקדם בעצמה את מדיניותה וסדרי עדיפויותיה בתחומי ההתיישבות".
בסיס תקציבה של החטיבה הוא בחוק התקציב תחת סעיף תקציב ראשי "משרד ראש הממשלה". בשנת 2014 בסיס התקציב עמד על 58 מיליון ששקל. אולם, בסיס התקציב מהווה אך חלק קטן מהתקציב הכולל המועבר לידי החטיבה. שכן, בשנים האחרונות היה תקציבה הכולל של החטיבה גבוה עד פי עשרה מבסיס התקציב ועמד על סדר גודל של 500-600 מיליון שקל בשנה. כאשר, רובה של יתרת התקציב שמעבר לבסיס התקציב הועבר ישירות לחטיבה ממשרדי הממשלה השונים, באמצעות משרד האוצר ובכפוף לאישורה של ועדת הכספים. היקף תקציבי זה מעיד על הכוח והעוצמה, היקף הסמכות והמרחב העצום לקידום וקביעת מדיניות שהופקדו בידי החטיבה.
"העברת כספים במתכונת ישירה זו ובהיקפים משמעותיים אלו לגוף שאינו ממשלתי, מחדדת את הבעייתיות והקושי שתוארו לעיל בדבר היקף האצילה של הסמכויות בפועל לחטיבה", נכתב. "השילוב בין שליטה וניהול תקציבים בסדרי הגודל האמורים לצד עצמאות מופלגת בקביעת מטרות ההקצאה שלהם על ידי החטיבה ללא מעורבות ממשלתית הולמת עולה כדי אצילה אסורה. אשר על כן הממשלה אינה יכולה להמשיך ולתקצב את החטיבה באופן זה". הדבר מוביל, נכתב בחוות הדעת, "ליכולת בקרה מצומצמת מאוד של הממשלה על הגוף אותו היא הגדירה כזרוע ביצועית ליישום החלטותיה ואשר אותו היא מתקצבת באופן מלא".
השר אורי אריאל הגיב להמלצה ואמר כי "גם כאשר יש ביקורת, הפתרון אינו פירוק והרכבה אלא הגברת שקיפות ובקרה. בכוונתי לדרוש מראש הממשלה לקיים דיון דחוף בעניין".
חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני), שבמסגרת פעילותה בוועדת הכספים התנגדה להעברת כספים לחטיבת ההתיישבות, בירכה על חוות הדעת. "המאבק שלי בשנה האחרונה לחשיפת תקציבי החטיבה להתיישבות הביא לחשיפת המנגנון הסודי לגניבת כספי המסים שלנו, שבמקום להגיע לפריפריה הועברו למקורבים, לחלוקת ג'ובים ולפיטום קבוצות אינטרס סחטניות", אמרה. "הוכחנו שאיפה שאין שקיפות - יש שחיתות. אני מברכת על החלטת משרד המשפטים ומבטיחה להמשיך ולחשוף מה עושה כל גוף שמקבל מימון מהמדינה בכספי המסים של אזרחי ישראל וקוראת ליועמ"ש לבדוק את מעורבותם של אלה שתמכו בהעברות הכספים לחטיבה להתיישבות ואת האינטרסים שעמדו מאחוריהם".
בשלום עכשיו אמרו כי מדובר ב"צעד חשוב בדרך לסגירת מוחלטת של החטיבה להתיישבות שהפכה לקופה הפרטית של ראשי המתנחלים". לדבריה, "דרישת היועמ"ש לשקיפות תחשוף סוף סוף לאן הולכים כספי המסים של האזרח הישראלי ותוכיח את הטענה שבהתנחלויות אין משבר דיור, אין בעיה של תקציבים ואפשר להוציא מיליון שקלים על ניסור בתים והרחבת התנחלויות ומאחזים".
בארגון "יש דין", אמרו כי מדובר ב"צעד מתבקש". לדברי זיו שטהל, מנהלת מחלקת מחקר, "מדובר בצעד מתבקש לנוכח מעורבותה רבת השנים של החטיבה להתיישבות בהקמה ובקיום המאחזים הבלתי מורשים, תוך הפרה בוטה של החוק הישראלי והבינלאומי. עם זאת, חשוב להדגיש כי האחריות לפיקוח על החטיבה היתה ונותרה של הממשלה, שאפשרה עד כה את פעילותה הבלתי-חוקית בהעלמת עין. יתרה מכך, הכפפת החטיבה למדיניות ממשלתית של תמיכה בהתנחלויות והכשרה של מאחזים, לא תביא לשמירה על שלטון החוק בשטחים".
בהכנת הידיעה השתתף שבתי בנדט.
(עדכון ראשון: 23:24)