אם להאמין למסרים הפומביים שנשמעו אמש (שני), בתום סבב השיחות בז'נבה, הרי שנציגי איראן וארה"ב התקדמו באופן משמעותי במשא ומתן הקדחתני, הנועד לסלול את הדרך לחתימת הסכם הגרעין. השיחות התקיימו בדרג גבוה, בנוכחות נציגים בכירים משתי הממשלות, בהם חוסיין פרידון - אחיו של נשיא איראן רוחאני - וראש הוועדה לאנרגיה אטומית, עלי אכבר סאלחי.
שני הצדדים מדגישים כי נותרה עוד "דרך ארוכה". הבית הלבן אף הבהיר אמש כי הסיכוי לחתימת הסכם אינו גדול מ-50%. ואולם, גם הגורמים השמרניים ביותר באיראן, בהם יו"ר הפרלמנט עלי לאריג'אני, הביעו בתקופה האחרונה אופטימיות באשר לסיכויים שההסכם, גם אם יידחה, ייחתם בסופו של דבר.
תאריך היעד לגיבוש הסכם העקרונות הפוליטי הוא סוף חודש מרץ, והתאריך לחתימת הפרטים הטכניים הסופיים הוא 1 ביולי. מחוקקים רפובליקנים בקונגרס מאיימים להטיל עיצומים חדשים על איראן בחודש הבא, אך הנשיא, ברק אובמה, הודיע כי יטיל וטו על כל יוזמה שכזו.
על פי דיווח של סוכנות הידיעות אי-פי, שפורסם אמש בתום השיחות בז'נבה, ארה"ב מציעה לאיראן הקלה הדרגתית בעיצומים במשך 20 שנה מרגע חתימת ההסכם. איראן דורשת הקלה מהירה יותר, שתתפרש על פני 10 שנים. לפי הדיווח החדש, ארה"ב שואפת לצמצם את מספר הסרכזות של איראן ל-6,500. בישראל, מנגד, דורשים שאיראן תגיע למצב של "אפס סרכזות".
בשבוע הבא ייצא ראש הממשלה נתניהו לנאום בקונגרס, וידרוש להחמיר את העיצומים על איראן, בטענה שההסכם המתגבש עמה הוא "הסכם רע". מהן נקודות המחלוקת העיקריות שנותרו בין הצדדים, ומהי עמדתה של ישראל בנוגע לסעיפי ההסכם המתגבש?
