הערבות ההדדית בקיבוצים קמה לתחייה: "מודל למדינה"

קיבוצים רבים מתקשים לעמוד בתשלומי "פנסיית המינימום", שאותה הם מחויבים להעביר לחבריהם שיצאו לגמלאות. אלא שקרן חדשה שהקימה התנועה הקיבוצית מבקשת לשים לכך סוף ולהעביר כספים מקיבוצים מבוססים לחלשים. "לא יתכן שחברים יישארו לא קיום בסיסי"

עד אמצע שנות ה-80', המושג "פנסיה" היה זר ומוזר עבור הקיבוצניק הממוצע (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

מאז שהחל תהליך ההפרטה בקיבוצים, החלה להתפורר גם הסולידריות בין קיבוץ אחד למשנהו. בעבר הרחוק, כשהקיבוצים סרו למרותה של הנהגה מרכזית, פרסה התנועה הקיבוצית רשת של תמיכה ועזרה הדדית בין הקיבוצים. אלא שלאחרונה התעורר הצורך להחיות משהו מאותו דגם ישן שבו קיבוצים מבוססים תומכים בקיבוצים חלשים. קרן לסיוע הדדי בשם קרן סל"ע, שהקימה התנועה הקיבוצית לפני כמה חודשים, החלה לפני שבועיים להעביר כסף ל-40 פנסיונרים, אשר הקיבוצים שבהם הם חברים לא מסוגלים לשלם להם את פנסיית המינימום המתחייבת על פי התקנות.

"היישום של קרן סל"ע והדאגה של הקיבוצים החזקים לחברים הוותיקים בקיבוצים החלשים יותר מוכיחה פעם נוספת שבשנת 2015 ערבות הדדית בקיבוצים היא דרך חיים", אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, איתן ברושי.

עוד בוואלה! חדשות:
הכוורת של מני נפתלי: חמישה עורכי דין ויועץ תקשורת
ישראלים בחו"ל: המנדטים האבודים של הבחירות
בוקר קטלני בדרכים: גבר בן 30 נהרג בתאונה ליד רחובות

עוד בוואלה! NEWS

מהייטק ועד למשרדי ממשלה: התואר שיפתח לכם דלת לעולם מרתק ומרגש

בשיתוף המכללה האקדמית כנרת
לכתבה המלאה

לפי רשם האגודות השיתופיות, פנסיית המינימום אמורה לאפשר את מילוי הצרכים הבסיסיים של הזקן בקיבוץ. על פי נוסחה שגובשה לפני כמה שנים, כל חבר קיבוץ זכאי לפנסיית מינימום בסך 40% אחוז מהשכר הממוצע במשק, כ-3,650 שקלים. סכום זה אינו כולל קצבת ביטוח לאומי בגובה 2,230 שקלים. הקרן משלימה לפנסיונרים את הסכום החסר, כל עוד הוא לא עולה על 80% מפנסיית המינימום העומדת על סכום של 2,920 שקלים.

עד אמצע שנות ה-80', המושג "פנסיה" היה זר ומוזר עבור הקיבוצניק הממוצע. באותן שנים, היה נדמה שהקיבוץ יחיה לנצח, והמשך קיומו הוא שיבטיח את ביטחון חבריו, צעירים וקשישים כאחד. חברי הקיבוץ לא יצא לגמלאות והם המשיכו לעבוד כל עוד היו מסוגלים לכך. אם עובד הפלחה התעייף מעבודה בשדה, דאגו בקיבוץ למצוא לו מלאכה אחרת שתתאים לצרכיו. לפיכך, מרבית הקיבוצים בכלל לא הפרישו כסף לקופות פנסיה. וגם אלו שכן דאגו ליום סגריר, נאלצו לוותר על קופות הפנסיה בגלל המשבר הכלכלי העמוק שתקף את הקיבוצים בשנות ה-80'. הסדר השבת החובות למדינה שהתגבש באותם ימים עמד לפני הצורך לדאוג לפנסיה למייסדי הקיבוץ.

בתנועה הקיבוצית יש היום כ-15 אלף גמלאים. קיבוץ כינרת (צילום: ערן גילווארג)

במקביל, הוליד המשבר את תהליך ההפרטה וחלוקת המשכורות. אלא שמרבית הפנסיונרים נפלטו מעולם העבודה ולא היו זכאים למשכורת. מצב הביש הביא להקמת מנגנון שמחייב את הקיבוצים לשלם "פנסיית מינימום". ועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה לנושא הפנסיה בקיבוץ המתחדש, בראשותו של ח"כ אילן גילאון (מרצ), המליצה בזמנו לשנות את נוסחת הפנסיה בקיבוץ כך שתתחשב בוותק החבר ובשכר הממוצע בקיבוץ, ולא תצמידה למדד השכר הממוצע במשק, שלא משקף את הזכויות שצבר חבר הקיבוץ. ההמלצות עדיין לא התקבלו, אולם הפנסיה עלתה מ-35% אחוז מהשכר הממוצע במשק ל-40%.

בשנות ה-90' החל להיחלש גם המנגנון המרכזי של התנועה הקיבוצית. וכך, לא רק הפערים בתוך כל קיבוץ וקיבוץ התרחבו, אלא גם בין קיבוצי התנועה עצמם. בעבר קיבוצים חזקים היו מסייעים כלכלית לקיבוצים צעירים ולקיבוצים חלשים כלכלית וחברתית. פעמים רבות משפחות חזקות מקיבוצים ותיקים אף היו נשלחות ל"שנת שירות" בקיבוץ צעיר ומרוחק.

"לא יתכן שחבר אחר יישאר ללא אפשרות לקיום בסיסי"

בתנועה הקיבוצית יש היום כ-15 אלף גמלאים, שמהווים כ-30% מכלל אוכלוסיית חברי הקיבוצים. עם ההתייצבות הכלכלית במרבית הקיבוצים, הצליחו קיבוצי התנועה לעמוד במחויבותם להפריש את "פנסיית המינימום", אולם בשלושה קיבוצים עדיין מתקשים לעמוד בכך. לדברי ברושי, "בתנועה הבינו שלא יכול להיות מצב שחבר אחר יישאר ללא אפשרות לקיום בסיסי. לכן ראינו הכרח בהקמת קרן לעזרה הדדית. מחצית מהסכום בקרן מועבר מקיבוצים שיש להם את היכולת הכלכלית ואת המודעות חברתית לעשות זאת. שדות ים, לדוגמא, שבעבר היה במצב קשה, הוא היום קיבוץ חזק, וחבריו העבירו לקרן 4.5 מיליון שקלים".

קיבוצים נוספים שהעבירו כסף לקרן הם חותרים, כפר בלום ויזרעאל. את המחצית השנייה של הקרן משלימים הארגונים הכלכליים של הקיבוצים. "כעת התנועה בקשר עם קיבוצים נוספים שיש להם יכולת לסייע ויש בכוונתנו לפעול לרציפות הפעלת הקרן כל עוד יהיה מי שיזדקק לעזרה". ברושי הוסיף כי "אנחנו יכולים להוות מודל למדינה, כמו שאנחנו בחינוך, תעשיה, חקלאות והתיישבות - גם בנושא רווחה אנחנו יכולים להוות דוגמא".

אלא שיש הטוענים כי הצעד המבורך אינו מספיק לתיקון העוול שנגרם לפנסיונרים. בועז אפלל, מראשי קבוצת "פנסיה בראש", שחבריה נאבקים לשיפור תנאי הפנסיה של ותיקי הקיבוצים, טען כי ישנה בעיה נוספת עם חלוקת המשכורות בתוך החברה הקיבוצית, שאינה גלויה לעיני כל. "זה קשקוש. לפנסיונים יש זכויות ואף אחד לא עושה איתם חסד. הם שותפים מלאים בקיבוצים שלהם, ולכן אנחנו דורשים שקיפות. מנגנון התשלומים הוא כוזב; האם מישהו יודע מהו שכרם של מנהלי הקהילות ומנהלי המפעלים? אני מאמין שבקיבוצים שלא שילמו את פנסיית המינימום יש כאלה שמקבלים שכר גבוה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully