(ארכיון: צפו בנאשם ברצח בדיון הקודם בעניינו, לפני כארבעה חודשים)
חוסיין חליפה בן ה-34 הנאשם ברצח הצעירה שלי דדון, העיד היום (שלישי) לראשונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, והתייחס לאישומים החמורים נגדו.
בתחילת עדותו טען כי לאחר מעצרו, ב-16 ביוני 2014, הכחיש את החשד ברצח, אך נאלץ להודות בגלל לחץ שהופעל עליו. לדבריו, נמנעה ממנו שינה במשך שמונה ימים, למרות שביקש כי יאפשרו לו לנוח. "הכחשתי, אבל בסוף הודיתי בגלל לחץ, חוסר שינה ואיומים. (החוקרים) אמרו שיקברו אותי מתחת לאדמה, יהרסו את ביתי ויוציאו את הורי מביתם", אמר.
לדבריו, דדון כלל לא נסעה עמו, ולכן לא ידע שנרצחה בדקירות סכין. "אמרתי לחוקר שנרצחה במכות ברזל. החוקר ביקש שאחשוב שוב ושהוא יכול לעזור לי. שאל אם נרצחה בברזל, חנק או סכין. עניתי - סכין". חליפה הוסיף: "הם היו מאיימים, צועקים ויורקים עליי. אחד מהם נתן לי עם רגלו מכה בבטן כשהייתי קשור".
משפחתה של דדון, שנדקרה למוות במאי האחרון, הודיעה אתמול כי לא תגיע לדיון במשפטו. "החלטנו להחרים את הדיונים מחר וביום חמישי, שבהם תשמע עדותו של הרוצח", אמרו במשפחה, והוסיפו: "משפחת דדון אינה מסוגלת להיות בדיון ולשמוע את הרוצח משקר ומכחיש, ולכן החלטנו שלא להגיע לדיוני ההגנה".
בחקירה נגדית עימתה התובעת מטעם הפרקליטות, עורכת הדין אילנה ירושלמי, את הנאשם עם שלל הודאותיו ברצח בזמן החקירה. חליפה, בתגובה, שב וחזר על דבריו כי אינו זוכר וכי ההודאות נגבו ממנו תחת לחץ. כמו כן, הוא טען שלא היה שיכור בזמן הרצח, כפי שאמר בעבר בחקירה, וציין כי בדה את הפרט. עו"ד ירושלמי הזכירה לו חקירה שבה פרץ בבכי ואמר שהוא מצטער על מה שעשה, וחקירה אחרת שבה גם כן בכה ואמר כי אבי המנוחה לא יסלח לו משום שעשה דברים נוראיים. הוא ביקש מחוקריו שדבריו לא יפורסמו מחשש שמשפחת המנוחה וציבור נהגי המוניות יפגעו.
ירושלמי הוסיפה וציינה בפניו כי במהלך חקירתו הציג לחוקרים שריטה בידו, שנגרמה לדבריו ממאבק עם המנוחה. בתגובה, אמר חליפה כי השריטה נגרמה ממברג. "היום המצאת דברים ושיקרת", השיבה לו ירושלמי. "ב-1 במאי רצחת את שלי דדון".
עוד עולה מהחקירה הנגדית, כי בעת השחזור חליפה הוליך את חוקריו לאתרים שבהם אירע הרצח ובהם הושלכו הטלפון והתיק של המנוחה. לטענתו, הוא היה כל כך עייף והחוקרים ניצלו זאת להכניס פרטים למוחו. עם זאת, לדברי ירושלמי חליפה זכר פרטים רבים שאותם החוקרים לא ידעו - כמו העובדה שמכשירה הנייד של דדון היה בצבע לבן.
עוד בנושא:
אבי הנאשם ברצח שלי דדון למומחית התביעה: "שקרנית"
"הקלטת של שלי דדון לא הודלפה לתקשורת מתוך המשטרה"
האזינו לשיחה האחרונה של שלי דדון: "אני לא נושמת"
נוסף על כל אלה, במחברת שכתב חליפה נמצאו כל מיני פתגמים ומכתבים, שיכולים להעיד לכאורה על יחסו לנשים. בין השאר כתב הנאשם: "כשאשה חושבת בראש שלה, היא חושבת דברים רעים" ו"אל תאמין לאשה גם אחרי מותה". כשעומת עם הפרטים הללו, אמר חליפה כי לא זוכר שכתב זאת וכי הוא אינו מסכים עם האמירות.
על פי כתב האישום, ב-1 במאי יצאה דדון בשעות הבוקר מביתה שבעפולה, בדרכה לראיון עבודה. חליפה, שעבד כנהג מונית, אסף אותה במונית שלו במגדל העמק, ובמהלך הנסיעה התפתחה בין השניים שיחה שתוכנה לא ידוע, שאחריו סטה הנהג מסיבה לא ברורה ממסלול הנסיעה, והסיע את דדון למגרש חנייה נטוש בפאתי אזור התעשייה בעיר. דדון, שחששה בשלב זה מהנהג, התקשרה לבת דודתה ואמרה לה בלחש כי היא נמצאת "במונית - אחת המפחידות" וכי היא "לא נושמת". לאחר מכן השיחה נותקה. הקלטה של השיחה הושמעה גם בבית המשפט.
לדברי הפרקליטות, בהגיעם למגרש, עצר חליפה את המונית ויצא ממנה. הוא נטל סכין ארוכה וחדה ודקר את שלי שוב ושוב, בעת שהיא מנסה להימלט מפניו, ללא הצלחה.
חוקר שערך עם חליפה את שחזור מעשה הרצח, סיפר בחודש ספטמבר כי חליפה אמר: "שאלתי אותה איפה הכתובת, והיא אמרה לי 'אני לא יודעת, אתה צריך לדעת - אתה נהג מונית'. היא התעצבנה, זרקה מילים לא יפות. ערבי מלוכלך, טמבל או טיפש, התעצבנתי". חליפה הודה בחקירתו ברצח דדון, אך מאוחר יותר חזר בו מהודאתו וטען כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים פסולים.
"במשך דקות איומות, גם כשהיא נגררת על ידו ממקום למקום, דקר הנאשם את שלי דקירות עמוקות; במותניה, בגבה, בגרונה, באמתה, בירכה, בחזה ובאחוריה - ללא רחם", נכתב בכתב האישום. "שלי נאבקה בנאשם, ניסתה להגן על עצמה מפניו באמצעות ידיה ואף שרטה אותו, אך לא היה בכך די. לבסוף, השאיר אותה הנאשם, במגרש, מתבוססת בדמה, ונסע מהמקום. שלי נותרה במגרש, שכובה על גבה, פצועה ודקורה, עד למותה".
(עדכון ראשון 13:30)