בימים הקרובים יקבלו הגורמים המשפטיים בצה"ל החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית בחשד לפשעי מלחמה על אירועי "יום שישי השחור" ברפיח, שבו נחטף סגן הדר גולדין המנוח. חקירה כזו, באם תיפתח, לא תכוון אל חייל או קבוצת חיילים; לא מדובר במקרה "הרב"ט האסטרטגי". חקירה כזו תיגע בלב לבה של שדרת המפקדים במפקדי הגדודים והפלוגות של חטיבת גבעתי.
רבים שואלים מדוע יש התנגדות כל כך חריפה לחקירות הפליליות. שהרי החקירות מנקות את הצבא מחשדות אפשריים, וגם מציגות את צה"ל כלפי חוץ כצבא חוקר ובודק, אולי אפילו חוסמות את האפשרות של חקירה בינלאומית. מה גם שבראש הפרקליטות הצבאית עומדים אנשים שאפשר לסמוך על שיקול דעתם.
אז ראשית, חשוב להדגיש - אפשר בהחלט סומך על הפצ"ר ועל מערך הפרקליטות הצבאית, כמו גם על כל קציני המטה הכללי. בפרקליטות יושבים אנשים איכותיים, חדורי שליחות ומוטיבציה, והפצ"ר העומד בראשם הוא קצין ראוי. כמו כן, אין ספק שהחקירה הפלילית היא כלי הכרחי בצבא מודרני הדרך לשמור על אתיקה ומוסר לחימה היא להעניש ביד קשה את מי שעובר עבירות שיש בהן כוונה פלילית, כמו ביזה או פגיעה בטוהר הנשק.
אך יחד עם זאת, המערכת נקלעה לסחרור בכל הנוגע לחקירת אירועים שבהם הופעל שיקול דעת בסמכות, בזמן לחימה. אני וחבריי לעמותה מאמינים, מתוך הבנתנו את העולם הצבאי, שמפקד שקיבל החלטה שגויה בשדה הקרב (בסיטואציה שבה היה עליו להפעיל שיקול דעת), צריך לתת את ההסברים בתחקיר הפיקודי, ובו בלבד. מן הראוי שאת פעולות המפקד או הקצין אשר שגה בשדה הקרב, יבחן מפקדו האישי או מפקד אחר מקרב הכוחות הלוחמים, אשר מבין את הלחץ העצום ואת אי-הוודאות שהמפקד מצוי בהן בשעת הקרב (מה שקרוי "עקת הקרב"), כמו גם את מורכבות המשימה שהוטלה על הכוח. אם שגה בצורה קשה, אולי אפילו צריך להדיח אותו מתפקידו, אבל יש לשמור על הבדיקות בערוץ הפיקודי ולא לעבור לערוץ הפלילי.
אז איך שומרים על צה"ל מוסרי?
זאת מכמה סיבות: ראשית, כי זה הדבר הנכון לעשות. מדינת ישראל שלחה את בניה ובנותיה, להגן על אזרחי ישראל במלחמה צודקת וראויה נגד ארגון טרור המבצע פשעי מלחמה שיטתיים. מפקד, אשר קיבל משימה בשדה הקרב, ביצע אותה בדרך אותה הוא מצא לנכון ושגה בקבלת ההחלטה, לא צריך למצוא את עצמו בחדר החקירות. בעוד התחקיר הפיקודי בא לבדוק את התנהלות הכוח במטרה לשפר את התנהלותו, חקירה פלילית כמו כל חקירה מחפשת אשמים, וחיפוש אשמים בקרב אנשים שאינם כאלה, יוביל למרמור, לירידה במוטיבציה לשירות ולפגיעה בצה"ל כגוף שמצוי בלב הקונצנזוס הציבורי.
שנית, הטענה כי חקירה צה"לית תגן על קציני צה"ל מפני המשפט הבינלאומי היא במקרה הטוב ספקולטיבית. אכן, במשפט הבינלאומית קיים עקרון ה"משלימות", שקובע כי ערכאה בינלאומית רשאית לחקור חשד לפשע מלחמה אך ורק אם המדינה החשודה לא חקרה חשד זה בעצמה, אך יחד עם זאת הוא דורש מהחקירה המקומית להיות עצמאית ובלתי-תלויה. דו"ח ועדת גולדסטון שפורסם אחרי "עופרת יצוקה" קבע כי מנגנון החקירה הצה"לי מוטה ואינו בלתי-תלוי. אמנם ועדת גולדסטון הייתה מוטית באופן קיצוני ויש אפשרות שוועדה אחרת תמצא את מנגנון הבדיקה הצה"לי כעצמאי ובלתי-תלוי (מה גם שמנגנון הבדיקה הצה"לי עבר שינויים מסוימים מאז "עופרת יצוקה"), אבל האם הפתרון הוא להכניס את קציני צה"ל לחדרי החקירות מתוך תקווה שממשיכי דרכו של וויליאם שייבאס יהיו טובים יותר מגולדסטון?
לבסוף, הדאגה הגדולה ביותר שלי ושל חבריי הקצינים במילואים, היא לחופש קבלת ההחלטות של המפקדים, בייחוד מפקדי המילואים. אנחנו חוששים, שהמ"פ או המג"ד במערכה הבאה אליה יקרא צה"ל, יתקשה לקבל החלטות המושפעות מהסביבה המבצעית בלבד, ושעל ההחלטות אותן יקבל בשדה הקרב, ישפיעו שיקולים כמו החשש לעמוד בפני חקירות פליליות לאחר המבצע והרצון לשמור על שמו הטוב. אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא משקיע, מקריב ומסכן את חייו, ולאחר מכן לפגוש חוקר קשוח שינסה למצוא רבב ואשם במעשיו.
אין ספק שהפרקליטות הצבאית, צה"ל ומדינת ישראל, מצויים בין הפטיש לסדן מצד אחד הרצון לשמור על צה"ל מוסרי, להגן על החיילים ולשמור על מעמדה של ישראל בעולם, ומצד שני הרצון לשמור על צה"ל מלוכד ולא לפגוע ביכולת המפקדים לקבל החלטות. אך יחד עם זאת, מפקדי צה"ל, גם בסדיר וגם במילואים, הם מפקדים איכותיים ומוסריים. כל אדם ששירת בצבא ולמד על ערכיו יודע זאת, ואני סבור כי חקירות מהסוג שהזכרנו, הן צעד אחד יותר מדי שאת השלכותיו, לטוב ולרע, איננו יכולים לצפות.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד