דוח מבקר המדינה בעניין ההוצאות במעונות ראש הממשלה הוא דוח שמטפל בסוגיה מורכבת הוצאות פרטיות מתקציב המדינה המותרות לכאורה על-פי חוק - ומתפרסם בעיתוי רגיש, קרי - ערב הבחירות. מורכבות הדוח באה לידי ביטוי במה שיש בו, ולא פחות במה שאין בדוח.
לקריאת דוח המבקר המלא על הוצאות מעונות ראש הממשלה
מצד אחד, הדוח עוסק ללא הרף במה שאפשר היה לכנות בעיות של טוהר המידות של ראש-הממשלה ובני ביתו. ראש-הממשלה ואשתו מצטיירים כבזבזנים וכנהנתנים, כלומר כמי שאינם מגלים רגישות לכספי הציבור. נתניהו, באורחותיו, מצטייר מן הדוח כאדם שלא רק הציבור עומד בראש מענייו, אלא גם מנעמי החיים, ובכלל זה משלוחים ממסעדות במחירים מופרזים, גם כאשר בביתו מבשלת צמודה במימון ציבורי.
בעניין חשוב זה של נכונות להקריב מעצמך למען הכלל, שאף חברה דמוקרטית בת-קיימא יכולה להתקיים בלעדיו, נתניהו אינו מהווה דוגמה אישית ואינו מופת ומודל לחיקוי. יש גם כמה סימני שאלה מדאיגים ביחס להגינות בסיסית של בני נתניהו, שכן עובדים במשרד ראש הממשלה שילמו מכיסם הפרטי עבור רכישות מצרכים לראש הממשלה או לבני ביתו.
הדבר מהווה ניצול מעמדם של חלשים יותר, והוא פגיעה לכאורה בכבודם של העובדים. לצד זאת, הדוח מצביע על דפוסי צרכנות מוזרים וחסרי פשר, כמו הוצאות מופרכות על ניקיון ואחזקת הבית בקיסריה, או על עבודות חשמל תכופות, שנעשות על ידי פעיל מפלגתי. יותר משאלה גילויי נהנתנות, הם נראים, למתבוננת והמתבונן מהצד, כמרמזים על תכונה בעייתית אחרת.
דוח המבקר על הוצאות נתניהו - סיקור מיוחד
המבקר: בזבוז כספי ציבור לצרכים פרטיים במעון רה"מ, אין חשד לפלילים
החשמלאי של נתניהו: איש ליכוד שקיבל 10,500 שקל
מצד אחר, המונח טוהר המידות אינו מוזכר בדוח. ליתר דיוק, כאשר המבקר מתייחס ל"פרשת הבקבוקים" ו"פרשת רהיטי הגן" שהועברו לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה פרשיות שלא מטופלות בדוח עצמו אלא מוזכרות אך ורק בדברי הפתיחה המבקר כן משתמש במונח. למותר לציין כי בדיקה של טוהר המידות היא בסמכותו המלאה של מבקר המדינה, ממש כשם שהוא אמור לבדוק יעילות וחיסכון. למעשה, השאלה אם עובד הציבור, ובמקרה הזה ראש הממשלה, שמר על טוהר המידות היא אחד הדברים המייחדים את עבודת המבקר. אכן, מבקרי המדינה לא נמנעו לבקר עובדים שלא שמרו על טוהר המידות בדוחות שלהם, מה שלעתים גם גרר בדיקה פלילית ואף הסתיים בהעמדה לדין והרשעות.
קרוב לוודאי שמשרד מבקר המדינה התחבט אם להשתמש במונח החריף "פגיעה בטוהר המידות" בגוף הדוח, והחליט בסופו של דבר להימנע מכך. הדבר נובע במידה רבה מכך שקשה לומר שנתניהו הפר את החוק, גם באשמת שומרי הסף המוסדיים שהקיפו אותו, והכשירו חלק מההתנהלות הבעייתית. הדבר גם נובע ממודעותו של המבקר לכך שאמירה כה קשה עלולה לפגוע בשמו הטוב של נתניהו, ואף לפגוע בסיכוייו האלקטורליים, ללא בסיס חוקי מוגדר. מבקר המדינה, יש להזכיר, פועל מתוקף חוק, ומי אם לא הוא אמור להקפיד על קוצו של יו"ד. קודמו בתפקיד, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס אולי היה מעז יותר, אבל שפירא, מדו?ד מקודמו, העדיף לנקוט משנה זהירות.
הזהירות של שפירא
לבסוף, עיתוי פרסום הדוח, חודש ימים לפני הבחירות לכנסת ה-20, כמובן מעורר סימני שאלה ואולי אף ביקורת ציבורית כנגד המבקר עצמו. מי שיחשוב שהדוח חריף מדי, ייטה כנראה לדעה שהמבקר ניסה להתערב באופן פסול בהליך הדמוקרטי ולסכל את סיכויי הבחירה של נתניהו. מי שיחשוב שהדוח עדין מדי, יחשוב כנראה את ההפך. האמת היא שמנקודת מבט דמוקרטית אין יתרון לכך שהדוח יפורסם לפני הבחירות או אחריהן. דחיית עיתוי פרסום הדוח יכולה להתפרש כצעד פוליטי למען ראש הממשלה, כשם שפרסומו לפני הבחירות בצעד פוליטי נגדו. לא מן הנמנע כי מה שקבע בסופו של דבר את עיתוי הפרסום הוא החוק, המחייב את המבקר להעביר חלק מהדוחות באמצע חודש פברואר, ועיתוי השלמתו של הדוח.
בכל מקרה, המחשבה כי מבקר המדינה פועל נגד נתניהו אינה סבירה. מבקר מדינה הנוכחי שם דגש על עניינים חברתיים וכלכליים, ופחות על עניינים אישיים. זאת ועוד, שפירא מעולם לא היה יריבו של נתניהו, והמחשבה שהוא, או היועץ המשפטי לממשלה, פועלים נגד נתניהו, אינה לוקחת בחשבון את נסיבות מינוייהם, את אופיים, ואת מערך הכוחות בישראל. במידה רבה, הסיבה המרכזית לעיסוק המבקר בנושא היא שאף אחד, להבנתו, לא עסק בו בצורה אפקטיבית, והחוק מסמיך אותו לעשות זאת. אולם, המבקר שפירא היה מבכר לטפל בבעיות תשתית אחרות, כגון דאגה לעניים ופיקוח על האשראי בישראל. אם בבחירות הקרובות הציבור יגלה דאגה לסוגיות אלה, מבקר המדינה לא יצטרך להתחבט אם לכתוב בדוח מיוחד שראש הממשלה פגע בטוהר המידות.
ד"ר נבות הוא מרצה וחוקר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה