"שמע ישראל" מהחבר ממרצ: השעות האחרונות של אורבך

החודש האחרון היה לא פשוט עבור בני משפחתו וקרוביו של אורי אורבך. השר לאזרחים ותיקים אושפז בסמוך לפריימריז במפלגת הבית היהודי ומאז לא יצא את פתח בית החולים שערי צדק בירושלים. בשבועות האחרונים הוא נאבק במחלת הדם שממנה סבל, מנסה שלא להדאיג את קרוביו, אך אתמול הוא נכנע לה והלך לעולמו בגיל 54 בלבד. הבוקר (שלישי) תקיים הבית היהודי ישיבת אבל לזכרו.

בימים שקדמו לפריימריז, לקה אורבך בשפעת שלאחר מכן החריפה לדלקת ריאות. זאת, כתוצאה מהמחלה הקשה שפגעה במערכת החיסונית שלו. הוא ביקש מחבריו הרבים שלא להגיע לבקרו בבית החולים, אך הקפיד לשמור עמם על קשר – כל עוד היה יכול.

נפרדים מאורי אורבך:
"איפה אורי שיגיע עם חיוך ובדיחה?": השר אורי אורבך נטמן
"נמשיך בדרכו של אורי, היא תהיה קשה ועצובה בלעדיו"
"מה אתם צוחקים? זה עליכם". המיטב של אורי אורבך בכנסת

"פגשתי אותו בתחילת חודש ינואר אך שמרנו על קשר בהודעות בימים שהוא עוד יכול היה לתקשר", סיפר פרופ' אשר כהן, שכנו ושותפו של אורבך למהפכה בבית היהודי, שהתמודד בפריימריז במפלגה ולא צלח אותם. "לקראת הפריימריז הייתי מודאג ושלחתי לו הודעה שאני דואג ואורבך, בדרכו הייחודית, ענה לי בחזרה: 'יהיה בסדר, פרופסור'. ככה תקשרנו, אך לאט לאט הוא הלך ונחלש".

לאחר פרסום תוצאות הפריימריז, עוד הספיקה ח"כ איילת שקד, שכבשה את המקום הראשון בפריימריז, לשוחח עם אורבך. "התקשרתי אל אורי אחרי שהתגלו תוצאות הפריימריז וניסיתי לשכנע אותו לבוא לכנס הבחירות של המפלגה, אך הוא אמר לי שהוא לא מרגיש טוב", תיארה. "לחצתי קצת ואמרתי לו שזה חשוב ושישתדל לבוא לכבוד הנבחרת המדהימה שלנו, אבל הוא אמר לי שהוא לא יוכל".

בשלב מסוים, כשאורבך החל לסבול מקשיי נשימה, חובר למכונת הנשמה והועבר לבידוד, הסובבים אותו הבינו שזה לא סימן טוב. "מהרגע שהודיעו על הנבצרות, הבנו שהמצב קשה מאוד", הודה חבר מפלגתו, ניסן סלומיאנסקי. "לצערי, מערכת אחר מערכת בגוף שלו פשוט קרסו".

לכל אורך תקופת האשפוז, הקפידה רעייתו של אורבך, מיכל, לעדכן את חבריו במצבו. בין החברים הטובים, נמצא גם יריבו הפוליטי, ח"כ אילן גילאון ממרצ. "הכרתי אותו בגלי צה"ל", נזכר גילאון. "ביקשו ממני להחליף את אברי גלעד פעם אחת והתאהבתי בו תוך שנייה. הבנתי שאנחנו מגיעים למסקנות הפוכות, אבל בתפיסת העולם והתרבות הפוליטית אנחנו באים מאותו המקום".

גילאון סיפר על החברות עם מי שעל הנייר נראה שונה ממנו בתכלית. "בשבילי, אורי היה הדמות האולטימטיבית של שליח ציבור העובר לפני התיבה", אמר. "היו בו גם חוכמה, גם נדיבות, גם צניעות וגם אצילות. אני אזכור הרבה דברים שלמדתי ממנו למרות שהוויכוח לא תם. היה לנו קשר חברי בשעות הקטנות של הלילה, היינו מדברים ושם היינו אנחנו מול כל העולם. זו חברות מנוגדת שהיא אולי הדבר הכי משלים שיש".

בסוף השבוע האחרון שוחחה הרעייה מיכל גם עם ח"כ שקד. "אנחנו ידענו כל הזמן מה קורה אתו, אבל קיווינו שיהיה בסדר", ציינה שקד. "ביום שישי דיברתי עם מיכל ועוד קיווינו שיש תקווה כי היה שיפור קל, אבל במוצאי השבת כבר הבנו שהמצב ממש לא טוב וידענו כבר שאלו השעות האחרונות".

לאור ההידרדרות במצבו, הגיעו ביום ראשון ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא המדינה, ראובן ריבלין, לבקר את אורבך בבית החולים. גם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, וחברת מפלגתו שולי מועלם הגיעו אתמול להיפרד ממנו.

אתמול בבוקר, התקשרה מיכל לח"כ גילאון ולאלי בן דהן (הבית היהודי) וביקשה מהם לבוא ולהיפרד מבעלה. "נפרדתי היום מחבר שהוא גם יריב וגם אהוב באותו הזמן", סיכם גילאון. "רצף שלם של ניגודים היו בינינו, אבל זהו הפסד ענק לתרבות הפוליטית הישראלית. אני מאוד אתגעגע אליו". בן דהן הוסיף: "כשמיכל התקשרה, הבנתי שזה הסוף. חזרתי לירושלים והגעתי לחדרו. היינו ביחד, המשפחה וחברים קרובים, ואמרנו ביחד 'שמע ישראל', גם אילן גילאון ממרצ. זה היה אורי אורבך - כזה שמקרב אנשים מכל הסוגים לאבינו שבשמיים. זה הפסד עצום".

גם פרופ' כהן, שהיה סגן מפקד הפלוגה של אורבך במשך שנים במילואים, נפרד ממנו אתמול בבוקר. "זה היה קשה", שיחזר. "כולם מכירים אותו מהסאטירה והספרות ואנשים לא מבינים את העומק וההבנה שלו בתהליכים. לפני 15 שנים ישבנו במוצב ואמרתי לו שיש בעיה כי צריך מנהיג סוחף כדי לחולל את השינוי, ואין. אורי לא הסכים איתי ואמר שיש כזה. כשהזכרתי לו שאני חוקר של הציונות הדתית ושאלתי אם אני מפספס משהו, הוא ענה לי: 'אתה לא מבין, הוא נמצא מאחורינו חצי דור, אנחנו לא מכירים אותו עדיין, אבל הוא יגיע'".

אורבך היה איש חריף וחד לשון, אך הקפיד תמיד על כבודם של יריביו הפוליטיים. ואכן, הוא היה מהאהובים שבין חברי הכנסת, ורקם חברויות עם ח"כים מימין ומשמאל. בנוף הנוכחי של הכנסת, שבה גימיקים הם הדרך הבטוחה להשיג כותרת, אורבך בלט בתרבות הדיון הפרלמנטרית שקידם. זכור במיוחד דיון "40 חתימות" מהכנסת ה-18, שבו נאם ועקץ את חברי סיעת קדימה על חוסר היכולת שלהם לנהל דיון ענייני על הסוגיות המהותיות. "פעם נופפתם פה בשוט ופעם ריססתם את המליאה במטהר אוויר", אמר, "מה יש לכם? קניתם מכולה של הכול בדולר מסין?".

עוד לפני שהפך לפרלמנטר מהשורה הראשונה, היה איש תקשורת אהוד. אורבך נחשב למי שסלל את הדרך לאנשי תקשורת רבים בציונות הדתית, שלפני שני עשורים סבלה מייצוג דליל מאוד בעמדות המפתח בעיתונות. מאמר שכתב בעיתון "נקודה" תחת הכותרת "הטובים לתקשורת", סימן את תחילתו של תהליך ארוך במסגרתו רבים במגזר הדתי לאומי החלו להשתלב בתחום, גם כחיילים בגלי צה"ל, וגם בעיתונות הכתובה.

אחד הבולטים בין אותם עיתונאים צעירים הוא עמית סגל, הכתב הפוליטי של ערוץ 2. "בזכות מאמריו, ובעיקר הדוגמא האישית שהפגין, שאפשר להצליח בגלי צה"ל ובטלוויזיה גם עם כיפה סרוגה ועמדות לאומיות, הוא פתח את הדלת לדור שלם של עיתונאים שאינם אתמול סגל לוואלה חדשות.

בהספד שנשא סגל בהלוויה של אורבך הוא גם התייחס ל"קבוצת תמיכה" לעיתונאים דתיים שהקים אורבך בשם "שובי נפשי", וכללה מלבד סגל ואורבך גם את העיתונאים ידידיה מאיר וסיוון רהב. הארבעה היו נפגשים מדי שבוע בקפה הלל בשולחן אחד. "היום", אמר סגל בהספד, "צריך אולם כדי להכניס את כולם".

גם עיתונאי ידיעות אחרונות, עקיבא נוביק, הושפע מאורבך. "אין כמעט עיתונאי דתי שלא הושפע ממנו", הבהיר. "הם פה בזכותו או בעקבותיו. הוא לא אמר לי 'לך לתקשורת', אבל באתי בעקבות אנשים שהוא השפיע עליהם. SMS ממנו 'כתבת טוב' או 'כתבת רע' זה דבר שמאוד השפיע עליי".

לפניות לכתבים:
שבתי בנדט – sben72@walla.co.il
עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il

(עדכון ראשון: 22:20)