פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בישראל של נתניהו כבר לא תצמח נעמי שמר חדשה

      בניסיון להצדיק את החיסול הפוליטי שעשה ראש הממשלה בפרס ישראל, טענה השרה לבנת ש"האליטה" הדירה את נעמי שמר. אמנון הררי, נכדה של המשוררת, מסביר איך לבנת טעתה עובדתית וגם עקרונית: דווקא תחת משטרת המחשבות של נתניהו לא תצמח לה יורשת

      "הקליקה הדירה לאורך שנים את מי שלא היה שייך ולא חשב כמוהם, גם כשהיה מדובר בענקי תרבות כמו נעמי שמר, משה שמיר ואפרים קישון". כך, במלים שקריות ומטעות, ניסתה לוחמת הצדק, שרת התרבות והספורט לימור לבנת, להגן על אביר הפלורליזם, בנימין נתניהו, בהחלטתו להדיח שלושה מחברי ועדות פרס ישראל לספרות ולקולנוע, שהשכיחו את הישגיהם הספרותיים בכך שהעזו להשמיע עמדות פוליטיות מנוגדות לראש הממשלה.

      אפתח גברתי, ברשותך, בכמה תיקונים. ראשית, נעמי שמר היא כלת פרס ישראל (קיבלה אותו ב-1983). משה שמיר הוא חתן פרס ישראל (1988). אפרים קישון, כמובן, גם הוא חתן פרס ישראל (2002). מדובר, איפוא, בטעויות עובדתיות, שלא ברור אם נכתבו על ידי השרה בשל בורותה, המומחשת בכך ששרת התרבות בישראל אינה מודעת לעובדה שענקי התרבות של המדינה אכן קיבלו את הפרס היוקרתי ביותר שהיא מעניקה, או לחלופין בשל עצלות לבדוק (וזה לוקח רגע) טרם כתיבת הדברים אם השלושה אכן קיבלו את פרס ישראל. לא מן הנמנע שמדובר גם בשקר מודע של השרה, שנועד לסייע לספין של ראש הממשלה לקראת הבחירות. ייתכן שמדובר בשלוש האפשרויות גם יחד. לבנת מצדה ביקשה לסייע לנו בתהייה זו, כשביארה בסוף דבריה שהעובדה שראש הממשלה ביקש לשים סוף לתהליך הפוליטיזציה של פרס ישראל היא "סיבה נוספת להצביע נתניהו". את האבסורד במשפט הזה, לצערי, לא אצליח לתאר במלים פשוטות יותר מהמקור.

      עוד על סערת פרס ישראל:
      וינשטיין: "חזור בך מפסילת השופטים"; נתניהו: "מכבד הנחייתך"
      מזוהה עם הימין - ופרש מהוועדה: "התערבות פוליטית היא עלבון"
      נתניהו: שופטי פרס ישראל הם "קיצוניים ואנטי ציוניים"

      סטטוס של השרה לימור לבנת על פרס ישראל, 12 בפברואר 2015 (צילום מסך)

      הטעות העובדתית הבסיסית בדבריה של לבנת מבטאת גם את הטעות העקרונית בתפישתה. נעמי שמר קיבלה את פרס ישראל ב-1983, כשלא היה אזרח אחד במדינה, ובוודאי לא ב"קליקה" שבחרה בה כראויה לפרס, שלא ידע שהשקפת עולמה ימנית (מאוד). ובכל זאת, למרבה התדהמה, בחרה הוועדה להעניק לה את פרס ישראל. ב-1983 כבר הייתה שמר אחרי התמיכה במאבק של אנשי גוש אמונים ובמאבק לפינוי ימית, אחרי שתיארה את מנחם בגין כ"סרדין" ש"מוכן לתת הכול" ל"כריש" סאדאת עבור הסכם שלום אווילי. אבל ב-1983 כבר היו מאחורי שמר גם עשרות שנים של עשייה עשירה, ולפניה עשרות שנים נוספות שהפכו אותה לאחד הסמלים הגדולים של התרבות הישראלית.

      סמל לאומי, למרות הביקורת

      כן, היא זכתה לביקורת על דעותיה הפוליטיות, ובכל זאת, כידוע, הצליחה להישאר סמל לאומי, אהוב, מוערך, שהטקסטים שלו נלמדים בבתי הספר עד היום – עשור אחרי לכתה. ובכל זאת, לתדהמתה של לבנת (אילו הייתה טורחת לבדוק), בחרו הסמולנים העלובים מהוועדה להעניק לשמר את הפרס; בכל זאת, למרות ששנאת ישראל עיוורה אותם, הם הצליחו לראות כיצד "שיריה מזדמרים מטבעם בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי בהם לרחשי לבו של העם", כלשונם.

      נבהיר כאן, אם כך, לשרה לבנת המוטרדת: אם ב-1983, כשהאליטה השמאלנית הייתה חזקה פי-כמה, נעמי שמר (בניגוד להזיותיה של השרה) קיבלה את פרס ישראל, למותר לציין שגם ב-2015, אחרי שנים כמעט-רצופות של שלטון הימין, ועדת הפרס הפרו-פלסטינית-פוסט-ציונית-אוהבת-ערבים-מחפשת-להשמידנו תעניק את פרס ישראל לנעמי שמר חדשה, ימנית ככל שתהיה, אם תצמח כזו.

      מנגד, באווירת ההשתקה הפוליטית, ממשטרת המחשבות, חוסמת הדעות ומגרשת אנשי הרוח שלא חושבים כמו השלטון, ברוח חונקת היצירה הזו – אין שום סיכוי שתצמח נעמי שמר חדשה, או אפרים קישון חדש – מימין או משמאל.

      הכותב הוא ראש דסק החדשות בוואלה ונכדה של כלת פרס ישראל לזמר העברי, נעמי שמר ז"ל.

      לכל הטורים של אמנון הררי

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

      ישיבת ממשלה, ינואר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אמיל סלמן)
      במשטרת המחשבות שלהם, לא תראו עוד נעמי שמר. נתניהו ולבנת (צילום: אמיל סלמן)