לו רק החולים יכלו לשבות

אמתי ערמון ליווה בן משפחה חולה במסדרונות בתי החולים במשך תקופה ארוכה ונחשף למחסור ממנו סובלת מערכת הבריאות הציבורית בישראל

  • מערכת הבריאות
אמתי ערמון

כמו כל שנה, החורף מגיע, בתי-החולים מתמלאים והכתבים נזכרים לדווח על התפוסה הגבוהה במחלקות, על החולים במסדרונות ועל חדרי המיון הקורסים מעומס. כמו כל שנה, כולם מצקצקים בלשונם ואומרים ש"חייבים לעשות משהו". למרות זאת, כמו כל שנה, מספר מיטות האשפוז ביחס לאוכלוסייה יורד, למרות הצפיפות ולמרות האוכלוסייה המזדקנת. בישראל יש כיום 1.8 מיטות לאלף נפש, שיעור שבתחתית ה-OECD, לעומת 2.33 ב-1995. החציון ב-OECD הוא 3.4 מיטות לאלף נפש, כמעט כפול מבישראל. למי שפחות מכירים את הנושא: מיטת אשפוז, בדומה לכיתת-לימוד, לא דורשת רק מקום פיזי, אלא גם ובעיקר תקנים של צוות וציוד שדורשים תקצוב.

לצערי נחשפתי לבעיות של מערכת הבריאות כבן-משפחה מלווה בבתי-חולים, במשך יותר מ-500 ימי אשפוז במצטבר, בשבע מחלקות של שלושה בתי-חולים. פגשתי מאות חולים ועשרות רופאים ואחיות. הזדעזעתי מבעיות בתשתיות, ציוד וכוח-אדם. ראיתי איך קורות טעויות ממגוון סוגים, איך חסרה בקרה, איך נפגעים כבוד החולים וזכויותיהם. ראיתי גם איך חיסכון עולה ביוקר - למשל כשחיסכון בחלוקי-נייר חד-פעמיים גורם לחולים לקבל זיהומים, שבהם קשה ויקר לטפל.

"כבוד החולה וזכויותיו נפגעים". חולה בחדר המיון בבית החולים תל השומר, בשבוע שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

אני יכול לגלות לכם "סוד": הבעיות במערכת הבריאות קיימות גם בקיץ. גם בקיץ, קורה שחולים מתבקשים לקבל עירוי בעמידה בחדר המיון, כי אין כבר מקום למיטות במסדרון וגם כיסאות לא נשארו. גם בקיץ יש חולים במסדרונות, הצפיפות הממוצעת היא 98%, בצמרת הצפיפות של ה-OECD. גם בקיץ יש עומס מטורף על אנשי הצוות, שעובדים לפי תקנים שלא עודכנו כבר עשרות שנים, והחולים משלמים על זה מחירים מחרידים.

גיליתי שגם מבקר המדינה וה- OECDמעירים על הרבה מהדברים שראיתי. מבקר המדינה דיווח שאלפי חולים מתים כל שנה מזיהומים שהם מקבלים בבתי-חולים שאפשר היה למנוע. ה-OECD דיווח שתקציב הבריאות בישראל הוא בתחתית העולם המפותח ביחס לתוצר, 4.4%, שליש פחות מהממוצע ב-OECD, שהוא 6.7%. ההוצאה הכוללת לבריאות בעולם המפותח עולה בגלל הזדקנות האוכלוסייה, בעוד שבישראל היא יורדת. ב-OECD רק 28% מהוצאות הבריאות הן במימון פרטי, בישראל 40%, כשעל פרמיות הביטוחים הפרטיים נגזר קופון בלתי-סביר של כ-70%.

אז מה הסיבה לכל זה? איך זה שהטרגדיות בבתי-החולים לא נמצאות כל יום בכותרות העיתונים? איך זה שהבריאות אינה אג'נדה מרכזית של חברי הכנסת? המסקנה שהגעתי אליה היא פשוטה ועגומה: החולים לא יכולים לשבות, הם אוכלוסייה חלשה ביותר, אין להם ועד והם גם מתחלפים. כל אחד מתמקד במחלתו והבראתו. גם מי שמלווים חולים, מגיעים לבית-חולים ורואים מה המצב שם – נוטים להתמקד בחולים שהם מלווים ולהדחיק מה שראו.

לצערי, הבנתי שהאשמים בהידרדרות מערכת הבריאות הציבורית הם אנחנו, שלא דורשים מנבחרי הציבור שלנו לטפל במצב, לשנות סדרי עדיפויות, לעשות תכניות חירום, להשוות את מצב המערכת לממוצע בעולם המפותח, ולא להסתפק בתיקונים קוסמטיים.

מנהל חדר המיון כותב

האלונקה המבישה במסדרון חדר המיון

לכתבה המלאה

זה גם קצת באשמתכם

"אני קורא לכם להצטרף למפלגה הקרובה ללבכם מבין המפלגות שיש בהן בחירות דמוקרטיות, ולהקים שם קבוצה שתשכנע, תלחץ ותפעל בנושא"

הגעתי למסקנה שאי אפשר להישאר אדישים נוכח המציאות הזאת. לפני קצת יותר משנה הקמתי במסגרת מפלגת העבודה את "החוג לתיקון מערכת-הבריאות", קבוצה שנועדה לקדם את הטיפול בפערים ובעיוותים במערכת. לחוג נרשמו מאות חברים, והח"כים של המפלגה הודיעו על תמיכתם בו. החוג ערך מפגשים חודשיים על מגוון הבעיות במערכת, בהשתתפות חברי-כנסת של המפלגה וגורמים מתחום הבריאות. פגשנו רופאים, אחיות, חולים, מומחים מהאקדמיה, כתבי בריאות, סטודנטים לרפואה, שר בריאות לשעבר, מנכ"ל משרד בריאות לשעבר, מנהל בית-חולים, פעילים חברתיים בתחום, ועוד. העלנו באמצעות הח"כים שאילתות בכנסת, יצאנו לפעילות שטח במאבק סביב ועדת גרמן ועשינו פעילות ברשתות החברתיות. לקראת הפריימריז דרשנו מכל המועמדים להתחייב על פעילות למען מערכת הבריאות הציבורית ולהודיע באיזה נושאים ספציפיים יעסקו.

כל זה כמובן רק צעד אחד בדרך ארוכה. נושא הבריאות נמצא עכשיו במקום יותר מרכזי באג'נדה של מפלגת העבודה ובקמפיין שלה. תכנית הבריאות של המפלגה מציעה תוספת תקציב כפולה מזו שדובר עליה בממשלה הנוכחית לפני התפרקותה, ומתייחסת לתורים הארוכים, למחסור במיטות-אשפוז ולמחסור בתקני רופאים. אלה צעדים חשובים בכיוון הנכון, אבל צריך להמשיך לפעול כדי שייושמו וכדי שיבוצעו צעדים רבים נוספים, בתמיכה פוליטית רחבה. למשל כדי שביטוח הבריאות הממלכתי יורחב ויכלול את הרובד הבסיסי של הביטוחים המשלימים/פרטיים ואת הביטוח הסיעודי, כך שכולנו נוכל לקבל כיסוי טוב יותר במחיר נמוך יותר, בלי שיגזרו על חשבוננו קופונים שמנים.

כדי לשקם את מערכת הבריאות ולתקן את העיוותים והפערים שקיימים בה, נכון שיקומו קבוצות כמו שלנו בכל המפלגות, ושהקבוצות האלה ימנו אלפים. התיקון העמוק שדרוש במערכת הבריאות דורש לחץ מתמיד ורחב על נבחרי הציבור שלנו, לא די בכמה כותרות בימי החורף. לא די בדוחות של ועדות – דרוש לחץ ציבורי מסיבי למימושם. אם מערכת הבריאות הציבורית חשובה לכם, אני קורא לכם להצטרף למפלגה הקרובה ללבכם מבין המפלגות שיש בהן בחירות דמוקרטיות, ולהקים שם קבוצה שתשכנע, תלחץ ותפעל בנושא. אחרת אתם משאירים את הזירה לגורמים ונושאים אחרים. אם אתם לא דורשים ממי שתצביעו עבורם טיפול בנושא - או תומכים במי שדרדרו את המערכת - אז לצערי הידרדרות מערכת הבריאות היא גם באשמתכם.

לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully