הסערה המתקרבת שצפויה לפקוד אותנו בימים אלה, מגיעה אלינו אחרי חודש תמים של יובש. בימים הראשונים של חודש פברואר נמדדו טמפרטורות גבוהות ולא שכיחות לעונה, כאשר באזור השפלה, לדוגמא, הן נסקו עד ל-28 מעלות. חודש לפני כן, בסערה הגדולה שפקדה אותנו בעשרת הימים הראשונים של חודש ינואר, נמדדו גם כן טמפרטורות קיצוניות, אלא שהפעם הן שברו דווקא שיאים של קור: במרום גולן צנחו הטמפרטורות למינוס 14.2 מעלות ומומחי אגף האקלים בשירות המטאורולוגי פסקו בדוח שסיכם את אותה הסערה כי זוהי הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם בישראל (תוך הדגשה שלא נמצאים בידיהם נתונים על הטמפרטורות ברמת הגולן מלפני כיבושה בשנת 1967).
פרופ' אורי דיין, מומחה למטאורולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים מסביר כי השינויים הקיצוניים בטמפרטורות הם פועל יוצא של התארכות ההפסקות בין סערה חורפית אחת לאחרת. "המחקרים האחרונים, שחלקם בוצעו גם באוניברסיטה העברית, מצביעים על כך שההפסקות שבין האירועים החורפיים קצת מתארכות. זה קורה ביחד עם המגמה הכללית של ההתחממות הגלובלית שמתבטאת באזורינו בעיקר בטמפרטורות, אבל גם במשקעים", הסביר פרופ' דיין. "בזמן ההפוגות בין מערכות הגשם, נושבות בדרך כלל רוחות ממזרח שמגיעות מהמדבר. כשזה קורה בשעות היום, אז האוויר עובר את שרשרת ההרים ממזרח לכיוון החוף. כשהאוויר צונח בגובה (מההרים לגובה פני הים), הוא מתחמם ומתייבש ולכן אנחנו מרגישים שמזג האוויר הוא קצת יותר חם ויבש מהממוצע לעונה בזמן ההפוגות שבין מערכות הממטרים".
פרופ' דיין מוסיף כי מגמה זו של התארכות ההפוגות בין אירועי הגשם קיימת בכל אגן הים התיכון. "המגמה הזאת כבר הוכחה סטטיסטית בחלק הצפוני של אגן הים התיכון (כדוגמת דרום טורקיה, יוון ואיטליה). היא מצביעה גם על כך שלמרות שההפוגות בין אירועי הגשם הן יותר ממושכות, האירועים הם כביכול יותר קיצוניים מאשר אלו שהיו באזור הזה לפני כמה עשורים", ממשיך המומחה, "אנחנו כבר חווים את זה, אבל השינויים אצלנו הם עדיין לא כל כך דרסטיים ברמה כזו שנוכל לקבוע שזה מובהק סטטיסטית".
רוצים לדעת כמה גשם ירד? לחצו על הנקודות האדומות
את המגמה הזאת של התארכות הפוגות הגשם לצד ההקצנה במערכות החורפיות ניתן לראות בחורף הנוכחי. חודש נובמבר היה גשום במיוחד, לאחריו הגיע חודש דצמבר היבש ביותר מזה 20 שנה, בחודש ינואר חזרו הגשמים ובמקומות רבים הגיעה כמות המשקעים לממוצע הרב-שנתי לחורף שלם, ועד למערכת שתחל היום חווינו יובש של חודש תמים. "מה שאנחנו רואים השנה זה שלמרות הפוגת הגשם הארוכה, אנחנו עדיין לא מתחת לממוצע הרב-שנתי לעונה" מסכם פרופ' דיין, "זה קורה בגלל שהאירועים עצמם מניבים קצת יותר גשם מהאירועים שהיו כאן בעבר".
נראה כי ניצני המגמה עליה מדבר פרופ' דיין מתחילים לתת את אותותיהם גם בטבע בישראל. בשנים האחרונות העידו אקולוגים כי מיני בעלי חיים וצמחים ייחודיים ואף אנדמיים לחרמון (כלומר, הם גדלים רק באזור החרמון. ע"ח) החלו להידחק מהמקום בשל העלייה היחסית בטמפרטורות והתמעטות אירועי השלג ב-20 השנים האחרונות. תפוצת סנאי החרמון וצפע החרמון נראית פחות ופחות בהר בשנים האחרונות, וגם פרפרים שנצפו בעבר רק בחרמון, הלכו ונדחקו צפונה להרים גבוהים יותר בשני העשורים האחרונים.
ניצני המגמה הזאת התחילו להיראות לאחרונה גם בקצה השני של הארץ אילת והערבה. נדידת האביב של הציפורים באילת החלה מוקדם - כבר בתחילת חודש ינואר. במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בעיר אומרים אמנם כי מזה שנים ארוכות נדידת האביב מגיעה מוקדם בשנה, אבל עדיין לא יודעים להסביר מדוע. בנוסף, ישנם מספר מינים של ציפורים שהחלו להקדים את בואם לאזור בשנים האחרונות. "אנחנו רוצים לשים משדרים ולגלות מה הן עושות בדרך לכאן, כי אנחנו לא ממש יודעים. יש כמה מינים של ציפורים כמו זמיר כחול-חזה, שכן מגיעות בשנים האחרונות מוקדם יותר מאשר בעבר", מציין נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע באילת. "עד לפני כמה שנים היינו רואים אותן סביב ה-20 במרץ, ועכשיו הן מקדימות בכשבוע, שזה נחשב להרבה זמן ביחס לציפורים".
עמיר בלבן, רכז תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע מסביר שגם הפריחה, אותה ניתן לראות כבר בכל מקום, אינה מבשרת על הקדמת פריחת האביב. יחד עם זאת הוא מעיד כי מאז שנת 2002, "לא נראתה כאן פריחה בעוצמות וביופי יוצאי דופן". "הסיפור של המחזוריות האקלימית הוא אופייני מאוד למזרח התיכון ואבותינו כבר כתבו על התופעה הזאת. שבע שנים שחונות זה דבר שתמיד היה ולא המצאנו אותו עכשיו. אבל כנראה שבגלל שינויי האקלים זה כבר לא שבע שנים, אלא יותר, והבלתי צפוי הפך לצפוי", אומר בלבן.
"השנה כל הפריחות מגיעות כמתוכנן, רק שהעוצמות שלהן פנטסטיות ואני ממליץ כמו שכבר נאמר: ש'תצאו בחוץ'. זה קורה קודם כל בגלל שאחרי שהשנים האחרונות היו שחונות, המערכת קיבלה מים בכמות מאוד גדולה כבר בנובמבר. כמויות המשקעים הגדולות גרמו לחלק גדול מהפרחים לפרוח בעוצמה ובגדלים יוצאים מן הכלל. נובמבר הוריק בצורה מלאה בעיקר מהמרכז עד הצפון, דצמבר היה מדהים, ינואר היה פנטסטי ופברואר מאלף", הוסיף בלבן בחיוך. "העשבייה הגבוהה שקיבלנו החורף היא נהדרת לכל היונקים ודוגרי הקרקע שייהנו עכשיו מיתרון של יותר מקומות מסתור מטורפים ומיותר מזון. היינו צריכים את החורף הזה כדי לקבל יתרון יחסי ולהתאושש מהבצורות ומהצרות שהאדם המית על הטבע".
גשם עד סוף התחזית
ואכן, היובש צפוי להסתיים כשבימים הקרובים מזג האוויר יהיה גשום וסוער. מרשות המים נמסר כי עד ליום שישי צפויות כמויות גשם גבוהות במיוחד. להערכת אנשי הרשות, ברמת הגולן, בגליל העליון ובגליל המערבי בלבד צפויים לרדת כ-200 מ"מ של גשם.
היום (שלישי) יהיה מעונן חלקית, רוחות חזקות ינשבו, ישרור אובך בכל הארץ ובדרום יתחוללו סופות חול. לקראת ערב יחל לרדת גשם בצפון. מחר ירד גשם לפרקים מלווה בסופות רעמים בצפון הארץ והוא יתפשט למרכז בהדרגה במהלך היום. שלג צפוי לרדת בחרמון ובפסגות הרי הצפון ובערב אף ייתכן שלג קל בפסגות הגבוהות ביותר בהרי המרכז. בדרום יתחוללו סופות חול וייעשה קר במיוחד. ביום חמישי ינשבו רוחות חזקות, הגשם ימשיך לרדת, כמו גם השלג בצפון הארץ. כמו כן, ייתכן שלג בשעות הבוקר בהרי המרכז. בדרום יהיה אביך וקיים חשש להצפות ושיטפונות המקומות המועדים. בשישי עדיין ירדו גשמים בצפון הארץ ובמרכזה, מלווה בסופות רעמים ורוחות ערות. הגשם יתפשט דרומה ובנגב יורגשו ממטרים מקומיים. ימשיך להיות קר במיוחד עם שלג ברי הצפון ובחרמון וייתכן שוב שלג בהרי המרכז. סוף המערכת החורפית הנוכחית, עד ההפסקה הבאה, כבר מעבר לתשקיף.
מה באשר ל"ברומטר הלאומי" הלוא הוא אגם הכנרת? מתחילת החורף עלה מפלס הימה ב-35 סנטימטרים בלבד והוא עומד על מינוס 212.54 מתחת לפני הים. לקו האדום העליון חסרים עדיין 3.26 מטרים ואנחנו רחוקים 45 סנטימטרים בלבד מהקו האדום התחתון. בסערה הקרובה מעריכים ברשות המים כי המפלס יעלה בכחצי מטר בתוך מספר ימים הן מגשם ישיר שיירד מעל האגם, הן מהשלגים שיופשרו הבעיקר מזרימות מאגן ההיקוות של הכנרת.