רוב הישראלים: נאום נתניהו בקונגרס - בגלל הבחירות

רוב גדול בקרב הישראלים (65%) סבורים שעיתוי הנסיעה של נתניהו, ממש בשיא מערכת הבחירות, היה מרכזי בהחלטתו לצאת לוושינגטון כדי לנאום שם בפני הקונגרס, ושיעור נמוך במקצת (57.5%) חושבים שראש הממשלה צריך היה לדחות את ההזמנה לנאום מול בית הנבחרים האמריקני - כך עולה מסקר "מדד השלום" שנערך בין 27 ל-29 בינואר ומתפרסם היום (שלישי) על ידי תכנית אוונס לגישור סכסוכים באוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

משמעות הדבר היא שרוב הציבור הישראלי סבור שנתניהו משתמש בנאום בחוץ כדי להשפיע על תוצאות הבחירות מבית. פילוח של המרואיינים היהודים לפי כוונות ההצבעה שלהם בבחירות הקרובות מעלה כי רק בקרב המתכננים להצביע ליכוד והבית היהודי אין רוב לסבורים כי העיתוי שיחק תפקיד מרכזי בהחלטתו של נתניהו לצאת לוושינגטון. על רקע זה, ניתן כנראה אף להבין מדוע הציבור היהודי חצוי ממש (46% לכל צד) בשאלה האם נוכח התנגדותם של אובמה ואנשי ממשלו לביקור ולנאום המתוכנן, נסיעתו של נתניהו לוושינגטון בעיתוי שנקבע מזיקה או מועילה לאינטרסים של ישראל.

לכל סקרי "מדד השלום" בוואלה! חדשות

ברקע האפשרות לחתימה על הסכם סופי בין המעצמות בהובלת ארה"ב - לאיראן, אותו לכאורה מבקש נתניהו למנוע בנאום שיישא באו"ם, שאלנו מה מידת מחויבותה של ארה"ב לביטחונה של ישראל. אמנם 61% בציבור הישראלי-יהודי סבורים כי רמת המחויבות של הנשיא אובמה לביטחונה של ישראל כיום היא גבוהה מאוד או די גבוהה. אולם, במקביל, כשיעור הזה ממש (61%) מעריכים כי אם תהיה פריצת דרך במגעים בין ארה"ב לאיראן, גבוה מאוד או די גבוה הסיכוי שהנשיא אובמה ייתן אור ירוק לחתימה על הסכם בשאלת הגרעין האיראני אפילו אם ממשלת ישראל שתכהן באותו זמן תבהיר שהוא מסכן לדעתה את הביטחון של ישראל.

מעניין לציין כי קיימים הבדלים דרמטיים במידת הביטחון של מצביעי המפלגות השונות במחויבותו של הנשיא אובמה לביטחון מדינת ישראל – בעוד שבקרב מי שמתכוונים להצביע למפלגות המרכז והשמאל יש רוב גדול לאלה האומרים כי מידת מחויבותו גבוהה (עבודה - 76%, מרצ - 79%, יש עתיד - 89%), הרי שאצל המתכננים להצביע עבור מפלגות הימין שיעור נמוך בהרבה חושב כך (הבית היהודי - 37.5%,ישראל ביתנו - 40%, הליכוד - 51%).

כשמדובר באישור הסכם עם האיראנים הפערים בין מצביעי המפלגות השונות גדולים עוד יותר. כך בקרב מצביעי מרצ והעבודה יש הסכמה סוחפת (בהתאמה 100% ו-95%) שהנשיא אובמה לא ייתן אור ירוק להסכם שממשלת ישראל תעריך שהוא פוגע בביטחון ישראל, לעומת שיעור כמעט זהה בקרב מצביעי הימין הסבורים כי אובמה כן ייתן אור ירוק להסכם כזה (ש"ס 100%, הבית היהודי 94%, הליכוד 93%, ישראל ביתנו 85%).

בקרב הערבים, שיעור המעריכים את המחויבות של אובמה לביטחון ישראל אמנם נמוך יותר מאשר בקרב היהודים (49%) ואולם הוא עולה על שיעור מי שסבורים שמחויבותו די נמוכה או נמוכה מאוד (39%). לעומת זאת, אצל הערבים, בניגוד ליהודים, השיעור הגבוה יותר סבורים שהסיכוי די נמוך או נמוך מאוד שאובמה ייתן אור ירוק להסכם עם איראן בנושא הגרעין אם ממשלת ישראל תראה בהסכם המתגבש סיכון בטחוני (סיכוי נמוך - 45% , סיכוי גבוה - 38%).

הפחתת יוקר המחיה או התמודדות עם האיום הביטחוני? שאלנו איזו ממשלה תוכל לטפל טוב יותר בכל אחד מהאתגרים. שיעור הישראלים-יהודים החושבים כי ממשלה בראשות נתניהו מתאימה יותר לטפל בנושאי הביטחון של ישראל (57.5%) גבוה במידה ניכרת משיעור המעריכים כי ממשלה בראשות ציפי לבני ויצחק הרצוג מתאימה יותר לצורך זה (27%). באותה רוח, רוב ברור של הציבור היהודי (59%) מעריכים כי לגוש הימין סיכוי גדול יותר להקים את הממשלה לאחר הבחירות מאשר לגוש המרכז-שמאל (27.5%).

אמנם כאשר מדובר בשאלה "איזה גוש היית רוצה שיקים את הממשלה אחרי הבחירות הבאות?" הפער בין ההעדפות לשני הגושים מצטמצם מעט, אך לגוש הימין יש עדיפות ברורה על פני גוש המרכז-שמאל (53% מעדיפים את גוש הימין ו-38% את גוש השמאל). נתונים אלה מאתגרים במיוחד על רקע העובדה ששיעור גבוה יותר (43%) בציבור היהודי אומרים שנושאי חברה וכלכלה הם שיכריעו עבור איזו מפלגה יצביעו בבחירות הקרובות (32.5% ציינו את התחום המדיני-בטחוני כמכריע עבורם) ונוכח ההערכה כי ממשלה בראשות הרצוג-לבני תיטיב לטפל בנושאים אלה מאשר ממשלה בראשות נתניהו (52% לעומת 30%).

אנו ניצבים אפוא בפני הפרדוקס לכאורה בשיקולי הבוחר הישראלי-יהודי: מחד גיסא, הנטייה הציבורית הברורה של היהודים היא להפקיד את הטיפול בנושאי הביטחון של ישראל בידי ממשלת ימין בראשות נתניהו וציבור זה גם מגלה העדפה גבוהה יותר שגוש פוליטי זה יקים את הממשלה הבאה. מאידך גיסא, לפחות ברמה ההצהרתית, גבוה יותר שיעור אלה הסבורים כי הנושא החברתי-כלכלי - שבו כאמור נתפסת ממשלה בראשות הרצוג-לבני ככשירה יותר לטפל – הוא החשוב יותר בהולכם לקלפי בהשוואה לעניין המדיני-בטחוני.

ממצעי הסקר מורים כי המהלך של איחוד המפלגות הערביות לקראת הבחירות – מהלך שמן הסתם לא היה רצוי בעיני מי שיזמו את העלאת אחוז החסימה - התקבל בברכה על ידי רוב הציבור הערבי (78% מרוצים מאוד או די מרוצים ממנו) ועל ידי מיעוט בלבד בציבור היהודי (19% בלבד מרוצים מאוד או די מרוצים).

מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן

המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק

לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים

בסקר שבוצע על ידי מכון "מדגם" השתתפו 600 מרואיינים המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.