חיזבאללה במסר לישראל: לא חושש מעימות

האירועים האחרונים בגבול הצפון נושאים כותרת אחת ברורה – הסלמה. ירי הרקטות אתמול לעבר רמת הגולן, וכמובן מתקפת טילי הנ"ט על כלי רכב של צה"ל בגזרת הר דב, שבה נהרגו שני חיילי צה"ל ונפצעו שבעה נוספים, ממחישים שחיזבאללה מבקש להעביר מסר לישראל כי אינו חושש מעימות רבתי. אולי במידה מסוימת הוא אפילו היה רוצה לראות את ישראל נגררת למהלך קרקעי ברמת הגולן הסורית.

ההערכות השונות שגרסו כי לחיזבאללה אין אינטרס במלחמה אכן נכונות. הדבר האחרון שכרגע צריך הארגון השיעי היא פתיחה של חזית נוספת מלבד זו שיש לו מול אנשי ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) וג'בהת א-נוסרה בסוריה. עם זאת, ההתקפה הישראלית לכאורה שהובילה לחיסולם של ג'יהאד מורנייה ושל הגנרל האיראני עלי אללה דאדי, הביאה את חיזבאללה למצב שבו הוא מחויב להגיב. אופי הפעילות של הארגון ב-24 השעות האחרונות הוא ניסיון מצד הארגון לומר לישראל ולעולם הערבי: 'אנחנו לא מפחדים'.

הסלמה בצפון - כל הכותרות:
ליברמן: "להגיב לירי בצורה קשה מאוד ולא מידתית"
גורם מודיעיני ערבי בכיר: כך נערך חיזבאללה להסלמה בגבול
בעקבות האירועים: ביטולים רבים במלונות וצימרים בצפון

הארגון השיעי מבהיר למעשה שאמנם אינו שש להסלמה, אך הוא בהחלט מוכן אליה. הוא כבר אינו באותו מצב של הכלה של התגובות הישראליות, להיפך. יש גם כמה אינדיקציות ברורות לכך שהארגון כבר נערך לאפשרות של עימות ממושך וקשה. גורם מודיעיני ערבי בכיר גילה לוואלה! חדשות שאתמול העביר חיזבאללה משכורות לכל אנשיו בלבנון, בסוריה ובמקומות אחרים, אף שהוא נוהג לשלמן בתחילת כל חודש. כלומר, הארגון הקדים את תשלום המשכורות של אנשיו בשלושה ימים, אולי מתוך כוונה להכינם להסלמה, ואולי שוב מתוך רצון שהמידע הזה יגיע לישראל וימחיש לה שהוא מתכונן למלחמה. במקביל, הארגון גם העביר עשרות מיועציו שהיו בעיראק באופן בהול לביירות.

נוסף על כך, ההנחה של מערכת הביטחון בישראל, שנשמעה לא מעט בימים האחרונים, שלפיה חיזבאללה חושש מהמחיר שלבנון עלולה לשלם במקרה של הסלמה, מעט לא רלוונטית. חיזבאללה איבד את התמיכה שהייתה לו בקרב הציבור הלא שיעי בלבנון ונחשב שם מזמן לגוף איראני. הוא ממשיך לשלוט במדינה לא בגלל האהדה שרוחשים לו שם, אלא בגלל כוחו והיכולת שלו לפגוע בכל גורם שיאיים עליו (ראה מקרה רפיק אל-חרירי, פברואר 2005). מכאן שגם אם ישראל תחליט לשתק את לבנון ולפגוע במטרות תשתית שם, זה לא ישנה את אופן קבלת ההחלטות של חיזבאללה.

למרות כל זאת, והאינדיקציות להידרדרות אפשרית מעבר לפינה, אפשר עדיין לקבוע שאין כאן דהירה של חיזבאללה למערכה נרחבת נגד ישראל. אין כאן פעולה המעידה על רצון של ממש במלחמה, אחרת ככל הנראה היה מתבצע ירי כבד של רקטות גם לעבר המרכז ולעבר ערים כמו חיפה וטבריה. זה אינו המצב, לעת עתה. הבעיה היא שמהרגע שחיזבאללה מחליט בכל זאת להעביר מסר של "תתפסו אותי" באמצעות פגיעה בחיילים ישראלים, קשה לדעת כיצד ההסלמה תסתיים. זה יכול להתחיל "רק" בירי טילי נ"ט, אך להמשיך בתגובה ישראלית נגד יעדים של חיזבאללה ולגרור גם תגובה מצדו, וכך במהירות עלולים שני הצדדים למצוא את עצמם במערכה נרחבת מבלי שבאמת רצו בכך. גם בחטיפה של אהוד גולדווסר ואלדד רגב ב-12 ביולי 2006, לא תכנן חיזבאללה מלחמה נגד ישראל, והודה בכך. לאחר 34 ימים של לחימה, המצב של הארגון ושל לבנון היה אחר לגמרי. מהבחינה הזאת, כפי שאומרת הקלישאה, אתה יודע כיצד אתה נכנס לעימות אולם לעולם אינך יודע כיצד תצא ממנו.

שאלה מעניינת נוספת היא כיצד יפעל חמאס במקרה של הידרדרות בצפון. המלחמה האחרונה נגד חיזבאללה החלה כשהארגון החליט לחטוף חיילים ישראלים כשבועיים וחצי לאחר חטיפתו של גלעד שליט בעזה. חיזבאללה הצטרף לתוך הסלמה קיימת עם הרצועה. מערכת היחסים הנוכחית בין חמאס לחיזבאללה שונה. הקשרים בין שני הארגונים רופפים יותר ואפילו עוינים לנוכח ההתפתחויות בעולם הערבי והאיבה בין חמאס למשטר הסורי. החשש במקרה זה הוא שדווקא בצל של הסלמה עם חיזבאללה, ולנוכח המצב הכלכלי הקשה של הארגון העזתי, ינסה חמאס להתקרב לאיראן ולזכות בסיוע כלכלי מצדה, גם במחיר של הסתכנות מינימלית כלפי ישראל. כלומר, לא ניתן לפסול את התרחיש של ירי מצומצם של רקטות מעזה לעבר ישראל כחלק מניסיון של חמאס להפשיר את הקרח עם טהראן.

לפניות לכתב: aviissacharoff@walla.com