שביתה ללא מורא

השבתת הטיולים השנתיים על ידי ארגון המורים העל-יסודיים חשפה את חוסר העניין הכללי בנושא במשרד החינוך טרום הבחירות. דווקא השנה, אחרי "צוק איתן" תעשיית הטיולים זקוקה לאוויר לנשימה

  • טיול שנתי
  • שביתה
תומר נאור

שלשום נכנסה מדינת ישראל לשבוע השלישי ברציפות של שביתה שכנראה לא שמעתם אודותיה. בהוראה ישירה של יו"ר ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, רן ארז, מסרבים המורים ללוות את הטיולים השנתיים ושאר הטיולים הנמשכים למעלה מיום אחד, ומשביתים למעשה את כל תחום הטיולים והיציאה מבתי הספר עבור התלמידים.

הודעה על השביתה המתוכננת נמסרה כבר בשלהי חודש נובמבר, ולאחר שגם כיום מתמהמהים נציגי משרד החינוך מלדון בפתרון הסכסוך, הוחרפו אתמול העיצומים כך שמעתה גם טיולים חד-יומיים, ואירועי תרבות, עיון וספורט - מבוטלים אף הם. והכל על גבם של שני ציבורים בלתי מאוגדים וחסרי קול שנופלים קורבן למאבק האיתנים התורן של רן ארז: מאות אלפי תלמידי התיכון ועשרות אלפי עובדי תיירות הפנים החינוכית, בהם נהגים, מאבטחים, מדריכי טיולים ושאר עובדי ומפעילי האכסניות והשירותים התיירותיים.

נדמה שאין צורך להרחיב יתר על המידה בכל הנוגע לפגיעה הקשה בתלמידי התיכון. רבים מהם צופים כעת בהזדמנות האחרונה שלהם לצאת לטיול השנתי בטרם יתגייסו לצה"ל מתפוגגת ונעלמת. רבים מהם שואלים את עצמם בוודאי כיצד מוכנים ארגון המורים ומשרד החינוך לשבת בדומיה בשעה שרבים מערכי הליבה אליהם חינכו במשך שנים מתאיידים - חינוך לאהבת הארץ והכרת שביליה, נופיה ואתריה. עימות התלמיד עם סוגיות ערכיות של התמודדות עם קשיים של סביבה חדשה ובלתי מוכרת, עזרה לזולת, ועוד.

עוד בוואלה!

כל מה שצריך זה חמש דקות: 5 עיצובי שיער פשוטים ומושלמים

לכתבה המלאה
מה נותר מהחינוך לאהבת הארץ? מחאת תלמידים נגד השבתת הטיולים (צילום: שלומי גבאי)
"השביתה הנוכחית לא פוגעת בציבור התעשיינים והיבואנים, לא באנשי העשירונים התחתונים, וגם לא במורים, אלא רק בתלמידי ישראל ובעשרות אלפי עובדים לא מאוגדים"

אולם בניגוד לשביתות מורים "רגילות", הפגיעה הפעם לא נעצרת בתלמידים. המלחמה בקיץ האחרון היתה מכת מחץ לרבים מעובדי תעשיית התיירות בארץ. מבצע "צוק איתן" הביא עמו ירידה של עשרות אחוזים בתיירות הנכנסת בחודשי הקיץ, הנחשבים לעמוסים ביותר, ביחד עם ביטולים רבים גם בתעשיית תיירות הפנים. רבים מעובדי התיירות הם עובדי קבלן, עצמאיים או עובדים בשכר מינימום אשר הביטו בעיניים כלות בביטולים הרבים, שברו חסכונות וחיברו שקל לשקל כדי לשרוד את החודשים הקרובים עד לעונת החורף בה רבים מהם מתפרנסים מהטיולים השנתיים של בתי הספר. אותם אנשים יושבים כעת בבית, מיואשים, ולא מצליחים להבין כיצד איתרע מזלם שדווקא בשנה כזאת נפלו קורבן לשביתה הנוכחית.

שביתות במדינת ישראל מסתיימות בדרך כלל כפועל יוצא של עוצמת הפגיעה בבעלי אינטרסים, וההד הציבורי שהן יוצרות. אלו בדרך כלל יחישו את התערבות השר הממונה, יובילו לכמה ישיבות ליליות מרתוניות שיולידו את אותו הפתרון שהיה יכול להתקבל כמה שבועות קודם. דומה שהשביתה הנוכחית לא פוגעת בציבור התעשיינים והיבואנים, לא באנשי העשירונים התחתונים, וגם לא במורים, אלא רק בתלמידי ישראל ובעשרות אלפי עובדים לא מאוגדים, כך שלא אכפת שתימשך. המשך השביתה אינו גזרת גורל, אולם נדמה שבכאוס ששורר כיום טרם הבחירות, מחזיק תיק החינוך הנוכחי, ראש הממשלה נתניהו ושסגנו אבי וורצמן עסוקים יותר בקמפיין ולא בנעשה במשרד.

תוך שאנחנו מקפידים שלא לנקוט עמדה בסכסוך, אנחנו מבקשים להזכיר שאחד הסממנים של שלטון איכותי הוא היכולת שלו לתפקד, או לפחות לכבות שריפות, גם בתקופות מעבר. אלו התקופות בהן עלינו להזכיר לפוליטיקאים נושאי המשרות כי על אף שכרגע מאמציהם מוכוונים כלפי ציבור הבוחרים שלהם, הם עדיין מחויבים לציבור כולו. גם כלפי אלו שהיום אינם בעלי זכות הצבעה, אך יהיו אזרחי המחר וגם כלפי אלו שיושבים כעת בבית בשל שביתה שנכפתה עליהם שלא באשמתם.

לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully