הצרפתים לא שמעו לאזהרות שלנו

הם באו לקחת את הקומוניסטים, ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי קומוניסט.

הם באו לקחת את הסוציאליסטים, ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי סוציאליסט.

הם באו לקחת את היהודים ואני לא התנגדתי – כי לא הייתי יהודי.

אחר כך באו לקחת אותי – ולא נותר איש שיתנגד.

מרטין נימלר, כומר ותיאולוג גרמני

כשאני חושב על האירועים האחרונים שהתרחשו בצרפת, אני נזכר באמרה שכתובה מעלה של הכומר הגרמני שנכלא במחנה דכאו. אני נזכר באמרה שכן בשונה ממה שמתואר בה, הקהילה היהודית בצרפת דווקא כן הרימה את קולה כדי שהממשלה ואזרחי צרפת יוזהרו באשר לעתיד לבוא.

לאחר הרצח של אילן חלימי בשנת 2006, נשיא מועצת נציגי המוסדות היהודים בצרפת, ה-CRIF, אמר: "קודם הם לוקחים את היהודים, אחר כך יגיע תורם של האחרים". הודעה דומה הופצה לאחר מעשי הרצח בטולוז בשנת 2012 ובבריסל בחודש מאי השנה. אבל אף אחד לא הואיל בטובו להקשיב לאזהרה.

לאחר מבצע "צוק איתן" אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו את אותו הדבר: "לאחר שתקפו את ישראל, האיסלאמיסטים יתקפו את שאר המערב". אבל שום מנהיג מערבי לא לקח אותו ברצינות.

לאחר הפיגוע במערכת "שארלי הבדו" בשבוע שעבר, חבר הפרלמנט הצרפתי, היהודי מאיר חביב, דיבר על כך שתמיכה בפלסטינים בעת שהם משתמשים בטרור כנשק עלול לאפשר את הבאת הסכסוך לצרפת. נבחרי הציבור קראו לו להתפטר בשל כך.

בסרטון בו נראים האחים קושאי נמלטים לאחר הירי במערכת העיתון הסאטירי, עומד הרכב הראשון שלהם מאחורי עמוד ברזל, במזרח פריז. בכל התמונות שהועלו על ידי סוכנויות הידיעות נראה רכב הרוצחים, ומאחוריו מסעדה כשרה. המשפחות היהודיות הישובות סביב השולחנות יכולות היו להיפגע כמו שיהודים נפגעים בירושלים. במרחק של מאה מטרים משם נמצא בית הספר היהודי הגדול ביותר בפריז. למרבה המזל, המחבלים נמלטו לכיוון אחר.

יומיים לאחר מכן, ביום שישי האחרון, לפני כליאת בני הערובה בחנות מכולת הכשרה פרסמתי אזהרה שהמחבל מההיפר הכשר, אמדי קולבלי התכוון ביום שלפני כן לבצע טבח בבית ספר יהודי, אלא שרק תאונה שעשה מנה זאת. הוא נראה יוצא מרכבו לאחר שפגע בשוטרת שהיתה אחראית על בטיחות בדרכים של הילדים בבית הספר כשהוא חמוש ברובה קלצ'ניקוב ויורה בה. בצירוף עדויות של שוטרים שהיו במקום הבנתי כי מטרתו היתה בית הספר, 50 מטרים ממקום התאונה. הזהרתי, אבל איש לא לקח את האזהרה ברצינות.

לבסוף, חנות מכולת הכשרה נבחרה כמטרה. ברוח הצרפתים הלא-יהודים, אין זה משנה דבר: לעולם לא נראה את הצרפתים בוחרים בהאשטאג: "אני משפחת סנדלר" מהטבח בטולוז. לא נראה את האנשים הלא-יהודים יוצאים לרחובות בסולידריות ומפגינים נגד אויבינו. כפי שנעשה בכל רחבי העולם למען "שרלי הבדו".

היהודים הם יהודים לפני היותם אזרחים צרפתים. כאשר אני שומע יהודים אומרים לי: "לפחות עם הפיגועים האלה אולי הצרפתים יבינו", אני עונה להם שהם לא יבינו. יהודים יכולים לצעוק, להתריע, להזהיר ככל שירצו: המילים שלהם לא נשמעות לאומות אחרות.

אני נזכר בקלריסה ז'אן-פיליפ, השוטרת שהצילה את חייהם של עשרות ילדים יהודים חפים מפשע ושילמה על כך בחייה. סיפורה מהווה דוגמא ומאפשר לצרפת להבין סוף סוף מדוע כל כך הרבה יהודים עזבו את פריז, ליון או מרסי לקנדה, ארצות הברית ובמיוחד ישראל.

לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד