אגף השיקום במשרד הביטחון הכיר לאחרונה בכך שקצינת צה"ל ששירתה כמפקדת של שני אתרי משגרי "כיפת ברזל" במבצע "עמוד ענן", חלתה בסוכרת נעורים כתוצאה ישירה משירותה. לפני כמה חודשים השתחררה ע' בת ה-22 מצה"ל בפרופיל 21 ובקרוב ייקבעו לה אחוזי נכות.
"במשך כל מבצע 'צוק איתן' היו מרשתנו וחייליה בסכנת חיים", נכתב בפנייה למחלקת השיקום במשרד הביטחון, שהוגשה באמצעות עורכת הדין עו"ד ענת גינזבורג. "הפלסטינים ירו על האזור ללא הרף, המשגרים עבדו מסביב לשעות, עשרות יירוטים ליום. מרשתנו וחייליה היו נתונים בלחץ קשה מאד, גם משום שהיה ברור שהחטאה יכולה לעלות בחיי אדם. בנוסף לכל הלחץ והיירוטים, היו מצבים שבהם היא הייתה נתונה בסכנת חיים, היות שניסו לפגוע במשגרים ושיגרו ספציפית לעבר המשגרים רקטות".
עוד בוואלה! חדשות:
בצה"ל הופתעו: מאות חיילים סובלים מפוסט-טראומה מ"צוק איתן"
7 לוחמי גולני נפקדים: "נתנו לנו משימות של צעירים"
תושבי עוטף עזה על פינוי החיילים: "מפקירים אותנו"
ע', הבכורה מבין שלושה אחים מדרום הארץ, התגייסה לשירות צבאי בסוף 2010, והתנדבה לשרת כלוחמת קרבית. היא עברה טירונות והוכשרה לתפקיד לוחמת במערכת "כיפת ברזל", בהמשך יצאה לקורס קצינים. בנובמבר 2012, שבועיים לאחר שסיימה את ההכשרה לקצונה, פרץ מבצע "עמוד ענן". ע' שובצה לפקד על שני אתרי משגרים, שהיו במרחק זה מזה, באזור שדרות המופגז. "במקרה אחד נפלה רקטה כ-200 מטר מחייליה, במקרה אחר רקטה התפוצצה כ-450 מטר ממרשתנו וחייליה. היה מקרה בו טיל נפל ליד המשגר ובנס לא התפוצץ עליהם. היה מקרה בו ניגשה לתדלק גנרטור שהיה במרחק של כ-50 מטר מהמשגר, והיה שיגור מעל ראשה. כל שיגור כזה מלווה ברעש נורא ומחריש אוזניים, חום, אש והדף קשה", כתבה עו"ד גינזבורג.
קרבתם של החיילים לקו האש של הטילים הביאה גם היא למצבים לא פשוטים. "היות שהמשגרים היו קרובים מאד לעזה, היו מקרים רבים בהם הפלסטינאים שיגרו טיל, המשגר יירט אותו בלא שמרשתנו קיבלה התראה ובלא שהתאפשר לתפוס מרחק מספיק מהמשגר, ורק לאחר מכן, הייתה התראה. המשמעות הייתה שמרשתנו וחייליה לא יכלו לדעת מתי יצא טיל מהמשגר, במקרים שלא הייתה התראה. מה שהיה מאד מלחיץ ומפחיד עבורם", נכתב.
על פי הפנייה למשרד הביטחון, העובדה שהייתה מופקדת על שלום חייליה הגבירה את הלחץ והדחק הקשים שלהם הייתה נתונה. "החיילים היו מאד לחוצים. מדובר בחיילים וחיילות שרק סיימו טירונות ולא הבינו מה נפל עליהם. היו מקרים בהם חיילים נכנסו להלם. מרשתנו מעולם לא נחשפה למצב כזה, לסכנת חיים מידית, לשיגורים של עשרות טילים ביום. ובנוסף לכך גם מאד דאגה לחיילים שהיו תחת אחריותה".
הייתה בריאה לחלוטין
המבצע הסתיים והמדינה חזרה לשגרה, אולם זמן קצר לאחר מכן, בדצמבר 2012, החלה ע' לחוש ברע. היא סבלה מצימאון מוגבר, עייפות, חולשה וטשטוש בראייה, ולאחר מכן גם מהקאות. בבדיקה שערך לה רופא המשפחה הוא מצא רמות גבוהות באופן חריג של סוכר בדמה ושלח אותה לחדר המיון בבית החולים סורוקה, שם אבחנו הרופאים כי ע' חולה בסוכרת נעורים. הבשורה התקבלה בהפתעה גמורה, שכן על פי המכתב, ע' הייתה בריאה לחלוטין קודם לכן ואין במשפחתה היסטוריה של המחלה.
ע' טופלה באינסולין ובעירוי נוזלים, ולאחר שבוע השתחררה מאשפוז ושבה הביתה לשגרת חיים שונה לגמרי מזאת שלה הייתה מורגלת. היא למדה כיצד להשתמש במזרק אינסולין והיא עוברת ביקורת בבית החולים אחת לשבוע. "מחלת סוכרת הנעורים נגרמה למרשתנו תוך ועקב תנאי שירותה הקשים במבצע 'עמוד ענן', שבהם נחשפה ללחץ חריג ובלתי רגיל", נכתב בפנייה למשרד הביטחון. "נבקש להכיר במחלה כמחלה שנגרמה תוך ועקב תנאי שירותה, ולהכיר במרשתנו כנכת צה"ל".
אל הפנייה צורף החומר הרפואי של ע' ולפני כחודש התקבלה תשובת משרד הביטחון. ע' התבשרה כי הוחלט להכיר בה כנכת צה"ל וכי "מחלת הסוכרת אירעה בתקופת שירותה ועקב שירותה הצבאי". בקרוב, כאמור, ייקבעו לה אחוזי נכות.