פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משבר אימון: מי אשם בהידרדרות של צבא המילואים?

      דוח המבקר שמתריע על הכנה לקויה של מערך המילואים למלחמה מצטרף לרושם שנוצר במבצע צוק איתן. המצב במחסני החירום עושה פלאשבקים לימים שאחרי מלחמת לבנון השנייה, שבהם חיילים לקחו ציוד הביתה כי פחדו שבפעם הבאה לא יהיה. האם הצבא שוב משקיע במקום הלא נכון?

      הרמטכ"ל, רא"ל בנימין (בני) גנץ, באימון חטיבתי של יחידת העילית במילואים של פיקוד המרכז, נובמבר 2014 (דובר צה"ל)
      הרמט"ל רב-אלוף בני גנץ מבקר באימון מילואים בפיקוד המרכז (צילום: דובר צה”ל)

      מילואימניק מצפה מצה"ל לשלושה דברים: שיאמן אותה למשימה ראויה, שיקרא לו לדגל רק מתי שצריך, ואם כבר קרא לו - שיפקיד בידיו ציוד נאות ללחימה. מבחינה זו, הייתה מלחמת לבנון השנייה נקודת שבר. מאז חל תהליך שיקום, אך לפחות לפי דוח מבקר המדינה יוסף שפירא, נראה שבאחרונה שצה"ל חוזר לאותו הדפוס, שמערער את ההסכם הלא חתום עם המילואימניקים.

      דוח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע מגלה כי צה"ל אינו עומד ברמת הכשירות הנדרשת למלחמה - והפוקוס הוא על מערך המילואים. חלק גדול ממערך המילואים לא התאמן כנדרש, וגם כשהתאמן, מרבית האימונים לא כללו את כל מרכיבי הכשירות. ואיך בדיוק מודדים כשירות? לא לגמרי ברור. בזמן כהונתו כשר הביטחון, ניסה עמיר פרץ לברר מהם המדדים להערכת הרמה הנדרשת מכוחות היבשה בשעת חירום, ובצה"ל התחמקו ממתן תשובות ברורה. עד היום הנושא פרוץ, ונראה שהמצב הזה נוח ליותר מאדם אחד במערכת הביטחונית והפוליטית.

      האימונים לא מספקים בלשון המעטה, קובע המבקר בדוח החמור, ומוסיף: חלק מהציוד ביחידות מחסני החירום (ימ"ח) מוגדר פג תוקף, והטיפול בכלי הרכב הקרביים המשוריינים נמצא בפיגור מתקדם. אם לא די בכך, ממשלת ישראל ו-ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אינן מקבלות דיווח מדויק על רמת הכשירות של הצבא, כפי שנדרש בחוק שירות המילואים.

      מפקדות חדשות ודרגות אישיות

      בכירי צה"ל ממהרים לתלות את רוב הפערים בקיצוץ בתקציב הביטחון. האישיות הנוחה של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ושל הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ אפיינה את הדיאלוג עם משרד האוצר בראשות יאיר לפיד. השניים העדיפו לנהל את הוויכוחים בחדרי חדרים ו"לדבר בחוץ" רק כשלא הייתה ברירה. האם היו לכך השלכות? התוצאות מדברות בעד עצמן.

      ישיבת ממשלה בגבעת התחמושת, מאי 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אמיל סלמן)
      לפיד ויעלון בישיבת ממשלה מיוחדת בגבעת התחמושת במאי האחרון (צילום: אמיל סלמן)

      הקיצוץ בתקציב הביטחון לא בהכרח הוביל להתייעלות. בשנים האחרונות פוטרו אלפי משרתי קבע, רבים מהם מקרב כוחות היבשה ותומכי הלחימה. במקביל, העומס על מי שנותר בשירות גדל בשיעור חסר תקדים. הדרג הפקידותי, לעומת זאת, לא הצטמצם כמצופה. להיפך: הוקמו מפקדות חדשות, ובצה"ל לא ויתרו על המפקדות הוותיקות. יחידות באגף כוח האדם לא נסגרו כמתוכנן, ושורת רעיונות מהפכניים להתייעלות וקיצוץ נותרו במגירה. קצינים בכירים יושבים בבית בחוסר מעש ומחכים לתפקיד; במקביל, תקנים הועלו בדרגה וכמה בעלי תפקידים אף קיבלו דרגות אישיות.

      אף שהקיצוצים נועדו לייעל ולייצב את המערכת, התחושה היא אותה תחושה. צה"ל הוא כבר לא מקום העבודה היציב ביותר, טוען קצין בכיר לשעבר מאכ"א שלקח חלק בתכנית קיצוצים של צה"ל בסוף העשור הקודם.

      יש כמה זרמים בתוך הצבא. חלק תומכים בהחלטות של גנץ וטוענים כי הן הקדימו את האיומים במזרח התיכון וכי מציאות הקיצוצים נכפתה עליו. חלקם מותחים ביקורת חריפה; התשובה של גורמי האופוזיציה בצבא לדוח המבקר היא "מי שאין לו מה לאכול לא קונה עוגות". הכוונה היא לרכישת צוללת שישית, ספינות מגן, מטוסי קרב ומערכות נשק יקרות נוספות.

      אנשי הזרם הביקורתי ציפו שאם תקציב האימונים לא גדל, לפחות שלא יתכווץ. יש קולות ברורים בצבא שמתעקשים לשמר את אימוני היחידות הסדירות ויחידות המילואים כפרח מוגן. אחרת, הם טוענים, הצבא מנסר את הענף עליו הוא יושב. גנץ, שהבחין בכך שיש מצוקות ופערים, מינה ועדה לבחינת מערך המילואים, בראשותו של האלוף רוני נומה. הוועדה הגישה את מסקנותיה ורובן אושרו, אך יישומן תלוי בתקציב. שוב חזרנו למעגל הכסף.

      בימיו כרמטכ"ל קבע גבי אשכנזי שני מצבים לצה"ל: במלחמה או מתכוננים למלחמה. גנץ קבע שלושה מצבים: שגרה, חירום ומלחמה. נראה שמצבי הביניים הכניסו חלקים מצה"ל לשאננות. אחרת קשה להסביר את המצב המתואר בדוח מבקר המדינה: המערכת הצבאית העדיפה לטפח את העתיד על חשבון ההווה. אין טעם לרכוש מערכות נשק יקרות אם כוחות היבשה שאחראיים על התמרון הקרקעי, המוגדר זרוע אסטרטגית, לא כשירים למלחמה. מה התועלת בהחזקת יחידה שלא יכולה להשיג את יעדיה במלחמה כתוצאה מפערי אימון, כשירות או ציוד?

      נגד שמרוויח 4,500 שקל אחראי על ציוד בשווי מיליארדים

      תחום הלוגיסטיקה מעורר דאגה. בשנים שאחרי מלחמת לבנון השנייה, התרחבו יחידות היבשה והימ"חים התמלאו ציוד חדש, בעלות כשני מיליארד שקלים. תקופת כהונתו של ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) הקודם האלוף דני ביטון נחשבת לתור הזהב בכל הנוגע להצטיידות כוחות המילואים. אחרי המלחמה ב-2006, פשתה תופעה של מילואימניקים שלוקחים ציוד הביתה מחשש שביום שבו תפרוץ מלחמה לא יוכל הצבא לצייד אותם. ביטון ראה בכך משבר אמון שיש לעקור מהשורש. מפקדי יחידות המילואים התבקשו לבקר בימ"חים עם הלוחמים כדי לראות במו עיניהם את המהפכה. קצין בכיר לשעבר - ולא מדובר בביטון - מספר על הימים ההם: "בתקופה שלי התעקשתי להעביר מסר לחיילי המילואים שלא ידאגו. ברגע האמת יחכה להם ציוד חדש ואיכותי ללחימה. עברתי בין היחידות להסביר להם. לא הקלתי בזה ראש".

      ההשקעה בציוד, במשק החלפים, ובהכנת כלי הרכב למלחמה היו גולת כותרת בתכנית שיקום צה"ל ביום שאחרי מלחמת לבנון השנייה. כל מה שנותר לראש אט"ל הנוכחי האלוף קובי ברק הוא לשמר את המצב הקיים. עם זאת, בשנים האחרונות - כך לפי דוח המבקר - חזר המצב לקדמותו.

      אט"ל לא יכול לגלגל את האחריות ליחידות אחרות, אף שהתקציב להצטיידות מגיע מזרוע היבשה. כגוף מטכ"לי שרואה את כל שרשרת האספקה והאחזקה, אמור היה האגף לעסוק בגיוס ובהכשרה של בעלי תפקידים, שישמרו על ההישגים מתחילת העשור הנוכחי, כך טוען קצין בכיר לשעבר מאט"ל שעסק בבניין הכוח. בפועל מגלה דו"ח מבקר המדינה אי-הצלחה באיוש תפקידים זוטרים במערך הלוגיסטיקה והאחזקה, שיעורי נשירה גבוהים וחוסר מקצועיות. לפי גורמים באט"ל, צה"ל הגיע למצב שבו נגד שמרוויח שכר 4,500 שקל אחראי על ימ"חים ששווים מיליארדים - נתון שלא היה מתקבל באף חברה אזרחית שרוצה לשמר השקעות בהצטיידות.

      לוחם מילואים נח על טנק אחרי צאתו מרצועת עזה. 4 באוגוסט 2014 (AP)
      איש מילואים נח על טנק במהלך מבצע צוק איתן (צילום: אי-פי)

      השבר במערך המילואים מתרחב בשנים האחרונות. במבצע עמוד ענן גויסו עשרות אלפי חיילי מילואים ולבסוף הוחלט לשחרר אותם, בהתאם להחלטת הדרג המדיני שהסתפק במתקפה אווירית. במבצע צוק איתן גברה התחושה בחטיבות המילואים שהמטכ"ל לא ממהר להפעיל אותן בגלל פערי האימונים ורמת הכשירות. מפקדי גדודים ומפקדי חטיבות במילואים שואלים את עצמם היום: האם להישגי צוק איתן יש קשר לרמת הכשירות של לוחמי צה"ל? האם בגלל רמת הכשירות לא צורפו למערכה כוחות מילואים בסדרי כוח גדולים? האם מכך נבע הקושי של הדרג המדיני ביצירת הגמישות המיוחלת בלחימה? גם אם מדובר בתחושה בלבד, המטכ"ל נדרש כעת לעסוק במורל ובכשירות של חלק מיחידות המילואים שמצבן הוגדר על ידי המבקר "חלש", "לא מאומן" ו"לא מחובר".

      העמותה למען משרתי המילואים חידדה את הביקורת בפוסט שהעלתה השבוע לפייסבוק, בעקבות פרסום דוח מבקר המדינה: "לא ייתכן שמערכת הביטחון אינה מסוגלת להקצות פחות משני אחוזים מתקציבה הענק לטובת מערך המילואים המוגדר על ידה כעיקר הכוח הלוחם של צה"ל. גם המעט שמושקע נעשה ללא קריטריונים ברורים של מה היא כשירות נדרשת". כך נהפך דוח מבקר המדינה לתכנית העבודה של הרמטכ"ל הבא של צה"ל.