עם חשיפת פרשת השחיתות החמורה במפלגת ישראל ביתנו, שבמרכזה עומדת על פי החשד סגנית שר הפנים פאינה קירשבאום, עלו שמותיהן של בנותיה כמי שחשודות אף הן בפרשה. לאחר שהחקירה הותרה לפרסום, נודע כי בתה הצעירה של קרישנבאום, מיטל, קיבלה מינוי שנוי במחלוקת בהתאחדות מגדלי הבקר. בהמשך, התברר כי במשטרה חושדים שבת נוספת של קירשנבאום, רנית, השתמשה בכספי שוחד ששולמו לכאורה לאמה, כדי לקנות דירה ברמת גן. היא נעצרה בשבוע שעבר, מעצרה הוארך בארבעה ימים וכעת היא נמצאת במעצר בית. עם זאת, לא מדובר בפרשה היחידה שבה נקשרו בניהם ובנותיהם של הפוליטיקאים.
בפרשת "חברות הקש", לדוגמה, נחשד שר החוץ אביגדור ליברמן בכך שקיים עסקים פרטיים במקביל לכהונתו הציבורית תוך הקמת תאגידים שנרשמו על שם "אנשי קש", אחת מהם היא בתו, מיכל. על פי החשד, מיכל, שהייתה בת 21 כשהוקמה החברה לייעוץ עסקי שגרפה מיליונים מגורמים זרים, והיא הייתה מורשית החתימה היחידה שלה. בסופו של דבר, לא הוגש כתב אישום בפרשה נגד ליברמן ובתו מחוסר ראיות. אך ההחלטה גררה ביקורת ציבורית רחבה, כשהיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין עצמו אמר שיש "סימני שאלה לגבי התנהלותו של ליברמן".
משפחת פוליטיקאים נוספת שהייתה מעורבת בפרשת שחיתות היא משפחת שרון. בשנת 2006 נשלח לכלא עומרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שם ריצה שבעה חודשי מאסר בגין עבירות שביצע כשהיה מנהל מסע הבחירות של אביו. שרון האב הכחיש כל קשר בחקירה לחברות קש ששימשו צינורות להעברת כספי תורמים, והטענה היא שבמידה רבה עומרי "נשכב על הגדר" בשבילו.
גם בנו השני של אריאל שרון, גלעד, נחשד במעורבות בפרשת שחיתות אחרת. הוא היה מעורב בפרשת "סיריל קרן", שבמסגרתה נחשד בתיווך לשוחד של מיליוני דולרים בין אביו לבין אנשי העסקים סיריל קרן ומרטין שלאף. עם זאת, לפני כשנתיים הוחלט לסגור את התיק, בין היתר בשל מצבו הבריאותי של אריאל שרון שלקה בשבץ ולכן לא היה ניתן לחקור אותו.
סביב בנותיו של ראש ממשלה לשעבר אהוד ברק נקשרו חשדות דומים. ברק, על פי החשד, העביר במתנה את כל המניות בחברות שבבעלותו על שם שלוש בנותיו - מיכל, ענת ויעל. אל החברות האלה, "חברות קש" על פי הנטען, זרמו מיליונים מגורמים עלומים מחו"ל, אולם גם תיק החקירה הזה נסגר.
לדברי היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון, עו"ד צרויה מידד-לוזון, מדובר בתופעה: "מצער מאוד שלצד מאבק בנפוטיזם בשירות הציבורי, אנחנו רואים בכל זאת חצרות ביזנטיות כאלה שקמות סביב נבחר ציבור, שבעצם מעשיר את המשפחה שלו על חשבון הקופה הציבורית". עו"ד מידד-לוזון הוסיפה כי "התופעה הזאת חייבת התייחסות מיוחדת. אי אפשר להתעלם מהשחיתות הרחבה שהיא יוצרת, גם באיבוד של אמון הציבור באותן רשויות, ולכן נכון לשקול להפוך את הכלי הזה של אותן הצהרות הון לכלי יעיל ושימושי יותר. זאת כדי לבחון אם אנשי ציבור והמשפחות שלהם מתעשרים בתקופת כהונתם".
עוד במהדורה:
אסון אווירי שלישי של חברת תעופה מלזית: מטוס נוסעים של חברת "אייר אסיה" שהיה בדרכו מהעיר סורביה לסינגפור, שעל סיפונו שהו 162 נוסעים ואנשי צוות, נעלם בשעות הבוקר מהמכ"ם. הטיסה הייתה אמורה להגיע ליעדה בשעה 2:30 לפנות בוקר, שעון ישראל, אך שעה ורבע לפני הנחיתה אבד עמו הקשר, כאשר היה מעל ים ג'אווה הסמוך לאינדונזיה. כשהיו בטיסה בגובה 32 אלף רגל ביקשו הטייסים להעלות גובה ל-38 אלף רגל כדי להימנע מעננות כבדה, והרשויות המלזיות בודקות מה עלה לאחר מכן בגורל המטוס.
הוליווד שוב מצליחה להרגיז - העולם הערבי מצנזר את "אקסודוס": הסרט, בכיכובו של השחקן כריסטיאן בייל, מספר את סיפור יציאת מצרים התנ"כי אבל גורר איתו לא מעט ביקורות, בעיקר ממדינות ערביות במזרח התיכון. מצרים, מרוקו ואיחוד האמירויות טוענות שהסרט מציג חוסר דיוק היסטורי והחליטו לפסול את שידור הסרט בתחומן, כפי שכבר עשו עם סרטים מאותו ז'אנר. דורון פישלר, מבקר הקולנוע של וואלה! תרבות שצפה בסרט, מסביר למה אי שידור הסרט הוא לא אסון גדול לחובבי הקולנוע המצרים, אבל למה הוא שמח שבארץ הסרט דווקא כן עלה לאקרנים בישראל.
ואיך אוכלים קישקע עם צ'ופ סטיקס? בטוקיו יפן מקימים נציגי חב"ד בימים אלה מסעדה כשרה ראשונה, "המקום של חנה", בה יציעו לקהל הרחב תפריט ישראלי-יהודי. לארוחת בוקר אפשר יהיה למצוא שם ארוחת בוקר ישראלית עם סלט או שקשוקה, ולארוחת צהריים או ערב התפריט כולל מגוון הנע בין דג מרוקאי למרק עוף, כבד קצוץ וקישקע בטעם של בית. ביפן כבר פועל יותר מעשור דוכן פלאפל כשר שפונה לקהל יפני ולא רק לתיירים מארץ הקודש, ומקימי המסעדה מקווים להמשיך לחשוף את המקומיים למטבח הישראלי שאמנם שונה מאוד מהמטבח המקומי, אבל דומה לו באיכויותיו הבריאותיות ובטריות חומרי הגלם.