משפט היילו: תנו לשכל לקבוע

    שופטי בג"ץ צריכים להתעלות מעל הקמפיין הציבורי שקורא להקל בעונשו של מי שנטען כי רצח את האדם שאנס אותו. אם לא יעשו כן, תהיה לכך השפעה הרסנית על מערכת המשפט והצדק כולה

    הראל נוף

    אל להם לשופטים להיות מושפעים מהנאמר בתקשורת לגבי תיק מתנהל זה או אחר. למרות שבתוך עמם הם יושבים, צופים בטלוויזיה, קוראים עיתונים, ומקשיבים לרדיו. אני תקווה כי אכן כך הם פני הדברים. טוב ונכון יהיה אם הקמפיין הציבורי לזיכויו של יונתן היילו, הנשען בעיקר על הרגש ולא על העובדות, לא יצליח להשפיע על החלטת השופטים בערעור שהוגש, שאם לא כן, נהיה כולנו, כחברה, במקום הרבה פחות טוב.

    במה אמורים הדברים? יונתן היילו רצח באכזריות ברוטלית את ירון איילין, שלטענתו סחט אותו כספית במספר הזדמנויות, ואף ניסה פעמיים לבצע בו מעשה סדום. הוא חנק אותו משך דקות ארוכות, ולאחר מכן רוצץ את גלגלתו של איילין המפרפר באבנים גדולות, וגרר את גופתו עשרות מטרים בכדי להסתירה.

    כיוון שפגישותיהם של השניים התקיימו ביחידות, ובהיעדר מי שיסתור את עדותו, ולאור העובדה שקרבן הרצח הורשע בעברו בסחיטה ואף בעבירת מין בקטינה, נטה בית המשפט לקבל את גרסת היילו. אולם אין זה אומר שכך אכן היו פני הדברים.

    (צילום: נועם מושקוביץ')
    "במקום לגדוע בברוטליות את חייו ועתידו של בחור צעיר, ולהותיר משפחה אבלה ושכולה, יכול היה היילו, כאחד האדם, להתלונן במשטרה, או לחילופין לברוח מפני הנרצח"

    ראשית, מכיוון שרק בחקירתו השלישית העלה היילו את טענת הניסיון למעשי סדום, ובהחלט מתקיימת האפשרות שבדה אותה מלבו, כיוון שלמעט עדותו זו לא הוצגו ראיות חותכות לכך. זאת ועוד, טענת סנגוריו של היילו, שבשל שיוכו העדתי התבייש הנאשם להתלונן על אינוסו, אינה מחזיקה מים, כיוון שהתלונה מוגשת למשטרה ולא לאנשי קהילתו. עובדה היא שכעבור כמה חקירות טענתו לאינוס עלתה גם עלתה. גם ההיקש מאינוס נערה בת 12, על ידי הקרבן, לאינוסו של בחור בן 17, הגם שייתכן, אינו בהכרח מתבקש. שירות המבחן הגדיר את היילו כאדם בעל סיכוי גבוה להתנהגות אלימה ומסוכנת, וכן נקבע כי מתקיימת בו התמכרות לאלכוהול.

    נקודה מעניינת נוספת, שכלל לא הוכחה מחמת היעדר עדים, היא שהנאשם סיפר כי בשיחתם האחרונה, דקות לפני הרצח, הקרבן פנה אליו בדיבורים מיניים בוטים. אמירה מחשידה כשלעצמה המצטרפת לטענת האינוס, שצצה באיחור, ומריחה כעצת עורך דין מלומד, המנסה לקשר בין מסוכנותו המינית של הקרבן, לבין הרצח הנפשע שבוצע.

    לסיכום, גם אם כל אשר מסר היילו בגרסתו נכון ואמיתי, אסור היה לו ליטול את החוק לידיו. מן הידועות הוא שהגנה עצמית אינה יכולה לעלות בחומרתה על התוקפנות, ומוסכם כי בשעה שהיילו רצח את קרבנו, האחרון כלל לא היווה איום מסכן חיים עבורו. במקום לגדוע בברוטליות את חייו ועתידו של בחור צעיר, ולהותיר משפחה אבלה ושכולה, יכול היה היילו, כאחד האדם, להתלונן במשטרה, או לחילופין לברוח מפני הנרצח.

    שחרורו של היילו, לאחר שנות כלא מועטות בלבד, ישדר לחברה מסר שלילי הנותן לגיטימציה לרצוח גם כשסכנת חיים אינה מרחפת מעל. שחרורו ישדר מסר מוטעה שדינו של אנס להירצח. שחרורו, תחת לחץ הקמפיין הציבורי, ייצור תמונה מעוותת בה קרבן הרצח הנפשע הזה - הוא בעצם העבריין העיקרי. עם כל האמפתיה להיילו, בהנחה שהוא אכן דובר אמת, יש לזכור כי רצח באכזריות בחור צעיר שלא היווה סכנה לשלומו המידי. שחרורו יהווה תקדים מסוכן שיכול לחזור על עצמו חלילה במקרי הרצח הבאים - עת כל רוצח יטען שנאנס או חש מאוים.

    בחברה ההולכת ונעשית אלימה ותוקפנית, חברה שבה ערך חיי האדם נמצא בירידה מתמדת, וקלות הלחיצה על ההדק תופסת אחיזה במקומות רבים - יש לענוש בחומרה יתרה אנשים שנטלו חיים, שאחרת אנה אנו באים?

    דעה אחרת

    צדק ליונתן היילו

    לכתבה המלאה

    לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

    המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully