הדרוזים והצ'רקסים נגד חוק הלאום: "זו סטירת לחי"

אחרי הסערה בכנסת, מגיעה ההתנגדות לחוק הלאום גם לשטח. בכינוס חירום שהתקיים אמש (ראשון) בכפר מרר שבגליל התחתון, חתמו 13 ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות על מסמך גינוי חריף לחוק השנוי במחלוקת, שנטען כי הוא יוצר העדפה לזהות היהודית במדינה ולא מזכיר את המיעוטים שבה.

על המכתב הרשמי חתומים בין היתר יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, ראש מועצת סאג'ור, ג'בר חמוד, ראש מועצת ג'וליס סלמאן עאמר וראש מועצת דלית אל-כרמל - ונטען בו כי ראשי הרשויות "דורשים חוק שיבטיח שוויון אזרחי, ולא חוק לאום שמנציח את האפליה ודוחק אוכלוסייה נאמנה". עוד נכתב בהודעה כי בישראל אין כעת צורך בחוקי יסוד שמגבירים "את הקנאות וההסתגרות הלאומית". "איננו מוכנים להבליג על אי-השוויון. אנחנו דורשים צדק חברתי כפי שנקבע במגילת העצמאות".

עוד על חוק הלאום בוואלה! חדשות
מנהיג העדה הדרוזית: נתניהו הבטיח לעגן זכויותנו בחוק הלאום
לבני: חוק הלאום - אנטי ציוני, אנטי דמוקרטי ואנטי יהודי
הפרדוקס היהודי בחוק הלאום. דעה

במסמך הביעו ראשי הרשויות התנגדות חריפה גם לניסיונות של יוזמי הצעת החוק לרכך את חוק הלאום, ולהביא לכך שהוא לא יחול על אוכלוסיות לא-יהודיות הנאמנות למדינה. "כאזרחי מדינת ישראל אנחנו מתנגדים לרעיון שהעלו כמה מיוזמי החוק בדבר ההחרגה של הדרוזים והצ'רקסים בטענה כי עדות אלו תורמות למדינה", סיכמו ראשי הרשויות. "אנו דורשים התייחסות ממשלתית שוויונית".

בהצהרה זו הביעו ראשי הרשויות מחאה על הפגישה שקיים בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל השייח מואפק טריף, שבה נכח גם יו"ר פורום ראשי הרשויות, חמוד. טריף אמנם אמר לראש הממשלה כי הוא אינו מתנגד לחוק הלאום אולם ביקש לשמור על הזכויות האתניות של המגזר הדרוזי בישראל.

"החוק מדבר על זהות יהודית, ואני לא יכול להיות חלק ממנו כי אינני יהודי. מעבר לזה אני לא רוצה לקבל זכויות יתר ביחס למגזרים הלא-יהודיים האחרים", אמר אמש לוואלה! חדשות ואהיל חביש, ראש מועצת הכפר הדרוזי ירכא שבגליל המערבי. "גם אם המגזר הדרוזי לא היה מתגייס לצבא, זכותי לבקש את הזכויות שלי כאזרח במדינה. הצעת החוק הזאת מקוממת על אחת כמה וכמה כשאני מתגייס לצה"ל ונאמן למדינה, אפילו יותר מיהודים. המגזר הערבי אמר לנו כל השנים: 'מה קיבלתם בתמורה לנאמנות שלכם למדינה? במה מצבם שונה ממצבנו? החוק הזה הוא סטירת לחי לעדה הדרוזית. אני רוצה לחיות כחלק מהמדינה הזאת ולא כאורח במדינה הזו. האם מישהו מעלה על הדעת מצב שבו נשיא ארה"ב יגיד ליהודי שיש לו אזרחות אמריקנית שהוא אזרח פחות טוב מכל האמריקנים?".

בין המשתתפים בכינוס החירום היה גם מעדא חסבאני, ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת, וביאן קבלן, ראש מועצת בית ג'אן - שני יישובים שאיבדו שניים מיקיריהם זידאן סייף (בפיגוע בבית הכנסת בירושלים) וג'דעאן אסעד (שנהרג בפיגוע הדריסה בתחנת הרכבת הקלה).

"החוק הזה יפגע קודם כל ביהודים לפני שהוא יפגע בדרוזים. למה מגישים הצעת חוק דווקא בתקופה הרגישה הזאת שהקיצונים מסביבנו ומתוכנו מרימים ראש?", המשיך חביש. "בעת הזאת היינו צריכים משהו שיקרב לבבות, משהו שילכד את אזרחי המדינה".

חוק הלאום בצורתו המרוככת, אותו מקדם ראש הממשלה נתניהו - גורר סערה פוליטית חריפה בקואליציה עד כדי חוסר הסכמה בין החברות בממשלה. שרת המשפטים ציפי לבני קראה להצעה: "אנטי ציונית, אנטי דמוקרטית ואנטי יהודית". לדבריה, ההצעה של ח"כ זאב אלקין, אחת משתי הצעות בנושא, "רוצה לקחת את כל העקרונות הציוניים המעוגנים במגילה ולשנות אותם".

לדבריה, "ההצעה לא ציונית כי היא לוקחת את ערכי מגילת העצמאות שחותמיה הגיעו אליהן בהסכמה, שלפיהם יהיה 'שוויון זכויות לכל אזרח, ללא הבדל דת גזע ולאום', ומשמיטה את החלק השני של המשפט". לבני טענה כי "היא לא יהודית, כי בעיניי ערכי היהדות כוללים את אותם ערכים של שוויון וכבוד לאזרחי המדינה, והיא ודאי לא דמוקרטית, כי עקרונות הדמוקרטיה הפכו להיות בה לנושא זניח, ובעדיפות שנייה ל'בית העם היהודי' שלפיו יפורשו דברי החקיקה".

הצעת חוק הלאום המרוככת של נתניהו שאושרה ביום ראשון שעבר בממשלה חרף התנגדות שרי יש עתיד והתנועה, מבטלת את המדרג בין הזהות היהודית לזהות הדמוקרטית של המדינה, ושתי הזהויות מופיעות באותו סעיף. בדומה להצעות הקודמות, ההצעה אינה מזכירה בפירוש כי למיעוטים בישראל יינתן שוויון זכויות מלא - ועוררה זעם רב לא רק בספסלי האופוזיציה, אלא כאמור גם בממשלה עצמה.

שתי הצעות החוק של חברי הכנסת לוין, אלקין ושקד, הדומות בעיקרן, קובעות שהזהות היהודית תגבר על זו הדמוקרטית ותשמש מקור פרשנות לחוק. ההצעה גם מגדירה את העברית כשפה רשמית ואת הערבית כ"שפה בעלת מעמד מיוחד", וכן קובעת כי "הממשלה תפעל ליישוב יהודים בתחומיה", מבלי להזכיר את אזרחי ישראל הערבים.

בשבוע שעבר הושגה פשרה בנוגע לחוק. במהלך דיון של הנהלת הקואליציה, המורכבת מראשי הסיעות בממשלה, הוחלט כי ההצבעה על החוק השנוי במחלוקת תידחה להשבוע.

(עדכון ראשון: 21:35)

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il