פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפרדוקס היהודי בחוק הלאום

      גם מבלי להתייחס לעוולות שהצעת החוק של אלקין-שקד-לוין ונתניהו גורמת למיעוטים בישראל, חוק הלאום יעמת את מקבלי ההחלטות עם הסוגייה הקשה לקבוע מה היא היהדות

      כל המלעיזים כנגד יחסם לחוק הלאום של מה שקרוי ה"שמאלנים" מוזמנים לקרוא את דבריהם של משה ארנס, שר ביטחון לשעבר ואיש ימין מובהק, וכן את דברי כבוד הנשיא, ראובן ריבלין, יקיר הימין ומי שנתמך בבחירות בכנסת על ידי כמה מיוזמי החוק הנוכחי. או אז ייווכחו ששוב טענותיהם מופרכות, כוונותיהם בלתי טהורות, וכל מטרותיהם נגועות באידיאולוגיה פנטית, דוגמטית, המדיפה ריח חריף של אידיאולוגיות מן העבר הלא רחוק שראוי היה לקבור אותן קבורת עולמים. אלא שהעובדות אינן חשובות בעיני החשוכים האלה.

      הוויכוח מתמקד כעת, מטבע המציאות, ביחסו של החוק לאוכלוסייה הערבית. העיסוק האינטנסיבי הזה בתקשורת מעוור עיניים וגורם להתעלמות ממטרות החוק הסמויות. עבור מציעי החוק, התמקדות בהשפעת החוק על הערבים רק מיטיבה עם כוונותיהם האמתיות כי ברור שהתמיכה בחוק מצד הציבור הרוצה לפגוע בערבים תהיה גדולה למדי. אי-לכך, אין בכוונת המאמר לעסוק בפן "הערבי" של הבעיה אלא דווקא מה עלול לגרום החוק ליהודים שאינם מסכימים או אינם נמנים עם התומכים של מציעי החוק.

      לא מציעי החוק ולא ראש הממשלה יצליחו להתעלות לדרגתם של מקימי מדינת ישראל וקובעי דמותה. זו תהיה זילות להתייחס בצורה שוות ערך לאבות האומה היהודית ולחבורת הקנאים המציעה את מרכולתה המורעלת לחקיקה. הם מנסים להוכיח שתבונתם רבה יותר מאשר אלה אשר הבינו שמדינה יהודית ודמוקרטית זה היינו הך שאסור להפרידו. איך בכלל ניתן לסמוך על תבונתם של בן גוריון או מנחם בגין, משה ארנס וראובן ריבלין וכדומה, אשר הבינו או מבינים שכל נגיעה בנושאים כה רגישים יש בה כדי להצית אש, ולא על תבונתם של נתניהו-אלקין-שקד-לוין ושותפיהם הקיצוניים.

      תפילת יום שישי בשכונת ראס אל עמוד במזרח ירושלים 24.10.2014 (נועם מושקוביץ)
      לפי איזה נוהג ייקבע אם מותר ליהודים להתפלל בהר הבית? מתפללים מוסלמים מחוץ לעיר העתיקה בירושלים (צילום: נועם מושקוביץ)

      העורמה של מציעי החוק נחשפת מיד בדברי ההסבר להצעת החוק: "במגילת העצמאות הוכרזה המדינה החדשה כמדינה יהודית וכביתו הלאומי של העם היהודי". אין בהמשך דברי ההסבר כל התייחסות לחלק אחר של מגילת העצמאות המהווה מסד להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

      כאן קבעו מכונני המדינה את היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, ללא כל הפרדה, ללא כל סולם ערכים בו נקבע ש"יהודית" גוברת על "דמוקרטית", או להפך. השקר ממשיך כאשר מדגישים מציעי החוק שנושא הדמוקרטיה מתמצה בסעיף 3 המוצא, היינו "מדינת ישראל תהא בעלת משטר דמוקרטי". גם בחוקה הרוסית כתוב שהמשטר במדינה יהיה דמוקרטי. האם עובדה זו הופכת את רוסיה לדמוקרטיה? לא. מציעי החוק מתעלמים בכוונת תחילה מכל ההיבטים האחרים הקובעים את אופייה הדמוקרטי של ישראל כי בעיניהם יהדותה של ישראל, לפי פרשנותם ליהדות, גוברת על הדמוקרטיה. מי שרוצה שאלקין-שקד-לוין יקבעו מהי יהדות - שיתמוך בחוק.

      גם הסעיף הכאילו תמים מאוד ו"היהודי" מאוד, סעיף 13, שקובע כי "המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה למחוקק בקביעת דברי חיקוק ולבית המשפט בפירושם". זה נשמע מאוד יהודי, מאוד מתקדם. הבעיה הקטנה היא על פי איזה פירוש של המשפט העברי תהיה ההשראה? על פי הפירוש החרדי של המשפט העברי? על פי הפירוש של הרבנים הדתיים-לאומיים? על פי הרפורמים? על פי החילוניים? ודאי שרק לפי הפירוש האורתודוקסי-לאומי כי הם בעלי הבית, הם נולדו למלוכה ולפרש מהי יהדות. נניח שתעלה הסוגיה של עלייה להר הבית ותפילה יהודית בו. לפי איזו השראה משפטית ילכו השופטים, זו החרדית הטוענת שאסור לעלות להר הבית ולהתפלל בו, או לפי ההשראה הלאומנית-דתית הדורשת עלייה מידית להר וקיום תפילות בו? בנקל ניתן לנחש. וכשתעלה הסוגיה של גיור, מה בדיוק תהיה ההשראה הדתית?

      המאמר פונה, כאמור, ליהודים ולח"כים בעלי המצפון שעוד נותרו. אל תתנו יד לחבורה של פנאטיים לשנות את אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לפי גחמותיהם. קביעתם של מייסדי המדינה לפיה ישראל היא יהודית ודמוקרטית באותה המידה היא הקביעה הנכונה. אם למפלגות הקואליציה נותרה עוד טיפת יושרה, עליהן להפיל את החוק ואת הממשלה וללכת לבחירות. בחירות עדיפות על הרס יסודות המדינה על ידי חבורת חשוכים.

      פרופ' רוזנברג הוא מומחה לביטחון לאומי

      לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד