השבוע שנפתח הבוקר (ראשון) מסתמן כשבוע הגורלי ביותר מאז כינונה של הממשלה לפני כשנה ותשעה חודשים. החשדנות והאיבה האישית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר יאיר לפיד הגיעו לשיא בסוף השבוע האחרון, ולפיד אף ביטל פגישה שתוכננה להתקיים בין השניים. בכירים בליכוד אומרים בשיחות סגורות כי "עם קואליציה כזו אין מנוס מבחירות". מנגד, נעשים ניסיונות אחרונים להגיע להסכמות על הסוגיות שבמחלוקת בטרם יוחלט באופן סופי לפזר את הכנסת. הליכוד ויש עתיד חלוקות במגוון רחב של נושאים הנמצאים על סדר היום: חוק מע"מ אפס, תקציב הביטחון, חוק הלאום וחוק ההסתננות. כל אחד מאלה יכול לבדו לפרק את הקואליציה.
לנתניהו יש האפשרות לפטר את לפיד ואת שרת המשפטים ציפי לבני ולהכניס במקומם את הסיעות החרדיות, אחרי ששר החוץ אביגדור ליברמן מיתן את התנגדותו המוחלטת לצירוף החרדים לממשלה. אלא שהחשש בליכוד הוא שמהלך של הוצאת יש עתיד והחלפתה בחרדים תיתן רוח גבית ללפיד, שנמצא כעת במצב רע בסקרים. לכן, ההבנה בליכוד היא כי שתי האפשרויות העומדות על הפרק הן איחוי הקרעים בקואליציה הקיימת או הליכה לבחירות. ביום חמישי האחרון התקיימה ישיבה של מזכירות הליכוד, שבראשה עומד אחד השרים הקרובים ביותר לנתניהו ומי שמנהל את המגעים עם הסיעות החרדיות, ישראל כץ. לוואלה! חדשות נודע כי בישיבה הוחלט להיערך להקמת מטה בחירות. כץ אמר בישיבה: "עלינו להיערך לבחירות. יש שותפויות שמכשילות את עבודת הממשלה. אי אפשר להמשיך כך".
עוד על המשבר בקואליציה:
נתניהו על המשבר בקואליציה: "אם לא ייפתר, נסיק מסקנות"
דרעי: "לא נקים קואליציה אחרת בתנאי שנתניהו ילך לבחירות"
יורים ומדליפים: המשבר שדרדר את הממשלה לשפל חסר תקדים
דבר נוסף שמשפיע על הרצון של נתניהו לחתור לעבר בחירות הוא החשש מקואליציה חלופית. עד לפרישתו של השר גדעון סער, האפשרות הזו לא הייתה קיימת מכיוון שסיעת הליכוד, שכללה 19 חברי כנסת, הייתה גדולה במנדט אחד מהסיעה הבאה בגודלה יש עתיד. אלא שלאחר פרישתו עבר מנדט מהליכוד לעבר ישראל ביתנו, וכעת קיימת האפשרות של קואליציה של 61 ח"כים שבה ישתפו פעולה העבודה, התנועה, יש עתיד, מרצ, ישראל ביתנו וקדימה. אמנם מדובר באפשרות תיאורטית לחלוטין, שכן גם בישראל ביתנו וגם במרצ הבהירו כי לא יסכימו לשבת יחד, אך המצב עדיין מדיר שינה מעיני ראש הממשלה.
מהסיבה הזאת נתניהו משקיע מאמצים גדולים בקרב הסיעות החרדיות על מנת שיתמכו בהקדמת הבחירות באמצעות העברת חוק לפיזור הכנסת. אלא שכל יום שעובר מבלי שהצדדים מסכימים על פיזור הכנסת רק מעלה את המחיר שיהדות התורה וש"ס דורשות על מנת להסכים למהלך, ומכניסה את ראש הממשלה למלכוד. הסיבה שנתניהו מעוניין לפזר את הכנסת בחוק היא כי פיזור הכנסת בדרך אחרת, כמו התפטרות של נתניהו או באמצעות צו, משאירה הזדמנות של 21 יום לסיעות האחרות להקים ממשלה. כאשר עובר חוק לפיזור הכנסת, אין דרך חזרה. עבור החרדים מדובר בתמריץ משמעותי, שכן הכנסת הנוכחית, שבה הם נמצאים באופוזיציה, תסיים את ימיה מוקדם מהצפוי. עם זאת, הם לא ממהרים בשלב זה להודיע כיצד ינהגו אחרי הבחירות ומעדיפים להשאיר את כל האפשרויות פתוחות, כולל האפשרות של קואליציית מרכז-שמאל.
מי שמחפש סימנים לאיחוי אפשרי של הקרעים בקואליציה הנוכחית, יוכל לראות אותם במקרה שלבני ולפיד יסכימו לתמוך בגרסה שיציג היום ראש הממשלה ל"חוק הלאום". כמו כן, לא ברור אם יש עתיד והתנועה יגיעו מחר לתמוך בקואליציה בהצבעות אי-האמון. הסיכוי לכך שהקואליציה בהרכבה הנוכחי תוסיף לתפקד נראה קטן מאוד, אך לא מן הנמנע שבסופו של דבר האינטרסים הפוליטיים של רוב הסיעות להימנע מבחירות מוקדמות יגברו על האיבה האישית, והצדדים ימצאו דרך להגיע לעמק השווה, לפחות לעוד כמה חודשים.
לפניות לכתב: omri_n@walla.net.il