פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סקר: חברי הקיבוצים חשים שיפור כלכלי, אך הנשים פחות

      גילאי הביניים והנשים בקיבוצים פחות אופטימיים לגבי מצבם הכלכלי וחוששים יותר מאובדן פרנסה מקבוצות אחרות באוכלוסייה, לפי סקר של המכון לחקר הקיבוץ. הרוב סבורים כי החינוך עולה על מה שהמדינה מספקת

      קיבוץ גזית, פברואר 2013 (ערן גילווארג)
      קיבוץ גזית (צילום: ערן גילווארג)

      בעשור האחרון חל שיפור במצבם הכלכלי של הקיבוצים בארץ ושל חברי הקיבוצים, אולם השיפור לא הורגש באופן שווה בכל הקיבוצים ובקרב כל החברים – כך עולה מסקר שנערך על ידי פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן מהמכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה. עוד עולה מהסקר, שכלל את תשובותיהם של 560 חברי קיבוצים, כי גילאי הביניים והנשים פחות אופטימיים לגבי מצבם הכלכלי וחוששים יותר מאובדן מקור הכנסתם, והנשים דואגות יותר לילדיהן מהגברים.

      כמחצית מחברי הקיבוצים סבורים כיום כי מצבו הכלכלי של קיבוצם טוב. זאת, לעומת כרבע מהם שחשו כך לפני 12 שנים. עם זאת, המצב שונה כאשר מבחינים בין הקיבוצים השיתופיים לקיבוצים המתחדשים, שעברו תהליכי הפרטה ושבהם מחולקות משכורות דיפרנציאליות. בקיבוצים המתחדשים פחות ממחצית מהנשאלים, 44%, סבורים שמצבו הכלכלי של קיבוצם טוב, ואילו שני שלישים מחברי הקיבוצים השיתופיים חשים כך.

      עוד בוואלה! חדשות:
      כוננות סופה: הגשם והרוחות יתחזקו הלילה
      הנשיא ריבלין נגד חוק הלאום: "מה הטעם בהצעה?"
      שבוע לפיגוע בהר נוף: "אכזריות נוראה, איך זה ייתכן?"

      נשיא המדינה בביקור שבועות מיוחד קיבוץ ניר יצחק, מאי 2013 (לשכת העיתונות הממשלתית , מארק ניימן)
      נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס בחג השבועות עם ילדי קיבוץ ניר עם (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

      רק 14% אחוזים מהמשיבים סבורים כי קיבוצם במצב כלכלי לא טוב, אולם כשני שלישים ענו כי מצבם הכלכלי האישי טוב, בדומה לתוצאות הסקר שנערך לפני שלוש שנים בנושא. בחתך גילאי, 74% מחברי הקיבוצים המבוגרים סבורים שמצבם האישי טוב, בהשוואה ל-66% מהצעירים, ו-62% מבני גילאי הביניים.

      כשליש מהנשאלים הודו כי הם מודאגים בנוגע למצבם הכלכלי, אולם נמצא כי יותר נשים – 41% - דואגות במידה רבה למצבן הכלכלי מגברים, אשר רק 30% מהם חשים כך. 45% מבני גילאי הביניים מודאגים בנוגע למצבם הכלכלי, וכך גם 37% מהצעירים ו-23% מאוכלוסיית המבוגרים.

      למרות שהם פחות מודאגים משאר הקבוצות באוכלוסייה בנוגע לאבדן הפרנסה, 40% מהמבוגרים דואגים כי לא יוכלו לממן את צרכיהם של ילדיהם. בקיבוצים המתחדשים, כשליש מהנשאלים הודו כי הם מודאגים מאבדן פרנסתם, ורק כרבע מחברי הקיבוצים השיתופיים חשים כך.

      פערים גדולים בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש

      בנושאי בריאות וחינוך, הרוב המוחלט של המשיבים סבורים שהקיבוץ מקצה לחבריו יותר שירותי חינוך הדרושים לילדיהם מאשר המדינה מספקת. כך גם סבורים שלושה רבעים מהמשיבים לגבי תרופות וטיפולים רפואיים. קרוב למחצית סבורים שהקיבוץ מספק לילדיהם הרבה יותר שירותי חינוך מאשר המדינה נותנת לאזרחיה, וכשליש סבורים כך לגבי קבלת תרופות וטיפולים רפואיים.

      בשני התחומים שנבדקו נמצא שאחוז הצעירים הסבורים שהקיבוץ מספק הרבה יותר שירותים מאשר המדינה גדול יותר מאחוז המבוגרים וגילאי הביניים. 45% מהמשיבים מקיבוצים שנמצאים במצב כלכלי טוב ציינו כי הם מקבלים תרופות וטיפולים רפואיים הרבה יותר ממה שהמדינה מספקת, בהשוואה ל-13% בלבד בקיבוצים החלשים כלכלית. 47% מהמשיבים מקיבוצים מבוססים הודו שהם מקבלים יותר שירותי חינוך לילדיהם ממה שהמדינה מספקת, ו-18% מחברי הקיבוצים החלשים חשים כך.

      פערים גדולים נמצאו בתחום החינוך בין המשיבים מהקיבוצים השיתופיים לאלה מהקיבוצים המתחדשים. 82% מחברי המודל השיתופי השיבו כי קיבוצם מספק להם הרבה יותר שירותי חינוך הדרושים לילדיהם מאשר המדינה מספקת, לעומת 32% בלבד בקרב חברי הקיבוצים המתחדשים. פער דומה נמצא בהתייחסות לקבלת תרופות וטיפולים רפואיים. 76% מחברי הקיבוצים השיתופיים ציינו כי הם מקבלים תרופות וטיפולים רפואיים הרבה יותר ממה שהמדינה מספקת, לעומת 18% בקיבוצים המתחדשים.