להמשיך לחתור להסכם טוב

    בישראל ובמערב בירכו על אי-ההסכמה עם איראן סביב תכנית הגרעין שלה והארכת השיחות עמה בשבעה חודשים. חולשתו של אובמה הובילה לכך שנשארו רק אופציות גרועות

    דני אילון

    הסבב האחרון של שיחות הגרעין שהתקיים בווינה בין מעצמות המערב לבין איראן, שהיה אמור להיות האחרון ולהניב הסכם, לאחר שתי הארכות קודמות - הסתיים שוב בתיקו. במערב ובכללו בישראל, נושמים כולם לרווחה ומברכים על כך שאי-הסכם עדיף על הסכם רע. זוהי שמחת עניים, שכן לכל הדעות, התוצאה הנדרשת הייתה הסכם שינטרל סופית את יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני או להפוך למדינת "סף גרעינית". הסכם טוב עדיף על אי הסכם והתנהלות אחרת של שש המעצמות הייתה מובילה לחתימה על הסכם טוב.

    הדד-ליין לשיחות עם איראן נדחה בשבעה חודשים נוספים. בשבעת החודשים האלה ימשיכו האיראנים למשוך ולהשתמש ב-700 מיליון דולרים מדי חודש מכספיהם המוקפאים במדינות המערב, וזאת, ללא כל ויתור על יכולות הגרעין שהשיגו עד כה במרמה ותוך התרסה כנגד כל הקהילה הבינלאומית. אי-הגעה להסכם טוב מאריכה את אי-הוודאות האסטרטגית במזרח התיכון ומאדירה את יוקרת האייטולות המצליחים על אף חולשתה הכלכלית של איראן ובעיותיה הפנימיות הרבות לתמרן את כל המעצמות העולמיות ובראשן ארה"ב.

    אי-חתימת הסכם מוסיפה גם רוח גבית לבעלות הברית של איראן - סוריה של אסד והחיזבאללה, שאמנם נלחמים בדאעש, אך מסוכנים לא פחות. הטעות העיקרית בהתנהלות מול איראן היא של הנשיא ברק אובמה שאינו מסתיר חוסר רצון בולט להתעמת עם הרפובליקה האיסלאמית. ניכר שהנשיא האמריקני מעדיף לדחוק את הקץ ככל האפשר ולהעביר את הבעיה לנשיא שייבחר אחריו - בנובמבר 2016.

    עוד באותו נושא

    הסכם הגרעין משקם את הכבוד האיראני האבוד

    לכתבה המלאה
    התוצאה שוב תיקו. שרי החוץ של המשלחות המעורבות במו"מ, וינה, השבוע (צילום: אי-פי)
    "ההתייחסות לאיראן בכפפות של משי וכשווה בין שווים למעצמות, רק תרחיק הסכם טוב ותאפשר לאיראן להערים ולהתקדם עקב בצד אגודל לכיוון הגרעין"

    חולשתו של אובמה היא זאת המונעת התגמשות איראנית. בעבר, ידעו האיראנים להתגמש ואף להשעות ללא תנאי את תכנית הגרעין שלהם. היה זה בשנת 2003 כאשר הם חשו מאוימים בפעולה צבאית על ידי הנשיא בוש הבן. הלקח מכך ברור – רק החזרה אמינה של האופציה הצבאית לצד האיום בהגברת הסנקציות עד לידי חנק כלכלי יביאו את האיראנים להתגמשות.

    למעצמות (ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה) יש את כל ההצדקה המוסרית והמשפטית לנהוג כך במדינה סוררת ופורעת חוק ובוודאי שיש בידם את העוצמה האסטרטגית להכריע את איראן. השאלה היא של רצון ואומץ ותו לא.

    ההתייחסות לאיראן בכפפות של משי וכשווה בין שווים למעצמות, רק תרחיק הסכם טוב ותאפשר לאיראן להערים ולהתקדם עקב בצד אגודל לכיוון הגרעין, ככל שחולף הזמן בעוד העולם עומד מנגד ומשבח אי הגעה להסכם ו"מתנחם" בכך שזה עדיף על הסכם, במקום לחתור להסכם טוב.

    לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

    המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully